אפשר לארוז לי את השליה? סודות מחדר הלידה

בשיתוף המרכז הרפואי שיבא

בין ציר לציר, בין כאבים לשמחה, בחדר הלידה קורים גם הרבה דברים משעשעים. בקשות מקוריות במיוחד של נשים ובני משפחתן. אמונות טפלות. טקסים מצחיקים. כינסנו תשע מיילדות (מתוך 80) בשיבא כדי לשמוע על הרגעים הכי מקוריים, מיוחדים ומפתיעים שנתקלו בהם במהלך שנות עבודתם.

מי רוצה ללדת ביום כיפור

בחירת מועד הלידה מסתמנת כאחת הבקשות הפופולריות במחלקת נשים ויולדות. "יש מיסטיקה סביב תאריכים מסוימים", אומרת ורדה מרגלית, האחות הראשית בחדר הלידה בשיבא. "יש למשל יולדות שלא רוצות ללדת ביום כיפור, ביום הזיכרון, או ב-29 בפברואר – תאריך שאפשר לחגוג רק פעם בארבע שנים.

"לפעמים זה קשור לאסטרולוגיה, למזלות ולכוכבים. ברוב המקרים התזמון מצליח. אני נזכרת למשל ביולדת שבעלה היה במבצע צבאי בצפון והיא חיכתה לו בסוף ההיריון שישוב מהחזית. רק כשראתה אותו נכנס לחדר בבית החולים, ירדו לה המים והלידה החלה".

בקשות לתזמון הלידה מגיעות בעיקר לקראת חצות. לדברי המיילדת סוזי ארליך, "סמוך ל-12:00 בלילה אנחנו רגילות לשמוע נשים שרוצות ללדת מהר, לפני שיעבור היום ויתחלף מזל בשמיים". מרגלית מבהירה כי "זירוז או עיכוב של לידה נעשה כמובן רק מסיבות רפואיות".

בין כאבים לשמחה, קורים הרבה דברים מצחיקים. צוות האחיות בשיבא(צילום: באדיבות המרכז הרפואי שיבא)

תוכלי לארוז לי את השליה?

בקשות רבות מיולדות נסובות בשנים האחרונות סביב השליה – איבר שזוכה לעדנה על סגולות הריפוי שקיימות בו. "הרבה יולדות מבקשות היום לקחת את השליה הביתה", מספרת המיילדת ארנית אלירז, "אני רגילה כבר לשאול: 'האם לארוז לך?'.

השימושים מגוונים. "פעם היו מייצרים משליות מוצרים שיוחסו להם תכונות מעכבות הזדקנות (אנטי-אייג'ינג)", אומרת מרגלית. "היום יש נשים שמבקשות למרוח על הפנים את החומר הלבן שעל השליה והילוד כסגולה למניעת קמטים. יש שמכינות ממנה שיקוי אלכוהולי שמהווה תמצית לתרופות הומאופתיות לתינוק הרך. יש שקוברות את השליה בטקס מיוחד, ויש שמקפיאות אותה ואוכלות מדי פעם".

אלירז נזכרת ביולדת שבעלה היה מצויד במתכון למרק שליה. "הצטערתי שלא ביקשתי שיביא לטעום", היא אומרת. וארליך נזכרת: "הייתה גם אמנית שביקשה מאתנו את השליה כדי להשתמש בה ביצירת אמנות. היא הגיעה עם צידנית מיוחדת".

לווייתנים בין ציר לציר

נוהל שגרתי בתל השומר מאפשר להכניס מוזיקה לחדר הלידה. לרוב מדובר במוזיקה קלאסית או בשירי ארץ ישראל, אבל יש גם יולדות שממלאות את החדר בצלילים מקוריים יותר.

"אחד הטרנדים המקוריים לאחרונה הוא בקשות להשמעת רחשי המיית לווייתנים", מספרת מרגלית, "הצלילים האלה אמורים לתת לתינוק שמגיח לעולם תחושת ביטחון שמדמה את הקולות ששמע ברחם". והמיילדת אופירה סולמי מוסיפה בחיוך: "יש גם יולדות שמבקשות להשמיע צלילים של קופים".

אבל הכי מיוחדים הם אלה ששומעים מוזיקה חיה. "הייתה אצלנו יולדת שהביאה תופי דוד וניגנה עליהם בלידה תוך כדי שירה כשבעלה מלווה אותה בגיטרה", מספרת סולמי. "הם עשו קולות חזקים של תיפוף ויולדות בחדרים האחרים ביקשו שנסגור את הדלת. אחר כך, כדי לא להפריע היא עברה לתוף מרים".

פעם שלישית גלידה

בקשות מיוחדות לא חסרות גם סביב המזון לאחר הלידה. בשיבא נוהגים להציע ליולדות קרטיבים, ולאחר שהלידה מסתיימת הסכר נפרץ.

"יש נשים שמיד אחרי שהתינוק יוצא מבקשות לאכול סושי אחרי שלא אכלו דגים ופירות ים כל ההיריון", אומרת המיילדת גבי קייזמן. "יש גם נשים עם סוכרת היריונית שעוד בחדר הלידה חייבות להתפרק ומבקשות גלידה".

כלב בגודל של סוס

לא אחת נתקלות מיילדות בבקשות להכניס ללידה חיה אהובה. ברוב המקרים הן נאלצות לסרב. "אמנם הייתה אצלנו אישה נכה שילדה עם כלב הנחייה שלה וזה היה מאוד מרגש", מספרת מרגלית, "אבל ברוב המקרים אנחנו לא מאפשרים להכניס חיות מחמד".

ארליך נזכרת ש"הייתה אצלנו יולדת שביקשה להכניס כלב לחדר לידה והוא היה גבוה כמו סוס. איך שהוא התקרב אליי כולי רעדתי. הייתה גם אישה שהגיעה ללדת עם הכלבה המשפחתית שהמליטה גורים ביום הלידה. המשפחה השאירה את הכלבה עם הגורים ברכב בחניון בית החולים, והבעל התרוצץ בין אשתו שילדה בפנים לכלבה והגורים בחוץ".

ביסלי, במבה ושקית הפתעה

ההתרגשות סביב הלידה עשויה להיות גם טריגר לטקסים למיניהם. "היו לנו מקרים של יולדות שעשו אחרי הלידה טקס הפרשת חלה", מספרים בצוות.

המיילד משה יוסף מוסיף: "יום אחד נכנסתי לחדר לידה כשהאישה כורעת ללדת, ופתאום ראיתי חדר מקושט עם שרשראות ובלונים שכתוב עליהם 'יומולדת שמח'. היה שם כיבוד – ביסלי ובמבה – והם חילקו גם שקיות הפתעה לכבוד יום ההולדת ה-0 של הרך הנולד. הכי מצחיקה הייתה העוגה: היה עליה נר אחד – לשנה הבאה".