שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    להיט באמריקה: התרופה שמחדדת את המוח ומשפרת הריכוז
    ריטלין התחילה את המפכה והלהיט החדש הוא מודפיניל, תרופה להגברת העוררות, חידוד המחשיבה ושיפור הביצועים. הכדור החדש הפך להיות מבוקש ביותר בקרב סטודנטים ויזמי הייטק. האם הכינויים שזכתה להם, "ויאגרה למוח" ו"סם החוכמה", מוצדקים?

    אני נגד כימיקלים. אני פוחדת מתרופות. אלה חברות התרופות תאבות הבצע שהצליחו לגרום לנו להאמין שאנחנו חייבים תרופה כדי להיות אנחנו. ובכלל, למה אני צריכה תרופה אם אני לא חולה?

     

    את המונולוג הזה, שאפשר לסכמו בכותרת "תחזיקו אותי חזק לפני שאני נוטלת", אני נושאת בפני עצמי כשאני קוראת את הסקירה המדעית על התרופה מודפיניל, שערכו חוקרים מהאוניברסיטאות הרווארד ואוקספורד, והתפרסמה באוגוסט האחרון בכתב העת המדעי European Neuropsychopharmacology.

     

    "הממצאים מצביעים על כך שהמודפיניל מצדיקה את הכינוי שבו הוכתרה: התרופה הנוטרופית (תרופה להעצמה קוגניטיבית) הראשונה שזכתה לאישוש מדעי", כתבו החוקרים.

     

    הסקירה התבססה על 24 מחקרים קודמים שכללו 700 איש, והראתה שכאשר אנשים נדרשים לבצע משימות ארוכות ומורכבות, או כאלה המערבות קבלת החלטות ותכנון, המודפיניל משפרת את הביצועים שלהם. גיא גודווין, נשיא הקולג' האירופי לנוירו־פסיכו־פרמקולוגיה, אף נתן לכך אישור רשמי כשאמר לכתב העת של אוניברסיטת אוקספורד: "מודפיניל היא הדוגמה הראשונה ל'סם חוכמה' שבאמת יכול לסייע במשהו כמו הכנה לבחינה".

     

    קיראו עוד

    מחקר: זינוק במס' הילדים המאובחנים כסובלים מבעיות קשב וריכוז

    לא רק בילדים: איך לזהות הפרעות קשב וריכוז בגיל מבוגר?

    מדריך: כל סוגי הטיפולים להפרעות קשב וריכוז

     

    הסקירה הזאת מעידה על כך שעולם המחקר מתחיל לאשר את ההשפעה של המודפיניל על ריכוז ויכולת ביצוע מנטלית. משלימות אותה אינספור עדויות של אנשים מהשטח שמתעקשים שתרופת הפלא הזאת הופכת אותם לגרסה הרבה יותר טובה, חדה וערנית של עצמם. "כשאני נוטל את התרופה, אני חש כאילו חוש הראייה שלי התחדד ורעשי הרקע נעשו זניחים", אמר פיטר בורדן, סטארטאפיסט ויזם שמפתח מערכות מסחר עבור וול סטריט, ל"ניו יורק מגזין". "זה כמו ללכת ברחוב רגע אחרי שירד בו שלג. קל מאוד להישאר בפוקוס".

     

    "אתה יכול ללמוד הרבה יותר שעות בלי שדבר יסיח את דעתך", הוסיפה פיבי, סטודנטית להיסטוריה מאוניברסיטת אדינבורו בריאיון ל"גרדיאן" הבריטי. "אתה הולך לספרייה ומגלה פתאום שהשעה שבע בערב ושבעצם אין לך בעיה להמשיך ולהתרכז עוד".

     

    היזם האמריקאי דייב אספרי, ממציא משקה הקפה עם השומן (ה־Bulletproof) ומשתמש ידוע במודפיניל, טען בפוסט שפרסם באתר שלו שלא רק החיים שלו השתנו בעקבות הנטילה אלא גם חייהם של חבריו. "אחרי נטילת התרופה סיים חברי, מפיק טלוויזיה במקצועו, לכתוב הצעה לקרן הצדקה של הדלאי לאמה שלפני כן לא הצליח להשלים במשך חודשים.

     

    חבר אחר, מומחה לאינטליגנציה מלאכותית, אמר שאחרי הנטילה הבחין בפרטים שלא הצליח לראות קודם לכן, וחבר נוסף שהוא סופר, אמר שהתגבר על מחסום הכתיבה שלו וכתב חלק ניכר מהספר שעד אז נתקע בכתיבתו".

     

    נשמע משכנע. האם המודפיניל תצליח לסחוף גם אותנו, אלה שלא נגעו עד כה בריטלין וחבריו, ליטול כדורים כדי לשפר את התפקוד?

     

    רוצים לישון פחות. התרופה שמשנה את החיים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    רוצים לישון פחות. התרופה שמשנה את החיים(צילום: shutterstock)

     

    לישון פחות, להספיק יותר

    המודפיניל, או בשמה האחר פרוביג'יל, אושרה ב־1998 על ידי מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) ובשנת 2001 גם בישראל. ההשפעה העיקרית של התרופה היא הגברת העוררות. "מנגנון הפעולה של המודפיניל אינו ברור לגמרי", מסביר ד"ר ברוך אלעד, נוירולוג ורופא שינה. "מה שאנחנו יודעים הוא שכמו הריטלין והאמפטמינים, גם התרופה הזאת משפיעה על המוליך העצבי דופאמין.

     

    "עם זאת, המודפיניל סלקטיבית יותר ומגבירה את ריכוז הדופאמין באופן ספציפי באזורי המוח שקשורים לשינה ולערות, בעוד שהתרופות האחרות משפיעות גם על אזורי מוח אחרים. בשל כך יש לה פחות השפעה על הפרעת קשב, ומיוחסות לה פחות תופעות לוואי כמו עצבנות למשל".

     

    המודפיניל אושרה במקור לשימוש בשלושה מצבים: נרקולפסיה, מחלה שהביטוי העיקרי שלה הוא ישנוניות; ישנוניות הנובעת מדום נשימה בשינה, שהטיפול הראשוני לא נותן לה פתרון מלא; ישנוניות אצל אנשים שעובדים במשמרות. לדברי ד"ר אלעד, "אחד המחקרים הראשונים בתרופה נערך על טייסים בצבא ארצות הברית, ובו הוכח שהמודפיניל מצליחה לשמור אותם חדים וערניים לאחר לילה ללא שינה".

     

    במהלך השנים החלו רופאים לרשום אותה גם לחולי טרשת נפוצה, פרקינסון ודיכאון, שעייפות היא אחת מתופעות הלוואי שלהן. כך למשל, ב־2009 פורסם בכתב העת JAMA מחקר שהראה שמספר המטופלים במודפיניל שלא על פי ההתוויה המקורית עלה פי 15 בין השנים 2002 ל־2009.

     

    בו זמנית נעשתה התרופה פופולרית בקרב אנשים שאינם לוקים בשום מחלה ושגם העבודה שלהם אינה כופה עליהם להישאר ערים בלילה. סטודנטים, אנשי הייטק, אתלטים ואפילו שחקני פוקר הצליחו להשיג אותה דרך אתרי אינטרנט, והשתמשו בה במטרה לישון פחות, להספיק יותר, ולהיות אנרגטיים, חדים וערניים יותר. לא פלא שהכינוי הנוסף שהתרופה זכתה לו הוא "ויאגרה למוח".

     

    מטבע הדברים, הנתונים על שימוש "לא חוקי" במודפיניל קשים יותר להשגה. הצרכנים האלה לא מקבלים מרשם רופא ולא קונים את התרופה בבתי מרקחת רשמיים. סקר שפורסם במאי 2014 בעיתון הסטודנטים הבריטי The TAB ונערך ב־11 אוניברסיטאות ברחבי המדינה, בהחלט יכול להעיד על היקף התופעה.

     

    על פי הסקר, אחד מכל חמישה סטודנטים משתמש בתרופה, וככל שהאוניברסיטה תחרותית יותר, כך עולה שכיחות השימוש (באוניברסיטת אוקספורד, למשל, מדובר על אחד מכל ארבעה סטודנטים). הסקר הראה גם שרוב המשתמשים נוטלים את התרופה על בסיס יומיומי. המודפיניל נפוצה גם בקרב עובדי וול סטריט ועמק הסיליקון הנדרשים לשעות ארוכות של ריכוז ותפקוד קוגניטיבי גבוה לאורך זמן.

     

    כמו מתעמל אולימפי

    ומה בנוגע לסיכונים ולתופעות לוואי? "תופעות הלוואי אינן קשות", אומר ד"ר אלעד. "אצל רוב האוכלוסייה מדובר על סיכון לכאב ראש, סחרחורת או פריחה. היו גם תיאורים, נדירים אמנם, של הפרעות נפש שבעקבותיהם הוציאה סוכנות התרופות האירופית הנחיה לצמצום השימוש בתרופה. יש גם אוכלוסיות שעבורן התרופה אסורה לשימוש: אצל ילדים נצפו מקרים קשים של פריחה, ולכן התרופה נאסרה לשימוש מתחת לגיל 18. במקביל, יש חשד שהתרופה עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, ולכן היא לא מומלצת לאנשים עם יתר לחץ דם או סיכון להפרעות לב".

     

    אבל זה לא נגמר כאן. באפריל האחרון יצא כתב העת היוקרתי Lancet בקריאה ליזום במהירות מחקר על ההשפעות ארוכות הטווח של התרופה. בנוסף אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנשים משתמשים בתרופה כדי שתסייע להם לישון פחות, ולא לישון, כידוע, זה לא בריא. "אין דבר שיכול להחליף שינה", מדגיש ד"ר אלעד. "מי שנוטל לאורך זמן תרופה שמונעת ממנו את הצורך לישון וישן במשך תקופה ארוכה ארבע שעות או פחות בלילה, חושף את עצמו לסיכון להתפתחות של בעיות רפואיות".

     

    שלא במפתיע, גם במקרה הזה המשתמשים בתרופה אינם מוטרדים מהסיכונים האלה כלל. הם עסוקים בתועלת. אספרי, למשל, הכריז בריאיון לרשת הטלוויזיה ABC שגם אם היה יודע שהכדור מקצר את חייו, היה ממשיך ליטול אותו. "זה כמו מתעמל אולימפי", הסביר טים פריס, יזם הייטק מעמק הסיליקון, לכתב ה־CNN"אפילו אם היה יודע שזה יגרום לקיצור של תוחלת חייו בחמש שנים, עדיין היה שואל את עצמו אילו חומרים כדאי לו ליטול כדי להגיע למדליית זהב".

     

    מכורים לפתרונות קלים

    הדילמה שמעלה "כדור החוכמה" הזה אינה חדשה. ככל שהטכנולוגיה הרפואית משתכללת, כך צצות עוד ועוד אפשרויות להשתמש בה לא רק כדי להתגבר על מחלות ופתולוגיות אלא גם כדי לשפר את התפקוד היומיומי, תופעה המכונה בעגה המקצועית "השבחה ביו־רפואית".

     

    "השבחה ביו־רפואית היא התערבות שמשתמשת בטכנולוגיה רפואית וביולוגית כדי לשפר כושר ביצוע, הופעה ויכולות", מסבירה ורד אופנהיימר, דוקטורנטית מהמחלקה לחברה, תרבות וטכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן. "היא מונגדת לא פעם להתערבות תרפויטית, שבה משתמשים באותה טכנולוגיה כדי לשפר מצב פתולוגי. אחת הדוגמאות הבולטות היא אנשים שלא אובחנו עם הפרעת קשב ומגבירים את הריכוז באמצעות תרופות כמו ריטלין, אדרל וקונצרטה".

     

    אם כן, המודפיניל מציפה שוב את שאלת ההשבחה הביו־רפואית. האם החיפוש שלנו אחר תרופה לשיפור התפקוד מעיד על כך שהפכנו למכורים לפתרונות קלים, ואנחנו לא רוצים להתאמץ? או שאולי להפך: המציאות שאנחנו חיים בה - שכוללת שוק עבודה תחרותי, יוקר מחיה נוסק והורים שמג'נגלים בקושי בין קריירה למשפחה - הפכה לכל כך מלחיצה ותובענית, שיותר ויותר אנשים חשים שפשוט לא יוכלו להתמודד איתה ללא כלי עזר כימיקליים? "פעם סטודנטים לקחו סמים כדי לברוח מהמציאות. היום הם לוקחים אותם כדי להתמודד איתה", תיארו זאת בעיתון הבריטי "גרדיאן".

     

    ואחרי כל זה נשארה עוד שאלה פרקטית לחלוטין: האם התרופה בכלל מגבירה ערנות, תפקוד וריכוז גם אצל אנשים שאינם סובלים מההפרעות שנקבעו בהתוויה המקורית? ד"ר אלעד מסתייג מהתיאורים החד משמעיים המופיעים בתקשורת. "אנשים כל כך כמהים להעצמה קוגניטיבית, שהם משלים את עצמם שיש תרופה שאכן יכולה להשיג אותה", הוא טוען. "חלקם אולי סובלים מחסך שינה או מהפרעת קשב בלתי מאובחנת, ובשל כך התרופה אכן משפיעה עליהם. במקרים האחרים יש אולי השפעת פלצבו.

     

    "מעבר לכך, יש בעייתיות גם עם המאמר עצמו. ראשית, הוא מבוסס על סקירה של מחקרים שכל אחד מהם בדק דבר אחר, ובניגוד למטא אנליזה, אין להם מכנה משותף. מעבר לכך, גם אם יש העצמה קוגניטיבית מסוימת בתפקודים אחדים, זה עדיין לא אומר שאפשר לתרגם זאת לשיפור ממשי בעבודתם של אנשים כרואי חשבון, חוקרי מוח או יזמים. נוסף על כל אלה, צריך לשים לב שחלק מהמחקרים שנסקרו הצביעו גם על פגיעה של המודפיניל בביצועים בשל ביטחון יתר של האנשים שנוטלים אותה".

     

    אז מתברר שאולי עוד לא כדאי להיכנע לזרם. ואולי, אף על פי שחוקרי אוקספורד והרווארד כבר נשבו בקסמי "סם החוכמה", אני אשאר במחנה השמרני ואמשיך להסתפק בדרכים מסורתיות יותר לערנות ולחידוד המוח כמו קפה, קפיצה לבריכה, עוד קפה, ובאין ברירה - כרית ושמיכה.

     

    צפו בדרך בה מאבחנים הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים:

     

    צילום: אבי חי

    צילום: אבי חי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים