שתף קטע נבחר

מנדלבליט נכנס לתפקיד: "היועמ"ש אינו נתון למרותו של איש"

מזכיר הממשלה היוצא החליף את וינשטיין בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ואמר: "שלטון החוק הוא הידיעה שכל מי שנפגע עבירה יידע שהעבריין ייתפס. אין משמעו שלטונו של היועמ"ש". וינשטיין: "ספגתי ביקורת קשה על עמדותיי מאלו שאינם מומחים"

 

 

אביחי מנדלבליט נכנס בצהריים (יום ב') באופן רשמי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בטקס שנערך בירושלים אמר מזכיר הממשלה לשעבר כי "היועץ המשפטי לממשלה אינו נתון למרותו של איש". היועץ המשפטי היוצא יהודה וינשטיין אמר בטקס: "אני הולך אבל אתם תמשיכו לשרת את שלטון החוק בדרך טובה, ראויה ונכונה".

 

מנדבליט הוסיף ואמר כי "בראייתי, המילים שלטון חוק אינן מילים בעלמא ונוגעת לכל אזרח במדינת ישראל. שלטון החוק הוא הידיעה שכל מי שנפגע עבירה ידע שהעבריין ייתפס. שכל מי שנפגע ממוסד המדינה מערכת המשפט תעמוד לימינו, שכולם יהיו שווים בפני החוק. יש לפעול ללא הרף לשמירה על עצמאותו של היועץ המשפטי לממשלה. חשוב לזכור, שלטון החוק אין משמעו שלטונו של היועץ המשפטי. המשפט אינו אמצעי, אלא מטרה להשגת מטרות חברתיות. הוא נועד להגן על זכויות האדם של כל אדם".

בטקס חילופי היועץ המשפטי לממשלה (צילום: חיים צח, לע"מ / באדיבות משרד המשפטים) (צילום: חיים צח, לע
בטקס חילופי היועץ המשפטי לממשלה(צילום: חיים צח, לע"מ / באדיבות משרד המשפטים)

עם שרת המשפטים איילת שקד (צילום: חיים צח, לע"מ / באדיבות משרד המשפטים) (צילום: חיים צח, לע
עם שרת המשפטים איילת שקד(צילום: חיים צח, לע"מ / באדיבות משרד המשפטים)

 (צילום: חיים צח, לע"מ / באדיבות משרד המשפטים) (צילום: חיים צח, לע
(צילום: חיים צח, לע"מ / באדיבות משרד המשפטים)
 

וינשטיין ומנדלבליט בטקס, היום (צילום: עמית שאבי) (צילום: עמית שאבי)
וינשטיין ומנדלבליט בטקס, היום(צילום: עמית שאבי)

 

בתום שש שנים פינה יהודה וינשטיין את כסאו של היועץ המשפטי לממשלה. בטקס בלשכת עורכי הדין בירושלים השתתפו נשיא המדינה ראובן ריבלין, שרת המשפטים איילת שקד, היועץ המשפטי היוצא וינשטיין ויו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה.

 

וינשטיין נשא דברי פרידה ממשרד היועץ: "עמדנו במשימות הקשות והמורכבות שעמדו לפנינו. הצלחתי – הצלחתכם. הכישלונות, אם היו כאלה – נחלתי בלבד. אני הולך אבל אתם תמשיכו לשרת את שלטון החוק בדרך טובה, ראויה ונכונה. סברתי תמיד שעל תובע לבדוק היטב אם מתקיים הסיכוי הסביר להרשעה, ורק אז חובתו להגיש כתב אישום בהתקיים עניין לציבור להגשתו. בהעדר סיכוי סביר להרשעה אין התובע רשאי להגיש כתב אישום, אחריות זו מונחת כולה על כתפי התובע ואסור לו לגלגלה על כתפי בית המשפט".

 

"על עמדתי זו ספגתי ביקורת קשה מאלו שאינם מומחים. מעולם לא הסיט אותי אדם מדרכי והיו שניסו לעשות זאת. אין אדם בנמצא שיוכל לסתור את דבריי אלה. עשיתי זאת בדרכי שלי", הוסיף. במהלך נאומו גם התנצל בפני שרת המשפטים איילת שקד על שאמר בעבר כי היא מחזיקה בתפיסות פשטניות. 

 

שרת המשפטים איילת שקד בירכה את שני היועצים, היוצא והנכנס. "המעמד הזה מעניק לי הזדמנות להודות לך באופן אישי על העבודה המשותפת, על השיח הפורה והדיאלוג שאפשר לנו לבצר את עוצמתה של מערכת המשפט בישראל", אמרה שקד בפנייתה לווינשטיין. לאחר מכן פנתה השרה לד"ר מנדלבליט, ואיחלה לו הצלחה בתפקידו החדש: "אני שמחה שוועדת האיתור, למרות הגורמים הרבים שניסו להסיתה מדרכה, השכילה להמליץ על יועץ ראוי ביותר, ערכי, מקצועי ועתיר הישגים. יועץ שצבר ניסיון מגוון, כסנגור, כפרקליט הצבאי הראשי וכמזכיר הממשלה, ומביא לתפקיד תבונת כפיים של איש מקצוע וחוכמת חיים של איש מעשה".

 

היום הודיעה שרת הספורט מירי רגב יחד עם איגוד האיגרוף בישראל כי היועמ"ש היוצא יהודה וינשטיין יהיה נשיא הכבוד של איגוד האיגרוף. "וינשטיין היה מתאגרף מצטיין בצעירותו ואני משוכנעת שיתרום רבות לענף", אמרה רגב.

 

האתגרים של מנדלבליט

בישיבת הממשלה שניהל בפעם האחרונה בתפקידו כמזכיר הממשלה, זכה אתמול מנדלבליט להתעניינות מצד ראש הממשלה, שתהה אם הוא מצטער או דווקא שמח, ומנדבליט השיב: "כפי שאדוני נוהג להגיד, ברגשות מעורבים". 

 

מנדלבליט, יליד 1963, נשוי ואב לשישה, מתגורר בפתח תקווה. בעל תואר דוקטור במשפט בינלאומי ומשפט צבאי מאוניברסיטת בר אילן. הוא למד משפטים באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית, ולאחר שסיים תואר ראשון ב-1985 מילא כמה תפקידים בפרקליטות הצבאית - החל מתובע צבאי בפרקליטות פיקוד הדרום ומפח"ש ועד לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי. הוא פרש מהצבא ב-2011, ושנתיים לאחר מכן מונה לכהן כמזכיר הממשלה.  

 

כמה הכרעות בולטות מונחות לפתחו עם היכנסו לתפקיד: בניית יחסי אמון עם הדרג הבכיר במשרד המשפטים, נוכח המלצותיהם בפרשת הרפז שנגעו לו. מנדלבליט סבר אז ש"עשו לו סיכול ממוקד". בנוסף, הוא יצטרך להידרש ליוזמות חקיקה העולות חדשות לבקרים במגמה להחליש את סמכותו של בית המשפט העליון. גם הקמתה של נציבות התלונות נגד פרקליטים, שיש המעוניינים לעגן בחקיקה, נדרשת לאישורו. המהלך עלול לפגוע באמון הציבור בפרקליטות.

 

פרשת פאינה קירשנבאום – ישראל ביתנו שגררה המלצות של המשטרה להעמיד לדין שורת בכירים, עומדת אף היא להכרעתו של היועמ"ש הנכנס, וכך גם הכרעה בהצעתם של פרקליטי בנימין בן אליעזר לעסקת טיעון בעניינו בשל מצבו הבריאותי הקשה. מנדלבליט יידרש להכריע גם בבקשה של משה קצב לנכות שליש מעונשו אף שלא הביע חרטה על מעשיו. כראש התביעה הכללית הוא יהיה אחראי על חוות דעת שתמליץ או תשלול קיצור עונש. פרשה נוספת שתגיע לפתחו היא מעונות ראש הממשלה.

 

בתחום ביעור השחיתות בשלטון המקומי יצטרך היועמ"ש הנכנס להכריע בנוגע לתיקון החוק שמגדיר מרמה והפרת אמונים.  

 

נושא שבו עסק רבות כפרקליט צבאי ראשי וכמזכיר הממשלה היה הבנייה הבלתי חוקית בשטחים. כיועמ"ש יצטרך מנדלבליט להכריע בנושא הכשרת מאחזים בלתי חוקיים, סוגיה שמערבת שיקולים של יחסי חוץ, בעיות קואליציוניות, שלטון החוק וחוק בינלאומי.


פורסם לראשונה 01/02/2016 11:59

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חיים צח, לע"מ / באדיבות משרד המשפטים
אביחי מנדלבליט עם היועץ יהודה וינשטיין
צילום: חיים צח, לע"מ / באדיבות משרד המשפטים
מומלצים