שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    5 שנים למלחמת האזרחים בסוריה: אסד נפל - וקם מהקרשים, ומי בכלל הכיר את דאעש?
    מחר יציינו בסוריה חמש שנים למלחמה שקרעה את המדינה לגזרים, גבתה את חייהם של 250 אלף בני אדם ויצרה מיליוני פליטים. כמה כוח היה לנשיא הסורי עם פרוץ המחאה ב-2011 וכמה יש לו כיום? איך הצליח ארגון אנונימי להפוך לכוח משמעותי בסכסוך, ומי הרוויח בגדול מכל הבלגן באזור?

     

    26.3.2011: מפילים את פסל אסד האב בדרעא

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "בואו נתחיל את הסיפור מחדש. העם רוצה להפיל את המשטר", "דלתות המהפכה הלא-אלימה נפתחות מחדש": סיסמאות אלה ועוד רבות אחרות נכתבו על שלטים שהונפו בסוף השבוע האחרון לצד דגל "המהפכה הסורית". היה זה במהלך שורה של הפגנות מחאה בסוריה במעוזים של מתנגדי המשטר שהזכירו לעולם את מה שהתרחש לפני חמש שנים, ב-15 במרס 2011, במדינה הערבית.

     

    עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

    המרוויחים הגדולים מהכאוס בסוריה הם...

     

    אז, לפני חמש שנים, יצאו הסורים לרחובות ברחבי המדינה ובסך הכול דרשו ממשטרו של בשאר אסד לבצע רפורמות פוליטיות על רקע פרוץ מהפכות "האביב הערבי" באזור.

     

    חמש שנים עברו, ונראה שלא נותר הרבה זכר מאותן הפגנות מחאה לא אלימות שהפכו להפגזות, הפצצות, חורבן נורא ונהרות של דם ופליטים שסופם אינו נראה באופק חרף הפסקת האש השברירית. "ההפגנות בסוריה במהלך הפסקת האש יוצאות מתוך ההרס ולא מתוך המסגדים", כתב בסוף השבוע המשורר הסורי האופוזיציונר, חדר אל-ארא בתגובה למשורר הסורי המפורסם אדוניס. אדוניס טען בעבר כי הפגנות המחאה של הסורים יצאו מהמסגדים ורמז כי מדובר בהפגנות של קיצונים.  

     

    5 שנים למלחמה המדממת בסוריה

    5 שנים למלחמה המדממת בסוריה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מפגינים בחומס נגד אסד

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    חמש שנים עברו מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. יותר מ-250 אלף בני אדם איבדו את חייהם בסכסוך האלים ומיליונים נעקרו מבתיהם וברחו למדינות שכנות, לאירופה או לשטחים "רגועים יחסית" בתוך המדינה הערבית. חמש שנים עברו, ועדיין - לכל צד בסכסוך יש את הנרטיב שלו, כל צד חושב שהוא הצודק ושהאחר הוא האשם במצב, ובינתיים מי שממשיך לשלם מדי יום את המחיר הוא העם הסורי. היה זה לפני חמש שנים כשהנשיא הסורי אסד טען כי המפגינים הלא אלימים שיצאו לרחובות הם למעשה טרוריסטים שרוצים להפיל את משטרו. הוא טעה, היה זה משטרו שנקט שיטות של טרור ודיכוי נגד בני עמו, אבל כשהסכסוך הידרדר לפסים אלימים אז גם הטרוריסטים, "המדינה האיסלאמית" (דאעש) למשל, נכנסו לתמונה כדי לנצל את הכאוס במדינה הערבית ולהגשים את שאיפות הגדלות שלהם.

     

    אסד: "נחוש להשיג שליטה מחדש בכל סוריה"

     

    חמש שנים עברו מאז פרוץ ההתקוממות העממית שהפכה לעימות מזוין בהשתתפות עשרות גורמים, והמשבר כבר מזמן לא נמצא בידיים של סוריה המדינה. איראן ורוסיה מנהלות בפועל את המצב עבור משטר הבובות בראשות אסד ושומרות עליו בחיים - בעיקר למען האינטרסים שלהן. ולא רק הן. סעודיה וטורקיה, שניצבות לצד המורדים, גם בוחשות בקלחת ואליהן יש לצרף גם את הקואליציה נגד דאעש בראשות ארצות הברית שלכל אחת מחברותיה גם יש את האינטרסים שלה בסוריה. ככה זה, הבין אסד, כשאתה לא שולט יותר במאה אחוזים משטחי המדינה שלך.

     

    לפני חמש שנים לא זה היה המצב. משטרו של אסד שלט בסוריה ביד ברזל ואיש לא העז לצאת לרחובות ולהפגין נגדו, אפילו לא באופן מחתרתי. אלא שמחסום הפחד נשבר וסוריה נכנסה למעגל של אלימות שעד היום לא יצאה ממנו. לרגל חמש שנים ללחימה בסוריה בחנו את מצבם של כלי המשחק המרכזיים בסכסוך הסורי. איפה היו אז, ב-15 במרס 2011, איפה הם היום ומה הם עברו בדרך?

    בשאר אסד באחת מהופעותיו הפומביות הספורות, לפני שנתיים ליד דמשק (צילום: AP) (צילום: AP)
    בשאר אסד באחת מהופעותיו הפומביות הספורות, לפני שנתיים ליד דמשק(צילום: AP)
     

    2011: צבא סוריה עדיין חדור מוטיבציה (צילום: AP) (צילום: AP)
    2011: צבא סוריה עדיין חדור מוטיבציה(צילום: AP)

    2012: עוד מכה לכוחות אסד  (צילום: AP) (צילום: AP)
    2012: עוד מכה לכוחות אסד (צילום: AP)

    הרס אדיר בחומס, 2014 (צילום: AP) (צילום: AP)
    הרס אדיר בחומס, 2014(צילום: AP)

    חלב, 2013. מניין ההרוגים ממשיך להאמיר (צילום: AP) (צילום: AP)
    חלב, 2013. מניין ההרוגים ממשיך להאמיר(צילום: AP)

    2012 בתל-אביאד. ההתנגדות לבשאר אסד מתעצמת (צילום: AP) (צילום: AP)
    2012 בתל-אביאד. ההתנגדות לבשאר אסד מתעצמת(צילום: AP)

    בשאר אל-אסד

    בסוף ינואר 2011 נשמע נשיא סוריה אסד מרוצה מעצמו בעודו משקיף על המתרחש במצרים ובתוניסיה.

    במצרים היה זה שיאה של ההתקוממות נגד הנשיא חוסני מובארק, ובתוניסיה הצליחה המהפכה העממית והרודן זין אל-עבדין בן עלי נמלט מהמדינה. "אם אתה רוצה לעשות השוואה בין מה שמתרחש במצרים לבין המצב בסוריה, אתה צריך להסתכל על זה מנקודת מבט שונה. למה סוריה יציבה וזאת אף שאנחנו סובלים מתנאים קשים יותר? מצרים מקבלת תמיכה מארצות הברית בזמן שרוב מדינות העולם מטילות עלינו אמברגו. אצלנו יש צמיחה למרות העובדה שאין לנו צרכים בסיסיים רבים עבור האנשים שלנו. למרות הכול, אצלנו האנשים לא התקוממו", אמר אז אסד בראיון נדיר ל"וול סטריט ג'ורנל".

     

    באותו ראיון גם העביר אסד למראיין "שיעור" ברפורמות שהוא ביצע בסוריה מאז עלייתו לשלטון בשנת 2000 והסביר למה הרפורמות הפוליטיות האחרונות לא צוברות תאוצה כנדרש.

     

    השקיף בביטחון מופרז על המהפכות במצרים ובתוניסיה. אסד (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    השקיף בביטחון מופרז על המהפכות במצרים ובתוניסיה. אסד(צילום: EPA)

    מחסום הפחד נשבר וסורים יצאו להפגין בהמוניהם (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    מחסום הפחד נשבר וסורים יצאו להפגין בהמוניהם(צילום: רויטרס)

    עדיין שולטים ברוב השטחים המאוכלסים בסוריה. משפחת אסד (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    עדיין שולטים ברוב השטחים המאוכלסים בסוריה. משפחת אסד(צילום: EPA)
     

    אסד נואם על המצב בפרלמנט הסורי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    לא עברו חודשיים ונשיא סוריה מצא שהוא לא ממש חסין ממהפכות "האביב הערבי". בהתחלה היו הפגנות הזדהות של אזרחים סורים עם המפגינים במדינות ערב השונות, אך במהרה הפכו הפגנות אלה לגילויי מחאה נגד המשטר הסורי בדרישה לביצוע רפורמות פוליטיות נרחבות. ב-30 במרס, אחרי שהפגנות האזרחים הפכו לעימותים אלימים עם כוחות הביטחון, התייצב אסד לראשונה לנאום בפני העם והבטיח כי "לא תהיה מלחמת אחים במדינה". באותו נאום הבטיח אסד לקדם רפורמות שעליהן הכריז עוד לפני כן, לבוא בחשבון עם האחראים להרג בהפגנות והכי חשוב מבחינתו - הוא הבהיר כי ארצו עומדת בפני "מזימה גדולה מאוד ועולמית".

     

    איור השבוע: בשאר אסד בתפקיד חייו

     

    מאז אותו נאום נותרה המילה "מזימה" בלקסיקון של משטר אסד, והמצב בסוריה רק הלך והידרדר והפך מהתקוממות עממית אותנטית למאבק מזוין ועקוב מדם בין הצדדים. במרס 2011, חרף המחאות חסרות התקדים נגד משטרו, הכיסא של אסד נראה יציב והוא גם לא נחשב בזמנו לרודן אכזר, ל"קצב" ולרוצח ההמונים כפי שהוא מצטייר כיום בקרב מתנגדיו ובכלל. אסד של לפני חמש שנים נראה כמו גרסה חיוורת של אביו הנוקשה, חאפז אל-אסד, זה שנודע בטבח המפורסם בחמה ב-1982 כששלח את צבאו לטבוח בעשרות אלפי בני אדם כדי למנוע התקוממות ואף הפיכה נגדו. לאסד גם הייתה את התדמית של רופא העיניים המשכיל שהתחנך במערב שבכלל לא אמור היה לעמוד בראש המדינה אלמלא נהרג אחיו הבכור באסל אסד בתאונת דרכים בשנות התשעים.

     

    אך תדמית לחוד ומציאות לחוד. גם אסד הבן התברר כרודן אכזר לא פחות מאביו - ואולי אף יותר ממנו כשלא בחל בשום אמצעי לדכא את ההתקוממות נגדו. הצבא הסורי שבעבר מיקד חלק גדול מתשומת הלב שלו ב"איום הציוני" הפך לגורם מרכזי בסכסוך הפנימי.

     

    הנשיא האמריקני סירב ברגע האחרון להתערב צבאית בסוריה בעבקבות הטבח הכימי (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    הנשיא האמריקני סירב ברגע האחרון להתערב צבאית בסוריה בעבקבות הטבח הכימי(צילום: רויטרס)

    כמה מקורבנות הטבח הכימי בפרבר של דמשק (צילום: AP) (צילום: AP)
    כמה מקורבנות הטבח הכימי בפרבר של דמשק(צילום: AP)
    ארגון הטרור הלבנוני לצד הנשיא הסורי. חיזבאללה ()
    ארגון הטרור הלבנוני לצד הנשיא הסורי. חיזבאללה

    במהלך חמש השנים האחרונות הואשם המשטר הסורי בשורה של מעשי טבח אכזריים במיוחד ובשימוש בנשק קונבנציונלי וגם בלא-קונבנציונלי. בעולם עוד מתקשים לשכוח את הטבח הכימי הגדול בפרברי דמשק באוגוסט 2013, שבו נהרגו לפי גורמי אופוזיציה כ-1,300 בני אדם ועוד אלפים נפצעו. בעקבות טבח זה הייתה קרובה ארה"ב מרחק קצר ביותר מהתערבות צבאית בסוריה. אולם דווקא הנשיא האמריקני ברק אובמה, שהציב קו אדום לסורים והזהיר מפני שימוש בנשק קונבנציונלי נגד אוכלוסייה אזרחית, התקפל ברגע האחרון והתעלם מהקו האדום שלו עצמו. רוב הנשק הכימי אולי הוצא מסוריה בעקבות הטבח המפורסם, אבל ההזדמנות הגדולה ואולי המוצדקת להפיל את אסד מכיסאו הוחמצה.

     

    נתונים מטלטלים: 1 מכל 10 סורים נהרג או נפצע, תוחלת החיים צללה לגיל 55

     

    מעשי הטבח שביצע אסד בבני עמו לא הסתירו את העובדה שהוא איבד שטחים נרחבים מהמדינה הסורית בקצב מסחרר - תחילה ל"מורדים המתונים" שהכתיבו את הקצב, ומאוחר יותר לארגוני טרור קיצוניים שנכנסו לתמונה, בהם שלוחת אל-קאעידה בסוריה ג'בהת א-נוסרה וארגון דאעש.

     

    חמש שנים עברו מאז פרוץ המלחמה בסוריה, והנשיא שלא האמין שמהפכות "האביב הערבי" יגיעו לסף דלת ארמונו שולט כיום בפועל רק על 25-20 אחוזים משטח סוריה. מן ההגינות לציין שהאזורים שבהם שולט אסד מאוכלסים יותר מהאזורים שאותם איבד למתנגדיו השונים.

     

    זכו לתמיכה בינלאומית, אבל זה לא הביא להם ציוד וכלי נשק טובים יותר. מורד מ"צבא סוריה החופשי" (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    זכו לתמיכה בינלאומית, אבל זה לא הביא להם ציוד וכלי נשק טובים יותר. מורד מ"צבא סוריה החופשי"(צילום: רויטרס)

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)
    איבוד השטחים לא היה המכה היחידה שספג הנשיא הסורי. המורדים שרצו להדיחו הצליחו להגיע עד למעגל האנשים הכי קרובים אליו. ב-2012, למשל, חוסלו שר ההגנה הסורי דאוד עבדאללה ראג'יחה וגיסו של אסד אסף שווקאת, שהיה סגן שר ההגנה ונחשב ליד ימינו של הנשיא. לכך יש להוסיף את גל העריקות הגדול מהצבא הסורי, כשקצינים רבים בדרגות בכירות וגם חיילים זוטרים הצטרפו לשורות המורדים. רבים באזור ובעולם בכלל חזו שקצרים ימיו של המשטר הסורי ושהוא עומד ליפול. השנה היא 2016 ואסד ומשטרו עדיין עומדים על רגליהם. הם חלשים בהרבה ממצבם לפני חמש שנים, אך עדיין משחקים בזירה הודות לעזרתם של ידידי סוריה - רוסיה, איראן וחיזבאללה הלבנוני.

     

    מעלה אבק. צפו בחומס ההרוסה ממעוף המל"ט

     

    עד חודש ספטמבר האחרון היה נראה שהקרב אבוד מבחינת אסד, אבל ההצטרפות הרוסית ללחימה נגד דאעש (בפועל נגד המורדים המתונים) שינתה את תמונת המצב והרימה את אסד מהקרשים. אם מוסיפים לכך את העובדה שהרוסים והאמריקנים דחפו להפסקת האש הנוכחית בסוריה ודוחפים לשיחות שלום בין הצדדים הנצים בסכסוך, הרי שאסד הולך כנראה להישאר עוד הרבה מאוד זמן בשלטון. פתאום, כך נראה, העולם מעדיף את הרודן שהוא מכיר על פני הטרוריסטים מדאעש ומארגונים אחרים, שאיש לא יודע מה יעשו כשמושכות השלטון יהיו בידיהם.

     

    סירב להצטרף לשלוחת אל-קאעידה בעיראק. אל-ג'ולאני, מנהיג ג'בהת א-נוסרה ()
    סירב להצטרף לשלוחת אל-קאעידה בעיראק. אל-ג'ולאני, מנהיג ג'בהת א-נוסרה

     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    אסד אמר באחרונה בראיון שהוא נחוש להחזיר לידיו את כל השטחים במדינה, אך נראה שהוא יצטרך להסתפק בהרבה פחות ממה שהיה בסוריה של לפני 15 במרס 2011.

     

    "צבא סוריה החופשי"

    עם פרוץ ההתקוממות העממית בסוריה לפני חמש שנים נרשם סדק גדול לא רק בכוחו של אסד אלא גם בצבא המשטר. גל עריקות המוני של חיילים סורים טלטל את המדינה - חיילים שקודם לכן נטלו חלק בדיכוי האלים של הפגנות המחאה הלא אלימות בחרו לנטוש את המשטר. אחד הרגעים הזכורים ביותר היה העריקה של חיילים וקצינים בסוף יולי 2011 ובראשם ריאד אל-אסעד, שהקימו את "צבא סוריה החופשי", ארגון המורדים המתונים המזוין.

     

    על הנייר, לסוריה אין נשק כימי. על הנייר בלבד

     

    בתחילת דרכו שם לעצמו "צבא סוריה החופשי" למטרה להפיל את המשטר בדמשק ולהגן על המפגינים חסרי הנשק מפני התקפות המשטר. "צבא סוריה החופשי" היה התארגנות המורדים שזכתה לתמיכה ולאהדה הגדולות ביותר במישור הבינלאומי והערבי בשל היותה נטולת סממנים איסלאמיסטיים קיצוניים. ככל שתופעת העריקות מצבא סוריה גברה, גבר גם כוחה של אותה התארגנות מתונה שהפכה מהגנתית להתקפית. באתר של רשת אל-ג'זירה כינו בפברואר 2012 את "צבא סוריה החופשי" "עצם בגרון של המשטר". ריאד אל-אסעד טען בזמנו שאלפי לוחמים משרתים תחתיו ב"צבא סוריה החופשי", אך ההערכות דיברו על מספר נמוך בהרבה.  

    יצרו רצף טריטוריאלי בין עיראק לסוריה. לוחמי דאעש בסוריה (צילום: AP) (צילום: AP)
    יצרו רצף טריטוריאלי בין עיראק לסוריה. לוחמי דאעש בסוריה(צילום: AP)

    התקיפות האוויריות הרוסיות שינו את פני המלחמה בסוריה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    התקיפות האוויריות הרוסיות שינו את פני המלחמה בסוריה(צילום: EPA)
    אחד ההישגים הגדולים ביותר של "צבא סוריה החופשי" היה כאמור החיסול בכוורת של אסד בדמשק כששומר ראש במעגל הפנימי של הנשיא הסורי פוצץ מטען נפץ בישיבה של המטה לביטחון לאומי והרג את שר ההגנה, את גיסו של אסד ואת שר ההגנה לשעבר הגנרל חסן טורקמני.

     

    דורסים למוות בדחפורים, משליכים אנשים מגגות ומחזיקים אלפים כעבדים. זוועות דאעש

     

    בתחילת ההתקוממות בסוריה הכיל "צבא סוריה החופשי" את מרבית פלגי המורדים. אולם, לאורך זמן הוא איבד את עליונותו המספרית והצבאית ונדחק הצדה בעקבות כניסתם למערכה של ג'בהת א-נוסרה ודאעש. יש הסבורים כי אחת הבעיות של "צבא סוריה החופשי" לאורך המשבר הייתה האג'נדה הכללית שלו שהתמקדה בהגעה לדמשק ובהפלת משטר אסד מבלי להתעסק בפרטים. בנוסף, ההתפלגות של ארגון המורדים הגדול למספר רב של מועצות, חטיבות, גדודים ויחידות נוספות גרמה לכך שכל פלג בארגון רצה למשוך לכיוון שלו, ביקש לעצמו שליטה מקומית באזור פעולתו ורצה להכתיב את הקצב בהתאם לאינטרסים שלו.

     

    הכריז על חליפות איסלאמית בשטחים שבשליטת דאעש. מנהיג הארגון אל-בגדדי (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    הכריז על חליפות איסלאמית בשטחים שבשליטת דאעש. מנהיג הארגון אל-בגדדי(צילום: MCT)
    הפיקוד של "צבא סוריה החופשי" עבר לא מעט ידיים ולא מעט מחלוקות, ולכך יש להוסיף את העובדה שארגונים קיצוניים כמו דאעש וג'בהת א-נוסרה כרסמו במעמדו ובהשפעתו של הארגון. עם זאת, למרות מצבו בשטח, לוחמי ארגון המורדים המתון עדיין פרושים בחזיתות השונות ונהנים מתמיכה ומלגיטימציה בינלאומיות. בנוסף, הוא נחשב לזרוע המבצעת של האופוזיציה הסורית שפועלת מחוץ למדינה. האתגר שבפניו עומד "צבא סוריה החופשי" על פלגיו הרבים איננו פשוט - להילחם בצבאו של אסד ובמקביל בארגוני הטרור הקיצוניים דאעש וג'בהת א-נוסרה. בחלק מהחזיתות הוא מצליח לרשום הישגים לא רעים, אולם העובדה שאינו מקבל לידיו נשק שובר שוויון מהקהילה הבינלאומית, כלי נ"מ למשל, מקשה עליו להפוך לגורם משמעותי בלחימה.

     

    האופוזיציה הפוליטית הסורית

    גם כשהיה נראה במהלך חמש השנים האחרונות שהמשטר הסורי מתקרב לקצו, נותרה שאלה אחת ללא מענה: "מהי בדיוק האלטרנטיבה למשטר אסד?" מי שהייתה אמורה להיכנס למשבצת הזו היא האופוזיציה הפוליטית הסורית, שלפני פרוץ ההתקוממות העממית לא העזה להשמיע את קולה נגד אסד. האופוזיציה, שרוב חבריה הבכירים גלו לחו"ל, התארגנו תחת מעטפת בשם הקואליציה הלאומית הסורית שזכתה לתמיכה והכרה בינלאומית. בנובמבר 2012 התרחב גוף זה לקואליציה הלאומית של כוחות המהפכה והאופוזיציה הסורית. גוף זה קיבל בין היתר הכרה ממועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, שראתה בו כנציג הלגיטימי של העם הסורי.

     

    "מבשלים עשבים". העיר הסורית שמתה מרעב

     

    אלא שמידת ההשפעה של הארגון על המתרחש בשטח לא הייתה גדולה והתחלופה של מנהיגיו הייתה תכופה באופן יחסי. לאורך כל שנות המשבר תפקדה "הקואליציה הסורית" על תקן הזרוע הפוליטית של האופוזיציה הסורית למשטר. היא הייתה זו שניסתה לגייס לגיטימציה בינלאומית להפלת המשטר הסורי, וגם זו שניסתה להידבר עם המשטר בניסיון למצוא פתרון פוליטי למשבר במדינה השסועה.

     

    "הקואליציה הסורית" איננה השחקן היחיד באופוזיציה הסורית ובפועל קיימות עוד התארגנויות רבות, חלקן נציות יותר ופחות עם עמדות שונות לגבי שאלת הישארות משטר אסד בשלטון. על רקע הניסיונות האינטנסיביים בחודשים האחרונים להתניע את הפתרון הפוליטי בסוריה בעידוד המעצמות ותוך הידברות בין המדינות השונות שתומכות באחד הצדדים בסכסוך, התקיימה בחודש דצמבר האחרון ישיבה ראשונה מסוגה בריאד, שכינסה יותר ממאה נציגים של פלגי האופוזיציה הסורית בתוך סוריה ומחוצה לה, כולל נציגים של 18 פלגים צבאיים.

     

    גם לאיראנים אינטרסים רבים בסוריה. מפקד כוח "קודס" האיראני סולימאני משלהב את ההמונים בחלב ()
    גם לאיראנים אינטרסים רבים בסוריה. מפקד כוח "קודס" האיראני סולימאני משלהב את ההמונים בחלב
    מטרת הישיבה הייתה לגבש מצע משותף וגוף מאוחד שיישא וייתן עם המשטר בשיחותיו עם האופוזיציה בז'נבה על עתידה של סוריה. הישיבה הזו שהתקיימה בחסות של סעודיה, מהתומכות הנלהבות במתנגדי אסד, מאתגרת את הישות שמייצגת יותר מכול את האופוזיציה הסורית והיא הגוף העליון למשא ומתן בעניין סוריה שבראשו עומד ריאד חיג'אב. חיג'אב כיהן בתפקיד ראש ממשלת סוריה, ערק מהמשטר ונמלט לירדן. "הקואליציה הסורית", שבמשך חמש שנים ייצגה את רוב פלגי האופוזיציה, מהווה חלק מאותו גוף עליון למשא ומתן בעניין סוריה, אך לא עומדת בראשו. לא יהיה זה הימור מופרע להעריך ששיחות המשא ומתן בין המשטר הסורי לבין נציגי האופוזיציה לא ישיגו פתרון למצב במדינה הערבית, בין היתר בשל כישלון האופוזיציה להתאחד כגוף אחד עם אג'נדה אחת. במקום זאת נרשמו בעיקר חילוקי דעות, מאבקי כוח וסימני שאלה לגבי הקשר של האופוזיציה הפוליטית לבין הנעשה בשטח.

     

    ג'בהת א-נוסרה

    ההתקוממות בסוריה עברה לפסים אלימים בשלב די מוקדם - מצב שהיה מושלם עבור האיש מספר אחת בארגון אל-קאעידה, ד"ר איימן א-זוואהיירי, שהחליף את אוסמה בן לאדן. בראייה של אל-קאעידה וארגונים קיצוניים כמוהו, כל אזור שבו שוררת אנרכיה מהווה הזדמנות. לכן, בשלהי 2011 החל לפעול בסוריה ארגון ג'בהת א-נוסרה שנודע כשלוחת אל-קאעידה בסוריה. הארגון הצטרף למעשה ללחימה המזוינת נגד המשטר הסורי כתשעה חודשים לאחר פרוץ ההתקוממות העממית וכבר אז הוכנס לרשימה השחורה של ארגוני הטרור של הממשל האמריקני.

     

    וודקה במקום ערק: מוסקבה הקטנה בסוריה

     

    בינואר 2012 פרסם ג'בהת א-נוסרה את הודעתו הראשונה שבה קרא לסורים לנהל מלחמת קודש ולהפנות את הנשק נגד המשטר בדמשק. לאחר מכן קיבל אחריות להתקפות רבות נגד כוחותיו של אסד בדמשק ובעוד אזורים ברחבי המדינה. מי שהפך לפנים של הארגון היה מפקדו אבו מוחמד אל-ג'ולאני, שלפי כמה דיווחים נהרג או נפצע בהתקפות של המשטר. אל-ג'ולאני, יליד העיר דיר א-זור שבמזרח סוריה, חזר למדינה אחרי שפעל בשירות הארגון בלבנון ובעיראק. אחד המהלכים הדרמטיים שעשה אל-ג'ולאני היה סירובו להסתנף לשלוחת אל-קאעידה בעיראק של יריבו המר אבו בכר אל-בגדדי באפריל 2013, כשהודיע על הקמת ארגון "המדינה האיסלאמית בעיראק ובסוריה" (דאעש).

     

    אל-ג'ולאני נשבע את שבועת האמונים שלו למנהיג אל-קאעידה א-זוואהיירי, שעוד שניסה לפשר בין הצדדים ולחלק ביניהם סמכויות - אך לשווא. כמה חודשים מאוחר יותר הוא גירש את אל-בגדדי ואת ארגון "המדינה האיסלאמית" ממערכת הבריתות של אל-קאעידה. בכך נותר ארגונו של אל-ג'ולאני הזרוע הביצועית של אל-קאעידה בסוריה.

     

    כבשו שטחים רבים ועשו צעד גדול לעבר השגת אוטונומיה. לוחמים כורדים באזור קובאני (צילום: AP) (צילום: AP)
    כבשו שטחים רבים ועשו צעד גדול לעבר השגת אוטונומיה. לוחמים כורדים באזור קובאני(צילום: AP)
    במהלך המלחמה בסוריה התבלט ג'בהת א-נוסרה כאחד מפלגי המורדים הדומיננטיים ביותר לאחר שרשם הישגים בשטח והשיג דריסת רגל בדרום סוריה שהגיעה לשיא בספטמבר 2014 עם ההשתלטות שלו על מעבר קוניטרה, מעבר הגבול עם ישראל, ביחד עם פלגי מורדים אחרים. את ההישג הגדול ביותר שלו בצפון סוריה הוא רשם במרס 2015, כשכבש ביחד עם פלגי מורדים אחרים, כולל כאלה שמשתייכים ל"צבא סוריה החופשי" את העיר האסטרטגית אידליב בצפון מערב-המדינה מידי המשטר הסורי. לאחר כיבוש אידליב, הגובלת עם טורקיה, לטשה קואליציית המורדים בראשות ג'בהת א-נוסרה לעבר מחוז לטקייה המזוהה עם העדה העלווית, שאליה משתייך אסד.

     

    הסרבנים של חיזבאללה: לא למלחמה בסוריה

     

    במאי 2015 התראיין אל-ג'ולאני באופן נדיר לרשת אל-ג'זירה הקטארית ונשמע אופטימי במיוחד כשאמר כי הנפילה של המשטר הסורי קרובה מתמיד ושחיזבאללה ייפול אחריו. את הריאיון הוא העניק בתקופה שבה ארגונו ופלגים אחרים של המורדים היו במרחק של כמה עשרות קילומטרים מעיר הולדתו של אסד, קרדאחה.

     

    בחודשים האחרונים נבלמה ההתקדמות של ג'בהת א-נוסרה והפלגים שמשתפים עמו פעולה, בייחוד בשל ההתערבות הרוסית במדינה הערבית שהוציאה מכלל סכנה את ערי החוף האסטרטגיות שמזוהות עם העדה העלווית. אידליב, בכל מקרה, עדיין נמצאת בידיהם של המורדים האיסלאמיסטיים ונראה כי אחד היעדים הבאים של המשטר הסורי הוא לכבוש אותה מחדש. ההתערבות הרוסית בסוריה איננה הגורם היחיד שמסכל את פעולות ג'בהת א-נוסרה, ויש להוסיף אליה את ההתכתשות של הארגון עם דאעש בחזיתות השונות. קריאת התיגר של דאעש בדרום סוריה, לא הרחק מהגבול עם ישראל, לא מאפשרת לאנשיו של אל-ג'ולאני להתרכז בלחימה נגד המשטר ואל-ג'ולאני אף הודה בכך בראיון.

     

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    ג'בהת א-נוסרה איננו חלק מהפסקת האש הנוכחית בסוריה, בדומה לדאעש, מתוקף הגדרתו כארגון טרור. מלבד הלחימה במשטר הסורי וביריבי הארגון ובראשם דאעש ופלגים מקומיים אחרים, ניסתה שלוחת אל-קאעידה בסוריה לפתח היבטי משילות באזורים שעליהם הצליחה להשתלט. הבעיה שלו היא שארגון דאעש של אבו בכר אל-בגדדי די הקדים אותו בתחום הזה בסוריה ובעיראק.

     

    "המדינה האיסלאמית"

    ספק אם היו רבים בעולם שידעו מי הוא אבו בכר אל-בגדדי או מה זה דאעש במרס 2011. אל-בגדדי הפך למנהיג ארגון "המדינה האיסלאמית בעיראק", שקם ב-2006, אחרי מותו של א-זרקאווי. הוא ראה במתרחש בעיראק ובסוריה הזדמנות פז, ולאחר שורה של הצלחות צבאיות במדינות אלה ניסה לקבוע עובדות בשטח עם ההכרזה על הקמתו של דאעש באפריל 2013. ההכרזה התקבלה בסירוב מצדו של אל-ג'ולאני מג'בהת א-נוסרה ולבסוף הביאה לגט בין אל-בגדדי לבין ארגון אל-קאעידה המרכזי.

     

    חוקי אונס שפחות המין של דאעש

     

    כשהוא שולט על שני מעוזי הארגון כיום, העיר מוסול בצפון עיראק והעיר א-רקה במזרח סוריה, ויוצר למעשה רצף טריטוריאלי בין המדינות, הכריז אל-בגדאדי ביוני 2014 על הקמתה של "המדינה האיסלאמית" שכבר חדלה להיות דאעש. מאז הצליח ארגונו להשתלט על שטחים לא מבוטלים בסוריה ולמעשה להפוך את צפון-מזרח סוריה לאזור הפעילות המרכזי שלו. אך לא רק. אחד מההישגים הגדולים של דאעש היה ההשתלטות על העיר העתיקה תדמור בפרברי חומס במאי 2015. בכך למעשה הצליח הארגון להשתלט על מחצית משטחה של סוריה (95 אלף קמ"ר) חרף העובדה כי מדובר באזורים מדבריים שאינם מיושבים.

     

    שמר על אסד בשלטון. פוטין (צילום: AP) (צילום: AP)
    שמר על אסד בשלטון. פוטין(צילום: AP)
    ידיו הארוכות של דאעש הגיעו גם לאזור דרום הבירה דמשק. השיא היה כשארגון הטרור הסוני הצליח להשתלט על מחנה הפליטים הפלסטיני אל-ירמוכ. גם בגבול סוריה-לבנון הצליח הארגון להשיג אחיזה שעדיין נותרה בעינה. בדרום סוריה הוא מנסה להשיג אחיזה באמצעות פלג "חללי אל-ירמוכ", שמנהל קרבות עזים עם ג'בהת א-נוסרה ופלגי מורדים אחרים.

     

    בדומה לג'בהת א-נוסרה, גם דאעש מושפע מההתקפות האינטנסיביות של חיל האוויר הרוסי ומשילוב הכוחות בין המשטר הסורי, חיזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים, שהצליחו באחרונה לרשום הישגים בעיקר בצפון סוריה. אף שבאחרונה איבד דאעש כמה שטחים, הוא עדיין מצליח לשמור על אחיזתו בשטח. הפסקת האש שהוכרזה באחרונה בסוריה נועדה בין היתר, בראיית הקהילה הבינלאומית, לנסות ולאחד את השורות נגד דאעש וא-נוסרה שאינם כאמור נכללים בה.

     

    המיעוט הכורדי בסוריה

    לא פעם דובר על הסבל הרב שנגרם למיעוטים בסוריה ובכלל במזרח התיכון בשל המלחמות הבלתי נגמרות באזור. אלא שנראה שמיעוט אחד מתברר כמרוויח הגדול מהמשבר בסוריה - המיעוט הכורדי. במשך שנים זכו הכורדים ליחס עוין מצד השלטון בדמשק. הכאוס שהחל במדינה מאז מרס 2011 סימל למעשה את תחילת מלחמת העצמאות של הכורדים בסוריה או הקרב על "רוג'אבה" (מערב כורדיסטן).

     

    לא רק טרור. כך מתכנן דאעש להקים מדינה

     

    כבר בשנים הראשונות למשבר בסוריה ניצלו הכוחות הכורדיים את הכאוס ואת האי-משילות בעריהן שבצפון סוריה והשתלטו עליהן מידי המשטר. בדיעבד התברר כי עצימת העין של משטר אסד מהשתלטות הכורדים על שטחים הייתה מהלך מחושב שהפך את הכוחות הכורדיים לכלי בידי דמשק נגד האיסלאמיסטים וארגון "המדינה האיסלאמית".

     

    תוקף את הכורדים בסוריה. ארדואן (צילום: AP) (צילום: AP)
    תוקף את הכורדים בסוריה. ארדואן(צילום: AP)

    הפופולריות של הכוחות הכורדיים בסוריה נסקה בעקבות היעילות שלהם בלחימה נגד ארגון דאעש. השיא הגיע בקרב על העיר החשובה קובאני ליד הגבול הטורקי, שם נבלמו כוחות דאעש. כיום, על פי ההערכות, דאעש מחזיק ב-14 אחוזים משטח סוריה אחרי שב-2012 החזיק בתשעה אחוזים בלבד. הכורדים מצדם שולטים ב-75 אחוזים מאזור הגבול עם טורקיה.

     

    כבר בתחילת 2014 הכריזו הכורדים על אוטונומיה בחבל הכורדי שבמערב סוריה, ועל רקע האינטרסים המנוגדים של המדינות השונות שמעורבות בסכסוך הסורי, נראה שהם זוכים ללגיטימציה יותר מאי פעם. היחידים שמבועתים מההתקדמות של הכוחות הכורדיים השונים שמנסים ליצור רצף טריטוריאלי כעת בצפון סוריה הם הטורקים, שנחושים לעצור זאת בכל מחיר.

     

    השתלטות הכורדים באחרונה על שטחים של דאעש ושל ארגוני מורדים אחרים מטרידה את מנוחת הטורקים, שדרשו מארה"ב לעמוד לצדם נגד הכורדים ולהחליט באיזה צד הם תומכים. בכל מקרה, כעבור חמש שנות מלחמת אזרחים עקובה מדם בסוריה, המרוויח הגדול מכל הסיפור הסורי הוא המיעוט הכורדי, שבלי לתכנן מקדם משמעותית את שאיפות העצמאות שלו בסוריה ואולי בעתיד גם בעיראק ובטורקיה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רויטרס
    עדיין בשלטון. אסד על רקע הדגל הסורי
    רויטרס
    מומלצים