הערבה - האם זו האלטרנטיבה למחירי הדיור?
על רקע מחירי הדיור, יישובי הערבה מנסים להציע אלטרנטיבה במחיר שפוי, עם דגש על חינוך וחיי משפחה. האם היתרונות שהערבה מביאה אותה, עולים על קשיי המרחק מהמרכז? המשפחות שעברו לאחרונה לאזור מספרות על הסיפוק בחיים בקצה המדבר אך גם על הלבטים והקשיים
בשיתוף מועצה אזורית ערבה תיכונה
יישובי הערבה פותחים בשנים האחרונות הרחבות ומציעות שטחים לבנייה, במחירים שקשה למצוא באזורים אחרים בישראל, ועם הרבה שקט מדברי. אך האם עלות המגורים בערבה שווים את הריחוק מהמרכז והניתוק ממוקדי התרבות? לרבים כן אך לא לכל אחד. 2 משפחות שעשו את זה מספרות על הקשיים, הלבטים וגם על היתרונות מגורים בלב מדבר.
התנתקות מהמרוץ המטורף של העיר הגדולה
עבור משפחות רבות שעברו לערבה בשנים האחרונות, המטרה החשובה ביותר היתה התנתקות ממרוץ החיים האורבניים, שמשאיר מעט מאוד זמן למשפחה. מירית ויניב קירשבום, בני 38, הגיעו לערבה לפני כעשר שנים מבאר שבע. מירית מספרת כי בבירת הנגב הייתה מנהלת צוות בחברת כבלים ובן זוגה יניב היה קב"ט ראשי בחברת אנרגיה. "לא הייתי נכנסת הביתה לפני שש בערב, ובעלי עבד במשמרות מסביב לשעון. חיי המשפחה לא היו יותר מידי טובים, בלשון המעטה. היה לנו תינוק בזמנו, ואחרי המטפלת הוא היה עובר בכל יום לסבתא אחרת. בקושי היה לנו זמן איכות משפחתי. יום אחר ישבנו ואמרנו לעצמנו - 'לא לזה התכוון המשורר, לא בשביל זה התחתנו והקמנו משפחה'. רצינו לקיים את עקרון המשפחתיות, היה חשוב לנו להפוך למשפחה, לא רק בתעודת זהות".
גם גלי ונמרוד כהן, הגרים כיום במושב עידן בערבה, היו עד לפני ארבע שנים זוג תל אביבים עם חיים באוקטן גבוה. גלי מספרת כי הם נחשבו לתל אביביים 'הארדקור', עבודה במשרות שיווק שונות בן זוגה נמרוד היה בעלים של בר. "חיינו חיים בהילוך מהיר. במקור שנינו קיבוצניקים, וידענו שבסופו של דבר נגדל את המשפחה בסביבה לא אורבנית. חיפשנו מקום במשך תקופה ארוכה והבנו שנצטרך להתרחק משמעותית מהמרכז כדי לחיות באופן ראוי מבחינה כלכלית".
את הערבה הכירו גלי, בת 35, ונמרוד, בן 40, "בעיקר מסופי שבוע. היו לנו חברים באזור, הגענו לסוף שבוע מידי פעם. לא חשבנו על האזור בתור אופציה, זה היה נראה לנו מפחיד, אבל אז התחלנו לרדד את העניין למשימות, להבין איך אפשר לגרום לזה לקרות. בתהליך של קרוב לשנה, גרמנו לזה לקרות", אומרת כהן.
איך מוצאים עבודה רחוק מהמרכז?
אחת מהשאלות הגדולות ביותר למשפחות הצעירות ששוקלות להתרחק מהמרכז, היא מציאת עבודה יציבה, מספקת ומתגמלת. מדובר באחד מהשיקולים החשובים ביותר עבור כל משפחה.
באשר לזוג כהן ממושב עידן, "נמרוד כיום עוסק בחקלאות ומנהל בית אריזה גדול במושב", אומרת כהן. באשר לחשש ממציאת עבודה באזור מרוחק שכזה, אומרת גלי כי היא מאמינה שמי שרוצה למצוא עבודה- מוצא. "נמרוד התחיל לעבור ביום שעברנו, ואני לא סיימתי לממש את תקופת האבטלה שלי, משום שמצאתי עבודה לפני כן. יש באזור המון מקצועות שהם תומכי חקלאות, מוניציפאליים, יוזמות פרטיות, מהנדסים שעובדים במפעלי ים המלח, מרכז מחקר ופיתוח בתחום הביולוגיה. האפשרויות קיימות, פשוט צריך למצוא את נקודת ההתחלה, ולהתפתח". גלי משמשת בתור מנהלת הפיתוח העסקי בחברה הכלכלית, הזרוע הביצועית של המועצה.
כהן מספרת כי עם הגעתם ליישוב הגישו בקשה לקבלת נחלה לבנייה ושטח לחקלאות, אשר התקבלה לפני שנתיים. כיום הם מחכים להיתרי הבנייה ומצפים להתחיל לבנות בקרוב בית על השטח שלהם. "מדובר באזור עם המחירים השפויים ביותר בארץ", אומרת כהן.
המרחק הגדול גובה מחיר לא פשוט
לצד היתרונות אותם מספרים בני המשפחה, מגורים בערבה כוללים גם צדדים אותם יש לשקול בכובד ראש לפני שמקבלים החלטה כה חשובה בחיים. לא כל משפחה בישראל, ובמיוחד לא אנשים שנולדו, גדלו וחיו בסביבה אורבנית אינטנסיבית - מתאימים לחיים במרחק של שעה וחצי מהעיר הגדולה הקרובה, באר שבע.
הערבה היא הפריפריה הרחוקה ביותר מהמרכז, מה שכולל השלכות משמעותיות עבור התושבים: מול החיסכון על מחיר הדיור, חשבונות הדלק צפוים לתפוח, משום שכל הסעה של הילד לחוג היא נסיעה של 20 דקות ליישוב הקרוב. בנוסף, ביקור אצל המשפחה במרכז היא נסיעה ארוכה שתצרוך דלק רב ואולי אף הוצאות על לינה במרכז. במקרה בו בני הזוג עובדים בבאר שבע, למשל (ללא רכב מהעבודה), עלות הדלק יכולה לנסוק לכמה אלפי שקלים בחודש.
בנוסף, יש לקחת בחשבון את הריחוק הרב ממקומות בילוי ואירועי תרבות ברדיוס סביר. כהן, אשר משמשת בתור מנהלת הפיתוח העסקי במועצה המקומית, מודה כי מספר המסעדות באזור רחוק מלהשביע רצון ולאלו שהיו רגילים לחיים שוקקים ולמגוון אפשרויות מבחינת מסעדות, בתי קפה והופעות, יכול להיות שיהיה לא פשוט להסתגל לשקט והשלווה האינסופית. כך שמדובר בשיקול נוסף אותו יש לקחת בחשבון. אך לדבריה, בשנים האחרונות יש שיפור משמעותי בשירותים לתושבים. יש סופר נגיש ויש מרפאה אזורית.
העיקר המשפחה
אחרי שהגיעו בתור זוג טרי עם תינוק קטן, כיום מירית ויניב קרישבום מגדלים ארבעה בנים, "כולם ילדי מושב אמיתיים", לדבריה של קירשבום. "מה שבאמת קנה אותנו, זה העניין סביב משפחתיות, כל חיי הקהילה כאן הם סביב הילדים, החינוך וחיי הקהילה. במיוחד משום שהגענו ממקום שזה היה מאוד חסר לנו, זה פשוט הציף אותנו, וגרם לנו לאושר שאין לתאר". כקירשבום אף הפכה לשגרירה של הערבה המתפתחת, ומתגאה כי גיסתה מתחתנת והיא אמורה להגיע לשנה ניסיון לערבה. "אפשר להגיד שאני מפיצה את הבשורה".
חינוך עם חיבור לטבע
אילת להב-ביגר, מנהלת מחלקת חינוך ומתנ"ס ערבה, מציינת כי מערכת החינוך במועצה שמה לעצמה כדגל לאפשר לכל תלמיד לממש את היכולות שלו, למרות שהערבה בלב המדבר. "יש לנו מצד אחד תוכניות למצטיינים ומחוננים, בעיקר בתחום המדעים המתקדמים והטכנולוגיה, בשילוב עם חוקרים שפועלים בערבה בתחומים הקשורים לחקלאות מתקדמת, וגם בתחום האומניות, כמו מחול ומוזיקה. יש לנו גם אפשרות בחירה במסלול לימודים אנתרופוסופי, בתוך מסגרת בית הספר". לדבריה, המועצה גם נותנת מענה לילדים עם צרכים מיוחדים וחינוך מיוחד, אשר משולבים בכיתות ובקהילה. "זה ערך עליון עבורנו", אומרת להב-ביגר.
פיתוח עסקית ותיירות - יש לערבה לאן לצמוח
בכובעה בתור מנהלת הפיתוח העסקי של המועצה, אומרת כהן כי בשנים האחרונות התפתחו לצד החקלאות עסקים ותחומים נוספים כמו תיירות, חינוך, מקצועות חופשיים, מחקר ופיתוח, ביולוגיה, ביוטכנולוגיה ורפואה. "אנחנו מתמקדים בתיירות, אנשים מחפשים תיירות מדברית, את השקט, ואנחנו רואים עלייה יפה. אנחנו מעודדים יוזמות פרטיות בתחום, הקמנו מרכז מבקרים בצומת חצבה בו אפשר לקבל סיור ולקבל מושג על מה שיש לערבה להציע והוא הפך גם למרכז מידע ומרכז הזמנות לתיירות באזור".
בנוסף, מספרת כהן כי בערבה עובדים על פרויקט חממת עסקים, עוגני תיירות במרחב כמו שיפוץ של פארק ספיר, סיוע לכפר אמנים בצוקים שפתוח לקהל כל יום שישי, שיתופי פעולה עם חבל איילות על מיתוג ושיווק משותף, ועוד. "לאחרונה הרמנו פרויקט בשם 'אוכלים בבית' - לקחנו 6 משפחות, העברנו להן הכשרה, וכיום הן מארחות מבקרים לארוחה אצלן בבית. הפרויקט הוקם על מנת להגדיל את ההיצע התיירותי של מסעדות, שכמעט ולא קיימות באזור, ולייצר מקור הכנסה נוסף למשפחות. היכולת לבקר אצל התושבים עצמם גם מספקת את האלמנט של המציצנות, משום שאנשים רבים רוצים להבין 'איך חיים פה בערבה', 'מה אתם עושים כאן'. הפרויקט נותן הצצה לחיים שלנו, מספק חוויית תוכן אמיתי שנדרש ונזקק פה".
"ברמה האישית", אומרת כהן לסיום, "אני מאוד מאמינה בערבה. אנחנו בקצה הקרחון של הפיתוח, גם ההתיישבותי וגם העסקי והתיירותי. עבור משפחה צעירה, שמחפשת רמת חיים גבוהה במחירים סבירים, יש כאן סיכוי לחיים מאושרים. ברוב המקרים מגלים גם שהמרחק הגיאוגרפי הוא לא מינוס, אלא פלוס גדול. החיים הם פשוט אחרים. שקטים יותר".
לפנייה לכתב/ת 
