שדה בריר - במה עוד צריך להתחשב?

המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות סוף סוף הגיעו להבנה שיש קשר בין איכות הסביבה ובריאות הציבור ושתפקידם לשתף פעולה ולא להתנצח. בהודעה שפרסמו השר להגנת הסביבה אבי גבאי ושר הבריאות יעקב ליצמן, נאמר כי הוחלט על ביצוע תסקיר השפעה על הסביבה לבדיקת השפעת כריית הפוספט בשדה בריר על איכות הסביבה באזור ערד וסביבותיה, לפני קידום של התוכנית בפועל. כמו כן, ההנחיות לתסקיר יכתבו על ידי שני המשרדים יחד, והם גם אלה שיבצעו אותו בפועל, בניגוד לתסקירי השפעה לסביבה שמבוצעים לרוב על ידי היזמים עצמם. בנוסף, התסקיר יבחן את ההשלכות השונות מ"אפס", כלומר מבלי להתייחס לאין ספור הדו"חות שנכתבו עד כה בנוגע להשפעת הכרייה באזור, שהמסקנות של חלקם היו מנוגדות.

עוד בערוץ הדעות:

כיבוש בע"מ

ואנחנו חשבנו שחמאס קם בעזה?

התעמרות מסוכנת

האסיר א' והאסירים ב'

ילד אחר ושונה

ראשית חשוב לציין שההחלטה של שני המשרדים נכונה ומבורכת ובהחלט נותנת תקווה שהפעם ישקללו היבטים סביבתיים ובריאותיים גם יחד. עם זאת, ההחלטה מעלה מספר שאלות ובעיקר בנוגע לשוני בין תסקיר השפעה על הסביבה ותסקיר השפעה על הבריאות.

הצורך בשילוב של הערכת ההשפעה על הבריאות בתסקיר ההשפעה על הסביבה של תוכניות בנייה ופרויקטים תעשייתיים בארץ עולה שוב ושוב. יחד עם זאת, כיום אין חובה לכלול בתסקיר ההשפעה על הסביבה גם היבטים של בריאות, ולכן בפועל אין זה מתבצע. אולם, לעיתים ובמקרים מיוחדים, התסקיר הסביבתי משלב הערכת סיכונים לבריאות הציבור, כלומר בוחן את ההשפעה של התהליך על תחלואה ותמותה עתידיים. אך גישה זו היא גישה צרה מאוד שלא לוקחת בחשבון מגוון של היבטים המתייחסים לבריאות כמצב של רווחה פיזית, נפשית וחברתית, ולא רק כהיעדר תחלואה.

הפער בין תסקיר סביבתי לבריאותי מתייחס בעיקר לעובדה שגם כאשר ריכוז המזהמים עומד מבחינה סביבתית בתקן הסביבתי אין זה מעיד בהכרח על היעדר סיכון לבריאות הציבור. כך לדוגמה, בעוד שהתקן הסביבתי של מזהמי אוויר מתייחס להשפעת המזהם בחשיפה ממוצעת על "אדם ממוצע",

ומה עם מי שאינו ממוצע?

ההתייחסות הבריאותית תתייחס גם ובעיקר לאוכלוסיות שאינן ממוצעות, כלומר אוכלוסיות בסיכון, כגון חולי ריאה ולב, ילדים או קשישים. סקר בריאותי יכול גם להתמקד בהשפעה על הבריאות של מזהמים ספציפיים, שלא נקבעו להם תקנים מפורטים בחוק אוויר נקי. לדוגמה, הסוגיה הסביבתית האם הפליטה של חלקיקים נשימים ובלתי נשימים כתוצאה מפעולות הכרייה בשדה בריר תעמוד בתקן לא מתייחסת לאופי של החלקיק עצמו, ולכן מבחינה סביבתית חלקיק של חול או אבק זהה לחלקיק של פוספט, גם אם השפעתם על הבריאות שונה.

לבסוף, תסקיר בריאותי צריך להתייחס גם להשפעות המצטברות לאורך השנים של הזיהום, ולא רק לעמידה בתקן לשעה או ליממה, וכן לאפקט המשותף של מספר מזהמים שונים על הבריאות, גם אם כל אחד מהמזהמים עומד בתקן.

שאלה נוספת בהקשר זה היא כיצד ישוקללו ההיבטים הבריאותיים בהיתרי הפליטה של המכרה. לרוב היתרי הפליטה מבוססים על ערכי הסביבה, שמוגדרים בחוק אוויר נקי כ"ערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר", אך הם לא מתייחסים כלל לבריאות. אמנם ערכים אלה מבוססים על ערכי היעד, "ערכים שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם", אך גם במקרה זה ההתייחסות בפועל היא בעיקר לתחלואה ולמוות ולא לבריאות במובן הרחב של המילה. אם כן, השאלה במקרה הנוכחי היא כיצד יטמיעו בערכי הפליטה הן את הסיכון ואת ההסתברות לפגיעה בבריאותם של בני אדם והן את הזכות של בני אדם לרווחה גופנית ונפשית. למשל, כיצד ערכים אלה ישקללו גם את הלחץ והדאגה של התושבים באזור מזיהום האוויר האפשרי ומתוצאותיו.

היבט חשוב נוסף מתייחס לניתוח של כמות ופיזור מזהמי האוויר בתסקירי ההשפעה על הסביבה שמבוסס לרוב על מודלים בינלאומיים ותוכנות שונות המקובלות בעולם כולו. יחד עם זאת, אפילו שהתוכנה מאושרת, מקובלת ואפילו חכמה, צריך לזכור שהיא עובדת על פי הנתונים שמזינים לה ועל פי הנחות שונות, למשל מיצוע של נתוני מזג האוויר במהלך השנה. כך שתוכנה שכזאת לא מתייחסת לרוב לתרחישי קיצון, כגון ימים בהם יש סופות חול או רוחות חזקות. על כן, הוראות ההפעלה של המכרה לאחר התסקיר יהיו חייבות להתייחס גם למקרי קיצון אלה ואחרים. המשמעות היא, שבימים שבהם זיהום הרקע גבוה המפעל לא יוכל לעבוד.

לבסוף, לצד הכנת התסקיר הסביבתי והבריאותי נדמה שאיש לא ערך אף פעם תסקיר כלכלי-חברתי בנוגע לכרייה בשדה בריר. כולם הלכו שבי אחר ההכרזה של חברת רותם אמפרט מבית כיל שעתודות הפוספט במכרה הקיים במישור רותם הולכות ונגמרות ושמניעת הכרייה בשדה בריר תוביל לסגירת המפעל ולפיטורים של מאות עובדים ואף לפגיעה בפרנסה של אלפי משפחות בנגב. נכון, המספרים הללו מאיימים, על אחת כמה וכמה שחלק לא מבוטל מהמפוטרים הפוטנציאלים הם

 תושבי העיר ערד, שגם ככה נאבקת במכת אבטלה, אבל האם הם נכונים? ובכלל, האם הפקת הפוספט, שהוא משאב לאומי, עתה היא הצעד הנכון מבחינה כלכלית? והאם לא צריך לשקלל גם את צרכי הדורות הבאים בהחלטה שכזו?

סוגיית הכרייה בשדה בריר מדגישה את הצורך בשקלול היבטים חברתיים, כלכליים, סביבתיים ובריאותיים בתהליכי קבלת החלטות ובניהול ותפעול של תהליכים. היא גם מחדדת את החשיבות של שקיפות ואחריות של הרשויות, המגזר העסקי והמגזר האזרחי, ובעיקר של שיתוף הפעולה ביניהם.

פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון