שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טיפולי המרה להומואים: למה הם עדיין חוקיים?
    היום עלתה לוועדת השרים לענייני חקיקה, הצעתה של הח"כ יעל גרמן (יש עתיד) וח"כים ממפלגת העבודה למנוע את קיומם של טיפולי המרה הנערכים לקטינים מתוך מטרה לשנות את נטייתם המינית מהומוסקסואלית להטרוסקסואלית. אז מה הם טיפולי ההמרה, מהי המחלוקת אודותם, ומדוע מוצע כעת החוק לאיסורם?

    היום (יום א') עלתה לוועדת השרים לענייני חקיקה, הצעתה של הח"כ יעל גרמן (יש עתיד) וח"כים נוספים ממפלגת העבודה למנוע את קיומם של טיפולי המרה הנערכים לקטינים מתוך מטרה לשנות את נטייתם המינית מהומוסקסואלית להטרוסקסואלית.

     

    הומואים דתיים רבים חווים קונפליקט פנימי עמוק על רקע יחסה השלילי של החברה השמרנית והדתית לנטייה ולזהות ההומוסקסואלית. מחד גיסא, חשים רבים מהם במשיכה רומנטית ומינית לבני מינם – משיכה שעל פי דבריהם, לא בחרו בה ואין בכוחם לשנותה.

     

    מאידך גיסא, אמונתם הרוחנית ומסגרת השתייכותם החברתית, אוסרות עליהם לחוש, לבטא ולממש משיכה זו. קונפליקט זה מותיר רבים מהם בתחושות עמוקות של אשמה ובושה. מתוך מצוקה נפשית זו, פונים חלקם לעזרתם של ארגונים המבטיחים לשנות את נטייתם המינית.

     

    במחקר הדוקטורט שלי, בחנתי את עולמם ודרכי התמודדותם של הומואים דתיים. משה, הומו דתי כבן 20, שהשתתף במחקר כמרואיין, תיאר בפניי את מצוקתו:

    "כבר הגעתי למצב של פיצול אישיות. שתי הזהויות האלה התנגשו האחת בשנייה והן לא יכלו להתקיים יותר. הייתי צריך לוותר על אחת מהן. ...ייסרתי את עצמי המון זמן, בתור הומו ודתי... לבסוף ניסיתי לעשות טיפול המרה".

     

    קיראו עוד

    מש' הבריאות: טיפולי המרה להומואים - לא ראויים

    טיפולי המרה להומואים - מה עמדת הפסיכולוגים?

    האמת מאחורי ה"טיפולים" לשינוי הנטייה המינית

     

    מה קורה במהלך טיפולי ההמרה? 

    טיפול המרה (Conversion therapy / reparative therapy) הוא כל טיפול המכוון לשינוי נטייתו המינית של אדם מהומוסקסואל להטרוסקסואל. התמיכה העיקרית בטיפולי ההמרה מגיעה לרוב מכיוונם של ארגונים שמרניים ודתיים אשר אינם רואים בעין חיובית את קיומה של ההומוסקסואליות.

     

    ארגונים אלה כדוגמת NARTH בארה"ב ו"עצת נפש" בישראל, יוצאים מנקודת ההנחה כי הנטייה ההומוסקסואלית היא מחלה או פגם שיש לרפאו.

     

    בעבר, עד לשנות ה-80 של המאה הקודמת, עסקו שיטות טיפול אלה בניתוחי מוח, בסירוס כימי, במתן שוק חשמלי ובגרימת תגובות הקאה כחלק מהניסיון להכחיד את המשיכה ההומוסקסואלית.

     

    מי מאיתנו שראה את הסרט "משחק החיקוי" שיצא ב- 2014, על תרומתו המכרעת של אלן טיורינג, המדען שפיצח את צופן האניגמה של הגרמנים ותרם בכך לתבוסתם, זוכר בוודאי את הטיפולים ההורמונליים שנכפו עליו לאחר שהורשע בהיותו הומוסקסואל. טיפולים שבגינן של תופעות הלוואי שלהם בנוסף להשפלה שבהרשעתו, שם קץ לחייו בגיל 42.

     

    בשנת 1981 הופסקו שיטות טיפול אלה במרבית העולם המערבי ומאז מתמקדים טיפולי ההמרה במסגרת הגישות הפסיכולוגיות המקובלות בייעוץ רוחני, בהנחיה התנהגותית, בטיפולים קבוצתיים, בפסיכותרפיה דינמית ועוד.

     

    משנת 1981 הופסקו טיפולי ההמרה ברוב העולם המערבי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    משנת 1981 הופסקו טיפולי ההמרה ברוב העולם המערבי(צילום: shutterstock)

     

    ניו יורק: טיפולי ההמרה הוצאו מחוץ לחוק

    ישנן סדנאות המתיימרות לשנות את נטייתם המינית של גברים החווים משיכה לבני מינם. בארה"ב קיימות סדנאות מבית היוצר של ארגון JONAH – ארגון יהודי אמריקני המתיימר לרפא בעזרתם של טיפולי המרה את הנטייה ההומוסקסואלית.

     

    לפני מספר שבועות, בדצמבר 2015, פסק בית המשפט העליון במדינת ניו ג'רזי בארה"ב על ארגון JONAH לחדול מכל פעילות וציווה על סגירתו של הארגון.

     

    פסיקה זו באה בעקבות תביעה משפטית מצד ארבעה גברים שהשתתפו בסדנה וטענו כי נִתנו להם הבטחות שווא וכי נטייתם המינית כלל לא השתנתה. על מנהלי הארגון ומפעילי הסדנה נגזר לפצות את התובעים בסך של 72,000 דולר.

     

    בתחילת החודש, הודיע מושל מדינת ניו יורק, אנדרו קומו, על הוצאתם של טיפולי ההמרה מחוץ לחוק במדינתו. החלטתו נומקה בכך שטיפולי המרה לקויים בבסיסם, מבטאים שנאה כלפי האחר, ומנוגדים לכל מה שהמדינה מייצגת. "אנו לא נרשה לטועים ולחסרי הסובלנות להעניש צעירים להט"בים רק משום שהם חיים את חייהם כפי שהם", אמר קומו בהצהרתו.

     

    פסק הדין שניתן בביהמ"ש בניו-ג'רזי והוצאתם של טיפולים אלה מחוץ לחוק במדינת ניו יורק, מציינים את שיאו של מאבק חברתי וערכי אורך ומתמשך בארה"ב בנושא טיפולי ההמרה. תחילתו של מאבק זה, המתנסח בין עמדות שמרניות ודתיות לבין מגמות ליבראליות המזוהות בדר"כ עם זכויות הפרט, בשנות הארבעים של המאה הקודמת.

     

    שנים אלה שלאחר מלחמת העולם השנייה, זכורות בהיסטוריה של ארה"ב בעיקר בזכות פריחתו של המקרתיזם ומאבקם של האפרו-אמריקנים לשוויון זכויות. על רקע המגמות החברתיות המשקפות חוסר סובלנות כלפי האחר ורדיפה אחר השונה, צמחו גם טיפולי ההמרה.

     

    הומוסקסואליות: הוסרה ההגדרה כהפרעה נפשית

    בניסיון לעגן את קיומה של ההומוסקסואליות בהסברים סביבתיים ולא מולדים, ובניגוד לדעתו המקורית של פרויד, טענו בשנות השישים של המאה שעברה, פסיכואנליטיקנים אמריקנים כגון ראדו, ביבר וסוקרידיס, כי ההומוסקסואליות מתפתחת מתוך מערכת יחסים לא תקינה בין הילד לבין הוריו.

     

    במסגרתו של קשר זה הואשמה האם כדומיננטית מדי, בעוד האב נתפס כחלש אופי ואף כנפקד. מכאן נסללה הדרך לניסיונות לחיזוק הזהות הגברית וניתן הצידוק לטיפולי ההמרה המבקשים "לרפא" את הנטייה המינית.

     

    אולם חוסר הסובלנות, האפליה והרדיפה שהיו מנת חלקם של הומואים ולסביות רבים הובילו בשנת 1969 להתפרעויות המוניות של חברי קהילת הלהט"ב שהחלו בבר ניו יורקי בשם סטונוול.

     

    אירוע מכונן זה סימן את צמיחתה של התנועה לזכויות הגייז ואת נקודת המפנה ביחסו של הממסד הרפואי אל ההומוסקסואליות בכלל ואל טיפולי ההמרה בפרט. כפועל יוצא ולאחר מחלוקות רבות בקהילה הפסיכיאטרית, החליטה האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה להסיר בשנת 1973 את ההומוסקסואליות כהפרעה נפשית מה DSM (מדריך ההפרעות והמחלות הנפשיות).

     

    על אף חוות הדעת של ארגוני בריאות רבים בעולם בדבר היותה של הנטייה ההומוסקסואלית פרקטיקה מינית לגיטימית אשר אינה תוצר של הפרעות נפשיות, המשיכו ארגונים שמרניים ודתיים בפעילותם לשינוי הנטייה ההומוסקסואלית במסגרתם של טיפולי המרה.

     

    על רקע זה מינה בשנת 2007 ארגון הפסיכולוגים האמריקני (APA) צוות מומחים אשר סקר את כל המחקרים האקדמיים שהתפרסמו בשפה האנגלית משנת 1960 ועד שנת 2007 העוסקים בנושא שינוי הנטייה המינית - סה"כ 83 מאמרים.

     

    במסקנותיו קבע הצוות כי הטענות בדבר יעילותם של טיפולי ההמרה אינן מבוססות ושינוי יציב ולאורך זמן של הנטייה המינית הוא דבר חריג ויוצא דופן ולא ניתן לבדיקה באופן אמפירי (מוכח). יתרה מכך, נמצא כי לחלק מהמטופלים שעברו טיפולים אלה נגרמו נזקים נפשיים, כגון: אובדן החשק המיני, סימפטומים של חרדה ו/או דיכאון, ואף נטייה לאובדנות.

     

    על בסיס ממצאים אלו ואחרים פרסמו בשנים האחרונות, מרבית ארגוני הבריאות בארה"ב ובאירופה חוות דעת המזהירות אנשי מקצוע מעיסוק או הפנייה לטיפולי ההמרה. עמדתם זו הוסברה על רקע מקרים רבים שנבחנו ומצביעים על טיפולי ההמרה כחסרי השפעה וכבעלי סיכון רב למטופלים. סיכון הנובע בעיקר מניצול רגשי-האשם והחרדה של הפונים, הגורם לפגיעה בהערכתם ובדימויים העצמי ומוביל לדיכאון ואף לאובדנות.

     

    "טיפולי ההמרה חוטאים לכללי האתיקה של הטיפול הפסיכולוגי"

    בארץ, אזהרותיהם של מיטב ארגוני הבריאות בעולם וכן קמפיין ציבורי בהובלת ארגון הו"ד (הומואים דתיים) הוביל את הסתדרות הפסיכולוגים בישראל לפרסם בנובמבר 2011, נייר עמדה בנושא טיפולי המרה. נייר עמדה זה גובש על בסיס עבודתה של ועדה בראשותו של ד"ר גבריאל וייל אשר אספה עדויות וממצאים מהשטח לגבי טיפולים אלה.

     

    בהחלטתה קבעה הועדה כי הבסיס המקצועי והעדויות האמפיריות להצלחתם של טיפולי המרה הוא קלוש למדי וכי טיפולים אלו חוטאים לכללי האתיקה של הטיפול הפסיכולוגי בהיותם בעלי סדר יום טיפולי המוכתב מראש. הועדה גם קובעת כי שימוש בטכניקות אברסיביות (של ענישה) הינו פסול לחלוטין, ואל לו למטפל להבטיח למטופל הבטחות שווא שאינן מציאותיות. עוד קוראת הוועדה להזהיר את הציבור מפני טיפולים בידיהם של אנשים שאינם מוסמכים לכך.

     

    ביוני 2014, במכתב תשובה לרב רון יוסף מארגון הו"ד, מאמץ איגוד העובדים הסוציאליים את נייר העמדה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ומוסיף כי "כל איש מקצוע המכבד את עצמו ואת עיסוקו, ימנע מלעסוק בטיפולי המרה".

     

    בנוסף, קורא הארגון לפעול עם הממונים על נושא בריאות הנפש במשרד הבריאות ולהגיע עמם יחד להבנה ולהפצת הנחיות בהתאם. ואכן באוקטובר 2014, הוציא משרד הבריאות אזהרה לציבור מפני טיפולי המרה לשינוי הנטייה המינית ובה נאמר כי טיפולים אלה אינם מבוססים מחקרית, אינם ראויים אתית ומקצועית והם בעלי סיכון למטופלים.

     

    האמנה הבינלאומית לזכויות הילד משנת 1990, אותה אשררה גם מדינת ישראל, מעגנת את זכויותיהם של ילדים ומתבגרים להגנה מפני כל צורה של ניצול, התעללות או השפעה מזיקה, ומכירה בכך שילדים ומתבגרים זקוקים להגנות נוספות מעבר לאלו המוקנות למבוגרים.

     

    על רקע אזהרותיהם של מיטב ארגוני הבריאות בעולם ובארץ ובזיקה עם אמנת זכויות הילד, נראה כי החקיקה למניעת קיומם של טיפולי המרה מהווה צעד חשוב לביטוי מחויבותה המוסרית של מדינת ישראל לבריאותם של צעיריה.

     

    איל זק הוא פסיכותרפיסט ודוקטורנט , מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית אשקלון. בעל קליניקה לטיפול וייעוץ פסיכולוגי בגבעתיים. (מאמר זה מבוסס על הרצאה שניתנה בכנס ESPAnet לחקר המדיניות החברתית, שנערך ביום חמישי האחרון באוניברסיטת חיפה)

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים