שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    מיעוטים בטכניון - גרסת המציאות

    לפני 100 שנה - שעה שחזון "הטכניקום" כפי שנקרא אז, לא היה אלא נחלתם של משוגעים ספורים לדבר, כבר היה ברור למייסדיו כי המוסד אותו הם שואפים להקים בארץ ישראל יהיה פתוח לכל, ללא הבדל דת, גזע, השקפה פוליטית ומין. עיקרון היסוד הזה ממשיך להנחות אותנו גם היום

    לאחרונה שודרה כתבה שהאשימה את הטכניון באפליה והדרה במעונות הסטודנטים על רקע של מוצא עדתי ודתי. אירוני הדבר שבאותו הזמן שבו שודרה הכתבה, נשאתי את ההרצאה המרכזית בכינוס נשיאים וסגני נשיאים של אוניברסיטאות מובילות מ-35 מדינות מרחבי העולם שהתקיים בסיאול, דרום קוריאה, בנושא של "תרומת הטכניון לחברה ולכלכלה במדינת ישראל".

     

    עוד בערוץ הדעות:

    חיזוק ההתיישבות בפריפריה - ציונות ב-2016

    בעקבות דו"ח האו"ם - למה ילדינו עניים?

    חירות מכורח ולא מרצון

    חינוך טכנולוגי כמשימה לאומית

    לספק מידע על המצב התברואתי במסעדות

     

    סיפרתי כי בטכניון, בנוסף לשאיפה למצוינות, אנו מאמינים מאז ומתמיד כי חינוך והשכלה הם הכלי העיקרי לצמצום הפערים בחברה הישראלית. עוד לפני למעלה ממאה שנה, שעה שחזון "הטכניקום" כפי שנקרא אז, לא היה אלא נחלתם של משוגעים ספורים לדבר, כבר היה ברור למייסדיו כי המוסד אותו הם שואפים להקים בארץ ישראל יהיה פתוח לכל, ללא הבדל דת, גזע, השקפה פוליטית ומין. עיקרון היסוד הזה ממשיך להנחות אותנו גם היום, כשאנו משקיעים מאמצים ומשאבים רבים בקידום שילובם של בני מיעוטים בטכניון

    .

    הטכניון פועל כיום באופן נמרץ ובמספר מישורים במטרה להגדיל את מספר בנות ובני המיעוטים הנרשמים לטכניון ואת מגוון הפקולטות אליהם הם נרשמים, ובהמשך הדרך לצמצם את הנשירה במהלך הלימודים ולסייע להם בהשתלבות בשוק התעסוקה. על מנת להשיג יעדים אלה השקנו בראשית העשור הקודם שורה של פרויקטים שנועדו לספק מעטפת תמיכה נרחבת ומקיפה בתחומי הכלכלה, האקדמיה והייעוץ למועמדים לטכניון, כמו גם לסטודנטים שכבר לומדים בו.

     

    הללו כוללים, בין היתר, תוכניות מכינה קדם-אקדמיות המתמקדות בצמצום הפערים והבאת המועמדים לרמה הנחוצה ללימודים בטכניון בדגש על עברית, מתמטיקה ופיזיקה, וחניכה של סטודנטים חדשים על-ידי סטודנטים ותיקים מרקע דומה, בנוסף לסדנאות ושיעורי עזר פרטניים במקצועות יסוד ועוד. אל הפרויקטים הללו מצטרפות מלגות מיוחדות, מפגשי הכוון תעסוקתי, תרגום אתר הטכניון וחומרי עזר נוספים לערבית, אירועי תרבות, והתחשבות בחגי הנוצרים, הדרוזים והמוסלמים בתכנון השנה האקדמית.

     

    תשומת לב מיוחדת מוקדשת להתמודדות עם משברים וצמצום הנשירה, לצד טיפול בסטודנטים מצטיינים. בעוד שלראשונים אנו מציעים כלים להתמודד עם השינויים הדרמטיים בחייהם והציפיות הגבוהות בסביבתם הקרובה, לצד מעקב פרטני, בניית תכנית לימודים משקמת וייעוץ רגשי, הרי שלמצטיינים אנו מציעים תכניות העשרה והעצמה אישית לצד מפגשים עם חברי סגל בני מיעוטים, זאת במטרה להגביר את הרצון להמשיך לתארים גבוהים.

     

    הנשירה צומצמה

    למעלה מעשור לאחר שהתחלנו לטפל בנושא באינטנסיביות, אפשר כבר להצביע על מספר מגמות חיוביות. כך, למשל, בנושא הנשירה התחוללה מהפכה של ממש וכיום עומד אחוז הנשירה בקרב סטודנטים ערבים בטכניון על כ-12%, לעומת 73% באמצע שנות השמונים, ו-30% בשנת 2000. אנו מעריכים כי מספרם של הסטודנטים מקרב בני המיעוטים לתואר ראשון הוכפל והם מהווים כיום כ-20% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון.

     

    מרשים עוד יותר הוא הגידול בחלקן היחסי של סטודנטיות ערביות, העומד כיום על כ-45% מהסטודנטים הערבים - שיעור גבוה יותר מאשר בקרב הסטודנטים היהודים ויותר

     מכל מוסד אקדמי אחר הדומה לטכניון במזרח התיכון. בסקרים הנערכים בטכניון ניכרת בקרב סטודנטים בני מיעוטים עליה בשביעות הרצון, בתחושת השייכות לטכניון ובאקלים החברתי בכללו.

     

    לאור כל זאת כמה חבל שבמקום להקדיש כתבה להישגי הטכניון בשילובם של בני מיעוטים, היו מי שבחרו לעוות את חופש הבחירה של סטודנטים לגבי חבריהם למעונות, כמדיניות המעודדת הדרה על רקע עדתי. שאלת שילובם של מגזרים שונים בחברה הישראלית הוא אתגר עם השפעה מרחיקת לכת על דמותה העתידית של מדינת ישראל. שבועות מספר לפני יום העצמאות ה-68 של המדינה דומני כי האתגר הזה חי ובועט מתמיד. השיח הציבורי שהשתלט על חיינו עוסק במפריד במקום במאחד אותנו כישראלים. יותר מתמיד הוא מחייב את כולנו לפעול, כל אחד בתחומו, לפני שהמחיר אותו נדרש לשלם כמדינה וכחברה יהיה כבד מנשוא.

     

    פרופסור פרץ לביא הוא נשיא הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים