עדויות המחדל נחשפות: "ראיתי את המחבל באוטובוס"; המשטרה: "לא רלוונטי"

המשטרה לא טרחה לבדוק בזמן אמת עדות שהייתה מובילה למחבל נשאת מלחם בזמן קצר. כרמלה מנשה פרסמה היום (ד') ברשת ב' של קול ישראל ששתי נוסעות שהיו עם נשאת מלחם באוטובוס מתל אביב לכיוון ואדי ערה התקשרו למשטרה בערב הפיגוע, אולם במשטרה לא התייחסו לעדות הזו בזמן אמת. האחיות ניסו פעמיים לפנות למשטרה ביום הפיגוע באמצעות מעסיקן, וכשלא נתקבל משוב התקשרה אחת האחיות בשלישית למשטרת זבולון ביום א', אך גם אז לא זכתה להתייחסות. ביום שני, כשהתקשרה למשטרה ברביעית, זו התשובה שקיבלה: "אם לא חזרו אליך עד עכשיו - זה סימן שזה לא רלוונטי".

• המחבל תלה דגל דאעש בצפון ת"א: "הייתי בטוח שהוא בדירה"
• סרטוני הסלפי של המחבל מדיזנגוף - השפעת דאעש וסמים במסתור
  

במשטרה טוענים כי באותן שעות דרמטיות התקבלו במוקד אלפי שיחות ולכן הם לא הספיקו לחזור לאותן נוסעות ולחקור לעומק את עדותן. גם לנהג האוטובוס, שבינתיים טס לחו"ל, לא הספיקו לחזור במועד סמוך לפיגוע.

להלן: צילומי מסך של הנערות שנסעו באוטובוס עם חברותיהן:

"אני קולטת את הדם ואומרת: 'בואי, יורדים עכשיו'"

בשעה 20:55, לאחר שהבחינה בתמונת המחבל באמצעי התקשורת וזיהתה כי אכן מדובר בנשאת מלחם שישב בסמוך אליה, סיפרה א' לחברותיה על החוויה שעברה באמצעות הוואטסאפ.

"אתן חייבות לשמוע משהו הזוי", כתבה. "אני ו-נ' עלינו מארלוזורוב הביתה. תחנה אחת או שתיים ומישהו עלה עם סווטשירט, תיק ומשקפיים ממש מוזרות. במקרה היה מקום פנוי ספסל לידי וליד נ', וישבה שם מישהי, אז הוא התיישב לידה. ערבי".

א' המשיכה בתיאור: "נ' הסתכלה לו על המשקפיים כי הן היו ממש מוזרות וגדולות. פתאום היא עושה לי 'א', יש לו דם על השרוולים'. טוב, אני מסתכלת, אני קולטת את הדם, אני אומרת לה: 'בואי, יורדים עכשיו'. צלצלנו ובאנו לרדת בהרצליה". לאחר מכן סיפרה א' כי ניסתה להסב את תשומת לבו של הנהג למלחם. "עכשיו היה נהג מופרע שכל הזמן צועק וזה, אז באנו לרדת מקדימה", תיארה. "הוא עושה לנו 'מה יש לכן?', אמרתי לו 'אנחנו פוחדות' והוא צעק 'ממה אתן פוחדות, הוא יורד עכשיו'.

"טוב, הוא ירד בהרצליה באמת איפה שבאנו לרדת גם, ואז גם הנהג עושה לו 'מפה אתה יורד בוואדי ערה", המשיכה א', וסיפרה לחברותיה כי התקשרה למשטרה כדי להתלונן יחד עם הבוס שלה.

בשעה 20:00 ביום הפיגוע האחיות ראו באמצעי התקשורת את תמונת המחבל וזיהו שזה הנוסע שישב לצדן ועורר את חשדן. הצעירות שיתפו את מעסיקן בחשד, והוא התקשר מיד למוקד 100 של המשטרה. המשטרה אמרה לו "נחזור אלייך", ומשראה בחצות שאיש לא פונה אליו הוא התקשר בשנית בחצות אל מוקד 100. במוקד המשטרה הפנו אותו למוקד 110. הוא המתין חצי שעה נוספת, ומשראה ששוב לא חוזרים לפנייתו הוא התייאש והלך לישון.

ביום ראשון, משראתה אחת האחיות כי המשטרה לא חוזרת לפניותיהן, היא פנתה בשלישית למשטרה, אך גם אז לא זכתה להתייחסות והופנתה שוב למוקד 110.

ביום שני היא התקשרה בפעם הרביעית, הפנו אותה למוקד 110, ומשם היא הופנתה אל משטרת זבולון (המשטרה הקרובה למקום מגוריה) לצורך טיפול בפנייתה. במשטרת זבולון השיבו לה: "אם לא חזרו אליך עד עכשיו - זה סימן שזה לא רלוונטי". המידע הזה נחשף לאחר תפיסתו של נשאת מלחם. המשטרה הגיבה לפניית עדות הראייה, והגיעה לגבות את העדות, רק לאחר פנייתם של כתבי המשטרה כרמלה מנשה ולירן כוג'הינוף אל גורם בכיר במשטרת ישראל שהיה מעורב בחקירת הפרשה.

"כשראינו את נתיב הבריחה של החשוד, הכל התחבר לנו"

וכך תיארה א' את התנהלותה מול המשטרה: "כשעקבתי אחרי החדשות וראיתי את הסרטונים, כשהראו את המשקפיים האלו וגילו שהוא מוואדי ערה, הכל התחבר. התקשרתי למשטרה, המנהל שלי דיבר איתם, סיפר להם מה קרה, ואז הם חזרו אליו בלילה, הוא לא ענה להם. חזר אליהם, והם אמרו שהם לא מטפלים בזה ושיפנה למוקד 110".

נתיב הבריחה של מלחם לאחר הפיגוע(צילום: googlemaps)

ביום ראשון ניסתה א' ליצור בעצמה קשר עם המשטרה: "אחרי שראינו את נתיב הבריחה שלו, זה ממש התחבר לנו. אמרנו שננסה שוב ואז הפנו גם אותי למוקד 110. התקשרתי ומשם הפנו אותי למוקד של תל אביב, ואמרו לי שזה כבר לא רלוונטי. ואז אחותי התקשרה ביום שני".

נ' הוסיפה: "התקשרתי ביום שני למוקד 110 והתחלתי לספר שאחותי התקשרה, ומה ראינו. הנציגה שם אמרה לי 'פשוט תתקשרי למשטרת זבולון, המשטרה של האזור שלך'. התקשרתי למשטרת זבולון ואמרתי להם שאחותי התקשרה לפני כמה ימים ולא חזרו אליה, ואז אמרו לי שאם היו צריכים, היו חוזרים אליה. כנראה שזה לא היה רלוונטי".

המעסיק: "דיווחתי שהחשוד נסע מת"א, ואני רואה שמחפשים שם"

המעסיק של שתי הנערות, שהיה זה שפנה למשטרה בערב הפיגוע, סיפר את השתלשלות העניינים: "זה היה ביום שישי, בערך בשעה שמונה בערב. בשנייה הראשונה שהעלו את התמונה שלו ואז העובדת שלי ראתה את הפרצוף שלו, היא נבהלה מאוד. היא סיפרה לי את הסיפור ואני התקשרתי למוקד 100 וסיפרתי להם כל מה שהעובדת שלי סיפרה לי. פרטים מדוייקים. היא זיהתה את אותו בחור, עם אותה חולצה, פסים לבנים על השרוול אני חושב, עם כתמי דם. הוא נראה לה מאוד חשוד ומוזר והיא מאוד נבהלה. היא היתה עם אחותה באוטובוס. נהג האוטובוס אמר גם לרוצח, זה היה באיזור הרצליה, שפה הוא יכול לרדת בתחנה ושיהיה לו אוטובוס להגיע לאן שהוא רצה להגיע".

לדברי המעסיק, במוקד הודו לו על פנייתו אך לא טרחו חזרו אליו: "אמרו לי 'תודה רבה' במוקד 100. המתנתי עד 12 בלילה שמישהו יחזור אליי מהמשטרה, ואף אחד לא חזר. התקשרתי שוב למוקד 100, סיפרתי להם שוב פעם את הסיפור, ובפעם השנייה שסיפרתי, בסוף הסיפור, אמרו לי 'תתקשר למוקד 110'. כמובן שזה היה כבר יותר מדי בשבילי. משש וחצי בבוקר הייתי בעבודה באותו יום. המתנתי חצי שעה-שעה עד שאולי מישהו יחזור אליי וכבר לא קרה עם זה כלום.

המעסיק טען כי הופתע מאוד מכך שאף אחד מטעם המשטרה לא יצר עמו קשר: "הופתעתי מאוד, לאור העובדה שהמשכנו לראות בדיווחים לאורך כמה ימים שהחיפושים מתמקדים באיזור ת"א. אז יכול להיות שלא רצו לפרסם לנו הכל, אבל שאני מדווח שהחשוד נסע למקום אחר, לא לאזור ת"א, ואני ממשיך לראות דיווחים שמתבזבז המון זמן יקר והמון כוח אדם. זה מציק".

המשטרה: "הפניה נבדקה, נהג האוטובוס אותר ועדים תושאלו"

מהמשטרה נמסר בתגובה: "השיחה נשוא פנייתכם התקבלה במוקד המשטרה שעות לאחר האירוע ולאחר שהצעירות ירדו מהאוטובוס, וזאת כחלק מאלפי שיחות מוקד במשטרת ישראל שטופלו

בהתאם למכלול משתנים, ובהם אופי המידע שנמסר, מידת הרלוונטיות בעת קבלת הפניה ועוד.

"הפניה למוקד נבדקה ונמצא כי על אף אי הבהירות הרבה נעשו פעולות דוגמת איתור נהג האוטובוס ותשאול עדים רלוונטיים, כפי שנעשה בגין פניות רבות נוספות, לצורך חיזוק תמונת המצב והבנתה.

"מיד עם סיום המבצע ללכידת המחבל נשאת מלחם הורה מפכ"ל המשטרה, רנ"צ רוני אלשיך, על ביצוע תחקיר מקיף ומעמיק, בראשות ר' אג"מ, לבחינת תפקוד כלל היחידות והכוחות שפעלו במהלך המבצע. בתוך כך נבחן גם תפקוד המוקדים, המענה והטיפול שניתן לפניות אלפי האזרחים שהתקשרו. ממצאי התחקירים והלקחים לשימור ולשיפור לאחר שיוצגו ויאושרו, ילמדו ויאושרו כולל שיפורים טכנולוגיים נדרשים".

מאוחר יותר מסרה המשטרה הבהרה נוספת: "השיחה למוקד התקבלה בשעה 19:51, שעות לאחר שהבנות ירדו מן האוטובוס. עוד נבהיר כי דיווח אחד המציע אינדיקציה כזו הוא אחרת, אמינה ככל שתהיה, נשקל תוך סינכרון בין אלפי דיווחים ומידעים וההיערכות המבצעית מבוססת ממילא על תמונת מודיעין רחבה באופן המכסה את מירב ההערכות המקצועיות".