שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אבות ובנות": חינוך מיני, שמרני
    ראסל קרואו, אמנדה סייפרד, אהרון פול וכוכבים נוספים התקבצו לדרמה "אבות ובנות", שאמורה לגעת ללב - והיתה יכולה להיות כזאת - לולא הקלישאות השמרניות שבה. לידיעת היוצרים: נשים מפסיקות מתישהו להיות ילדות

    הרבה יותר מרגיז להתאכזב מסרט כשמרגישים שהוא כמעט מצליח לשכנע אותך. זה קורה כשהסיפור בבסיסו מעניין, כל כמה דקות מתחיל להיבנות אמון שהנה, עכשיו הדרמה הנוגעת ללב שחיכינו לה תגיע, ותהפוך את הקלישאות שקדמו לה לנסלחות.

     

    ב"אבות ובנות" שביים גבריאל מוצ'ינו הרגע המיוחל לא מגיע. מדובר בסרט מתסכל מאוד עם פוטנציאל לא מנוצל. הוא עוסק באבא (ראסל קרואו) שהוא גם סופר מצליח שמנסה להתמודד עם מותה של אשתו בתאונת דרכים, בזמן שהוא נהג. הוא רוצה להמשיך לדאוג לבתו קייטי (קיילי רוג'רס כשהיא קטנה, אמנדה סייפריד כשהיא גדולה) - אבל פגיעת הראש שעבר בתאונה גורמת להתקפי עוויתות דמויי אפילפסיה, שקשורים גם למצב הפוסט טראומתי בו הוא נמצא.

     

    הטריילר של "אבות ובנות"

    הטריילר של "אבות ובנות"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    על רקע מצבו הפיזי והנפשי, נוצר מתח בינו לבין הדודים של קייטי. האחות של אמה המתה לא מרוצה מכך שהילדה נמצאת אצל אביה, אותו היא לא מחבבת. בתוך הקלחת הלחוצה הוא וקייטי מנסים להיות אב ובת רגילים, אוהבים, רוכבים על אופניים, מנסים להסתדר.

     

    במקביל לסיפור הזה אנחנו מקבלים סיפור נוסף שמתרחש כשקייטי כבר גדלה. יש כאן משחק יפה במבנה של הסרט בין העבר להווה, כששתי העלילות מתקדמות במקביל, ואפשר לראות את ההשלכות של מה שעובר על קייטי כילדה, על חייה כבוגרת. יש כאן אפשרות למשחק בין פערי מידע - גילוי איטי על מה קרה בינה לבין אביה שהוביל אותה להיות האישה שהיא היום. אבל דווקא בנקודה הזו הסרט נופל נפילה שאין ממנה דרך חזרה.

     

    בסיפור העבר עוד אפשר לקבל חלק מהדמויות למרות שהן בנויות בשטחיות. היחסים בין האב לבתו שובי לב, כי ראסל קרואו הוא שחקן טוב וכך גם קיילי רוג'רס הצעירה. משהו שם מושלם מדי והכל חד ממדי, ולא נכנס לעובי הקורה של ילדה שגדלה עם אב פגוע ראש ונפש, אבל השניים מצליחים לפצות רוב הזמן בחום שהם מקרינים.

     

    עוד ביקורות  במדור הקולנוע של ynet:

     

    בסיפור שמתרחש בהווה קשה לקבל את מה שקורה, את כל מה שקורה. קייטי גדלה להיות פעילה מאוד מבחינה מינית. זה מן משהו כזה שקורה עם נשים צעירות רווקות, לפעמים הן נהנות מסקס, ועושות הרבה ממנו, עם כל מיני פרטנרים. אלא שבמקרה של קייטי זה מוגדר כבעיה, כדרך למלא איזה חלל, כדרך היחידה שלה (זהירות, קלישאה) "להרגיש משהו, כי הכל ריק אצלי בפנים ואני לא מרגישה כלום אף פעם". ככה היא אומרת בעצמה בטיפול.

     

    זה לא שאין נשים שמשתמשות בסקס כדי להעניש את עצמן, או כדי למלא באמת חלל רגשי גדול, או כדי לפצות על טראומה שעברו. זה בהחלט קורה. אבל הגישה של הסרט לנושא היא פוריטנית להחריד מלכתחילה. עצם האקט מוגדר מראש כמשהו שהופך אותה לבעייתית. פעלתנות מינית שאינה למטרת מציאת זוגיות כאן ועכשיו מוגדרת שם במובהק כמשהו רע שנשים עושות.

     

    גם אם ננסה להתייחס למקרה של קייטי כמשהו פרטי ולא מייצג, הסרט מאבד מהאמינות שלו ברגע שהיא סוף סוף פוגשת בחור נחמד. קמרון (אהרון פול מ"שובר שורות") מתעניין בה כי הוא מעריץ של אביה הסופר. הוא מתחיל לדבר איתה רק בגלל הסיבה הזו, אבל תוך זמן קצר הם נקשרים זה לזו.

     

     

    האם גבר שמתחבר אלייך קודם כל כי הוא מעריץ את אבא שלך זה לא קצת מוזר? והעובדה שגם הוא סופר, ויחד את משחזרת איתו שגרת חיים דומה לזו שהייתה לך עם אביך כשהיית ילדה, זה לא משהו שראוי לדיון, לתובנה, במיוחד אם את בעצמך עובדת סוציאלית שלומדת פסיכולוגיה? ובכן, לפי "אבות ובנות" - התשובה שלילית. אין בזה שום דבר שראוי לדון בו. וחבל, כי מערכת היחסים הזו שמרגישה אדיפאלית לחלוטין גם למי שלא למד שום קורס בפסיכולוגיה מעולם, היא אחת הנקודות הכי מעניינות בסרט. היא לא מקבלת שום פיתוח.

     

    הזוגיות של קייטי וקמרון בצל מה שקרה עם אביה נהיית מסובכת, אבל לא מתוך התנהגות של הדמויות, לא כזו שמראים לנו בכל אופן. אי שם באמצע התסריט נזכרו שסטייסי לא אמורה להיות טובה בזוגיות, אז בבת אחת, אחרי המון סצנות בהן הזוג מתנהל כמו זוג מאוהב ונורמלי, צצות בעיות. בלי בנייה, בלי לתת לנו שום דבר להתבסס עליו. לא מדובר בתרגיל קולנועי מחוכם, אלא בעצלנות תסריטאית לשמה.

     

     

    בשום שלב לא מדברים באמת על מה שעבר על קייטי. אנחנו אמורים היינו אולי לקלוט את זה מתוך הסאבטקסט, אבל הוא לא קיים. כל מה שיש זה היא עושה סקס וכועסת על עצמה, היא בעבודה כעובדת סוציאלית, והיא בזוגיות - וכועסת על עצמה.

     

    תוסיפו לכך את העובדה שהנשים בסרט שותות כדי להבהיר לנו שהן מתנהגות לא כראוי. גם דודתה של קייטי וגם היא שותות אלכוהול כל הזמן. כי ככה נשים עם בעיות פועלות: הן עושות יותר מדי סקס, מתביישות בעצמן, ומשתכרות. וכשהן שיכורות הן מדברות בסיסמאות חלולות ששמענו במלא סרטים רומנטיים. כל מיני אמיתות על אהבה ונשיות צצות לקראת הסוף ומעוררות מבוכה. התוצאה בהתאם היא טיפול שטחי, שמרני ושוביניסטי בחומרי גלם ובשחקנים מצוינים. בהתאמה, מגיעה אכזבה, למרות כמה רגעים יפים של קרבה בין אב לבתו ובין בן זוג לזוגתו.

     

    "אבות ובנות" (ארצות הברית) - במאי: גבריאל מוצ'ינו. שחקנים ראשיים: ראסל קרואו, אמנדה סייפריד, אהרון פול, דיאן קרוגר, ג'יין פונדה, קיילי רוג'רס, קוואנז'אניי ווליס, ברוס גרינווד, אוקטביה ספנסר. אורך הסרט: 116 דקות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים