שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המחוזי: לא כל טעות של רופאים היא רשלנות
    בן 76 שחלה בסרטן עבר בשיבא קולונוסקופיה שגרמה לו לנקב במעי הגס. בתביעה שהוגשה נגד ביה"ח נקבע שהתנהלות הרופאים הייתה סבירה
    בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישה אלמנתו של חולה, שקולונוסקופיה שבוצעה בו בבית החולים שיבא גרמה לו לנקב במעי הגס. המנוח הלך לעולמו שנה וחצי לאחר הבדיקה, וללא קשר אליה, אולם אלמנתו טענה שהיא פגעה קשות באיכות חייו. אלא שהשופטת דליה גנות קבעה שתביעת רשלנות אינה מבחן של חוכמה לאחר מעשה.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    בתביעה, שהוגשה על ידי עזבון המנוח ואלמנתו, נטען כי ביוני 2003 הוא אובחן כסובל מסרטן במעי הגס והופנה לבדיקת קולונוסקופיה (החדרת צינורית למעי). המנוח, שהיה אז בן 76, עבר שתי בדיקות קולונוסקופיה רגילות שנכשלו כיוון שהגידולים במעי גרמו לחסימה שלא אפשרה את ביצוען.

     

    באוקטובר 2003 הוחלט לבצע בו בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית, המבוצעת באמצעות ניפוח המעי הגס על ידי אוויר. לטענת התובעים, הבדיקה בוצעה ללא התחשבות בגילו המתקדם של המנוח ובעברו הרפואי וגרמה לנקב במעי. המנוח הובהל לניתוח חירום שבו נכרת חלק מהמעי והותקנה סטומה (תומכן שמחבר את חלקי המעי). עקב כך נפגמו אנושות איכות חייו ומצבו הנפשי.

     

    התובעים תמכו את טענותיהם בחוות דעת רפואית שלפיה היה על הרופאה שביצעה את הבדיקה לנקוט משנה זהירות בניפוח האוויר ולעשות את הפעולה באיטיות תוך ניטור מתמיד של הבטן.

     

    בית החולים הכחיש את טענות התובעים וצירף חוות דעת מומחה מטעמו שלפיה הבדיקה הייתה הכרחית כדי לברר את מיקום הגידולים לקראת ניתוח, והנקב שנגרם הוא אחד הסיבוכים הצפויים של הבדיקה.

     

    "חכמים לאחר מעשה"

    השופטת דליה גנות קבעה כי מדו"ח הבדיקה עולה שלא התרחש בה אירוע יוצא דופן וההנחה היא שהיא בוצעה תוך התחשבות בנתוניו האישיים של המנוח. היא ציינה שהמומחים הרפואיים של שני הצדדים הסכימו כי ההחלטה לבצע את הבדיקה לא הייתה שגויה וכי מדובר בהחלטה רפואית סבירה ונכונה בנסיבות.

     

    באשר לאופן ביצוע הבדיקה דחתה השופטת את טענת התובעים כי היא בוצעה ברשלנות ו"בזחיחות". היא קבעה שמחומר הראיות עולה שהנקב נגרם במהלך הבדיקה בשל החלשות דופן המעי ולא מביצוע הפעולה באופן כוחני כפי שרמזו התובעים.

     

    לפיכך נקבע כי לא הייתה כל התרשלות מצד בית החולים, לא בהחלטה על ביצוע הבדיקה, שהייתה הכרחית לאבחון מצבו של המנוח, ולא באופן ביצועה. "מדובר בהתממשות של סיכון ידוע ומוכר, אז והיום, שאין מקורו בהתרשלות", כתבה השופטת.

     

    השופטת הדגישה כי המבחן שעל בית המשפט להפעיל על מנת לקבוע האם התרשל הרופא, אם לאו, איננו מבחן של "חכמים לאחר מעשה", אלא של הרופא "הממוצע" בשעת מעשה, ונקבע לא אחת, כי רופא, בשר ודם, עשוי לטעות, אולם לא כל טעות מהווה רשלנות.

     

    לפיכך דחתה השופטת את התביעה וקבעה כי התובעים יישאו בשכר טרחת עו"ד של 40 אלף שקל בצירוף הוצאות הנתבעים.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעים: עו"ד א. לוי, עו"ד ט. שליט
    • ב"כ הנתבעים: עו"ד ד. לוין
    • עו"ד בתיה קפלן עוסקת ברשלנות רפואית
    • הכותבת לא ייצגה בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים