שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מעל 60? מדדי לחץ הדם שלך עומדים להשתנות
    אם עברתם את גיל 60, כדאי מאוד שתדעו שלחץ הדם שלכם יעלה והמדדים התקינים משתנים. במה הם תלויים ומדוע מסוכן מאוד להוריד אותם? לרגל שבוע המודעות ליתר לחץ דם מומחה מסביר

    סכנה בריאותית. לחץ דם גבוה או יתר לחץ דם במבוגרים ואפילו בקשישים מאד, בגיל 80-100 הוא גורם סיכון לאירועים בריאותיים מסכני חיים בלב, במוח ובכלי הדם, כלומר אירועים קרדיו-וסקולריים, במיוחד כאשר המבוגרים או הקשישים פעילים גופנית ונפשית.

     

    דפוס לחץ הדם מתחיל להשתנות מסביב גיל 60 במקביל לעלייה בקשיות, טרשת, העורקים. לחץ הדם העליון, המכונה סיסטולי, עולה והתחתון, הדיאסטולי, יורד. הפער ביניהם נקרא לחץ הפעימה ואם הוא מעל 60 מ"מ כספית, קיים סיכון מוגבר לאירועים קרדיו-וסקולריים.

     

    עוד במדור 60 פלוס:

    למה השרב מסוכן במיוחד למבוגרים ואיך להתמודד 

    תזונה מרפאה: למה כדאי לעבור לטבעונות גם בגיל מבוגר 

    6 כללים: איך לשמר זוגיות עד לגיל השלישי 

    למקום מדידת נתוני לחץ הדם יש השפעה. במיוחד במרפאה  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    למקום מדידת נתוני לחץ הדם יש השפעה. במיוחד במרפאה (צילום: shutterstock)
     

    השפעה של מקום לקיחת המדדים

    כאשר לחץ הדם העליון עולה (התחתון נשאר תקין או קצת יורד) בגילאים אלו נחשב כבעיה רפואית והוא מכונה "יתר לחץ דם סיסטולי בדיד". יתר לחץ דם סיסטולי בדיד קשור בסיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים וטיפול להורדתו גם בקשישים עד גיל 100 מוריד סיכון זה (כפי שנמצא במחקר בשם HYVET שבו נכללו קשישים בגיל 80 ומעלה ללא מחלות נלוות).

     

    על הערך של לחץ הדם שנחשב בלתי תקין קיים עדיין ויכוח והוא תלוי גם היכן הוא נמדד. במרפאה, בבית או במדידה בניטור של לחץ הדם במשך 24 שעות.

     

    במדידת לחץ הדם במרפאה קיימת שכיחות גבוהה של יתר לחץ דם של ה"חלוק הלבן" בקשישים. תגובה מופרזת זאת בלחץ הדם במרפאה ניתן לאתר כאשר מבצעים מדידות עצמיות בבית. הערך המוצע שנחשב כיתר לחץ דם במדידה במרפאה הוא מעל 150 מ"מ כספית בערך הגבוה (הסיסטולי) וערך דומה אבל נמוך מעט יותר גם במדידות בבית.

     

    סכנה בריאותית מתחת ל-130

    את לחץ הדם הגבוה בגילאים אלו ניתן להוריד בזהירות והערך הרצוי לפי הנחיות 2016 של החברות האירופיות ליתר לחץ דם וגריאטריה לגילאי 80 ומעלה אין להורידו מתחת ל- 130 מ"מ כספית היות והורדה גדולה מדי מתחת ל- 120 מ"מ כספית הייתה מלווה בתופעות לוואי קשות. 

     

    כך עלה ממחקר אמריקאי בשם SPRINT שכרבע ממשתתפיו היו מעל גיל 75 ובו הורדת לחץ הדם מתחת ל-120 היתה אמנם קשורה בהורדת האירועים הקרדיו-וסקולריים והתמותה מאירועים אלו או התמותה מכל סיבה אבל היתה קשורה בתופעות לוואי קשות בעיקר בגילאים אלו ביניהם תת-לחץ דם, עילפון (נפילות ושברים), הפרעות במאזן המלחים בגוף ופגיעה קשה בתיפקודי הכליות. גם הורדה גדולה יותר של לחץ הדם הנמוך (הדיאסטולי - כל טיפול תרופתי מוריד גם את לחץ זה) יכולה לגרום להפרעה באספקת הדם לעורקי הלב.

     

    שינוי תנוחה: שינוי בלחץ הדם

    בגילאים אלו קיימת גם שכיחות לא קטנה של "צניחה" משמעותית למשך מספר דקות או יותר בלחץ הדם בשינויי תנוחה כמו משכיבה לישיבה או מישיבה לעמידה או לאחר ארוחות בעיקר גדולות.

     

    "צניחה" זאת מלווה בתחושה של קדם-עילפון ויכולה אף לגרום לעילפון. תופעה שאני נתקל בה לעתים קרובות היא לייחס כל הרגשה רעה לעליית לחץ הדם. כדאי לדעת כי לעלייה בלחץ הדם אין כל תסמינים. למעשה קורה כאן דבר והיפוכו, הרגשה לא טובה אינה נגרמת על ידי עלייה בלחץ הדם אלא היא גורמת לעליית לחץ הדם ולכן כל מדידה תעלה עוד יותר את לחץ הדם וחוזר חלילה.

     

    במקרה זה אין למדוד את לחץ הדם לעיתים תכופות מדי, אין להוסיף בשום פנים ואופן תרופה נגד יתר לחץ דם והטיפול היחיד הוא נטילת תרופת הרגעה כמו וליום כמו ואבן.

     

    הטיפול התרופתי המועדף בגילאים אלו הוא בתרופות שגורמות להשתנה גדולה יותר או תרופות שמרחיבות את העורקים שפועלות במנגנונים שונים או בשילובים מקובלים של תרופות אלו ועל ידי כך מורידות את לחץ הדם.

     

    החלטות שונות בהתאם למצב רפואי ותפקודי

    גישה שונה בגילאים אלו היא לחולים שבריריים. כמו לפחות שלוש מהבאים: איבוד משקל, תשישות, חולשה, ירידה במהירות ההליכה ופעילות גופנית מופחתת. שחלקם נמצאים במוסדות סיעודיים.

     

    הסיכון לתמותה בחולים אלו קשור דווקא בלחץ דם נמוך או בהורדה גדולה מדי שלו. במקרים אלו מפעיל הרופא שיקול אישי האם לטפל או לא והחלטה זאת מתבססת על הכושר התפקודי והקוגניטיבי של הישיש, על ריבוי התרופות והשפעתן ההדדית, על מחלות נלוות כמו סוכרת, מחלות ניווניות או מחלות לב ועל זיהוי וטיפול בגורמים שמשפיעים על הורדה גדולה יותר ומסוכנת של לחץ הדם כמו תת-לחץ דם, תת-תזונה והתייבשות.

     

    עם כל זאת, קיימות שאלות רבות בלתי פתורות היות ומספר המחקרים בגילאים אלו הוא מועט ביותר ולשאלות כמו האם קיימת בכלל הצדקה להורדת לחץ הדם בקשישים מאד או האם התועלת שמושגת בהורדת לחץ הדם היא דומה בקשישים מאד שאינם שבריריים לשבריריים.

     

    הכותב הינו הוא יועץ יתר לחץ דם, המכון לסקר רפואי, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מגדלי הים התיכון
    צילום: סי די בנק
    מעל גיל 60 אין להוריד את לחץ הדם מעליון מתחת ל-130
    צילום: סי די בנק
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים