שתף קטע נבחר

 

מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"

ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגיאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר שחשף כי הקרקע באזור חיפה ספוגה במתכות מסרטנות: "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים". וזהו לא המחקר היחיד שהיה אמור להדליק נורה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות

 

הסערה בישיבת מועצת חיפה: "פצצה גרעינית"    (צילום: אביהו שפירא)

הסערה בישיבת מועצת חיפה: "פצצה גרעינית"    (צילום: אביהו שפירא)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

"המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש". ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגיאולוגי של משרד התשתיות, הביע התמרמרות לנוכח הפרסום על אודות המחקר שלפיו תינוקות באזור חיפה חשופים לסכנה בגלל זיהום אוויר. צוות בראשותו של שוורץ-שירב ערך מחקר שפורסם ב-2009, וגילה כי הקרקע באזור חיפה וסביבתה מזוהמת בחומרים רעילים ורדיואקטיביים. "הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי", אמר אתמול (ג') החוקר ל-ynet. מאז התפרסמו מחקרים נוספים שעסקו בנושא וכולם הגיעו לאותו ממצא: יש קשר בין סרטן למגורים בחיפה.

 

לצפייה בנתוני המחקר מ-2009 - לחצו כאן

לצפייה בנתוני המחקר מ-2010 - לחצו כאן

לצפייה בנתוני המחקר מ-2013 - לחצו כאן

 

המחקר של המכון הגיאולוגי חשף כי הקרקע באזור חיפה ספוגה במתכות דוגמת קדמיום, עופרת, אורניום, אנטימון, אבץ, כרום ונחושת, שמקורן בזיהומים שונים. החוקרים ערכו אז סקר גיאוכימי מקיף במרחב הגליל המערבי וצירפו אליו סקר דומה קודם שכלל את הר הכרמל והאזור העירוני של חיפה.

מתוך הדו"ח שפורסם ב-2009 ()
מתוך הדו"ח שפורסם ב-2009

במחקר, שבמימונו השתתף גם המשרד להגנת הסביבה, התברר כי באזור האורבני של חיפה, בעורף הקריות ובאזור טבעון, קיים כאמור ריכוז עודף של יסודות מתכתיים, שמקורם ככל הנראה מפעילות ארוכת שנים של התעשייה באזור.

 

למרות הממצאים הקשים לכאורה שפורסמו השבוע בנוגע לסכנה לתינוקות באזור חיפה, סירבו באיגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה לאפשר לחוקרי אוניברסיטת חיפה לבצע דגימות קרקע על מנת למדוד את הזיהום באזור. באיגוד הסבירו כי "החוקרים הציעו לבצע דגימות קרקע כמדד לזיהום אוויר. הפורום המקצועי שכולל את נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציגי משרד הבריאות ונציגי האיגוד חשבו פה אחד כי מדובר במתודולוגיה שגויה ולכן לא אישרו שינוי במתווה המחקר".

 

אם לחוקרים היה מתאפשר לבצע את הדגימות, קרוב לוודאי שהם היו נחשפים לנתונים שכבר הועלו במחקר שפורסם לפני שבע שנים. כמו היום, גם אז, נראה כי במשרדים הרלוונטיים לא נרעשו מהממצאים המדאיגים. "החוקרים של חיפה דיברו על מסדרון זיהום מהים לטבעון, ואנחנו הגענו לאותה מסקנה", הסביר ד"ר שירב-שוורץ.

 

החוקר אמר עוד כי "הדו"ח שהוצאנו מראה את המגמה של הזיהום ונוכחות של קדמיום. מחקרים אחרים איששו את הקשר בין קדמיום לסרטן, החוקרים של חיפה דיברו על כמה ריכוזי זיהום עיקריים והראו את אותה מגמה של התפשטות הזיהום".

מקור היסודות: ככל הנראה מפעילות ארוכת שנים של התעשייה במפרץ חיפה (צילום: גיל נחושתן) (צילום: גיל נחושתן)
מקור היסודות: ככל הנראה מפעילות ארוכת שנים של התעשייה במפרץ חיפה(צילום: גיל נחושתן)

"אנשים לא כל כך מתייחסים לעבר", אמר החוקר הבכיר. לדבריו, אין צורך במחקרים רבים כדי להבין כעת את מה שידעו כבר שנים רבות: חיפה וסביבתה סובלות מזיהום אוויר וקרקע.

 

"זה עושה פיגור אצל ילדים" 

ואם לא די בכך, ב-2010 פורסם תקציר המחקר של רופאים מבית החולים הדסה, ד"ר אביעד זיק ושותפים, שאומר את מה שיודעים כבר שנים: קיים סיכון גדול יותר לפתח סרטן למי שמתגורר באזור חיפה.

 

בנוסף, קיימים מקרי סרטן רבים יותר באזורים עשירים בקדמיום בחיפה והגליל המערבי. התקציר פורסם ב-American Society of Clinical Oncology. "מטרת המחקר הייתה להעריך את כמות מקרי הסרטן ביחס לשאר אוכלוסיית הארץ", כתבו החוקרים.

 

עורך המחקר ד"ר זיק ציין היום כי "המאמר כולו טרם פורסם. איך אנשים לא מזדעזעים ועושים משהו בנושא הדו"ח של משה שירב-שוורץ, שהוא כבר 'בן 7', זה באמת לא ברור. כל יום באונקולוגיה אני נחשף לעוול חדש. זה שיש קדמיום ועופרת ברמות גבוהות מאוד עשוי להוביל לפיגור אצל ילדים. זה לא חדש, יש מחקרים רבים בנושא. אין משהו מיוחד בישראלים שגורם להם להיות חסינים. הדו"ח של המכון הגיאולוגי מזעזע. הרמות שם גבוהות בהשוואה עולמית".

 

זיק פרסם מחקר נוסף בשנת 2013 יחד עם חוקרים מאוניברסיטאות בארץ ובעולם ולפיו ישנו סיכון מוגבר לחלות בסרטן בחיפה בשל זיהום סביבתי.


פורסם לראשונה 02/02/2016 23:03

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל נחושתן
מפרץ חיפה
צילום: גיל נחושתן
מומלצים