שתף קטע נבחר

נעשה ונשמע

קשה לבצע דברים כשלא מבינים, וחשוב לדאוג שנלמד מבני ישראל

לפני כמה שנים החלטתי שאת החגים העיקריים אני חוגג בישראל, יש משהו באווירה שאי אפשר להעביר, אז נסעתי שוב לארץ לפסח. המטוס נוחת ברכות בשדה התעופה בין גוריון, אני יוצא מהטרמינל ואת פני מקבלת השמש הישראלית המוכרת והנעימה. מילאתי ריאותי באוויר טוב וטרי.

בעודי בדרך הנייד מצלצל ועל הקו אודי, האחיין שלי, "ברוך הבא, אני עדיין בבסיס ומגיע רק בסוף השבוע, בדיוק סיימנו מבצע של צבאי שאני לא יכול לפרט עליו, מצטער שלא יכולתי לבוא לקבל את פניך בשדה, הסיבה שאני מתקשר היא לוודא שתצטרף אלינו לסוף שבוע בצפון עם המשפחה”.

איך אני יכול לסרב לכזאת הזמנה, עניתי בחיוך.

 

עוד בטרם התגברתי על התחושת הג'טלג סוף השבוע הגיע. הבטחות צריך לקיים, מצאתי את עצמי בדרכי לצפון, כעבור כמה שעות נסיעה הגעתי למלון הממוקם בנקודה הכי צפונית בארץ. הנוף עוצר נשימה, מצד אחד נופיה הקסומים של רמת הגולן ומצד שני כל עמק החולה. בעודי מתפעם מהנוף וחושב על הפער בין הנוף האורבני המאפיין את מנהטן לבין הנוף הציורי הזה של ישראל הקסומה, מגיח לפתע האחיין שלי מאחור. התחבקנו ארוכות ואז ניגשנו לשבת באחת הפינות המוצלות.

 

מה אתה מספר, לא ראיתי אותך מאז סיום מסע הכומתה, מה קורה? שאלתי.

"אתה יודע, בצבא כבר למעלה משנה ביחידה מבצעית, נהנה, בתחושה של שליחות, שמח שיש לי את הזכות להגן על המדינה שאני אוהב. ויחד עם זאת יש פעמים שאני נתקל בקושי גדול, אני לא מדבר על קושי פיזי אני מתכוון לקושי מנטלי”.

 

למה אתה מתכוון?

"המסגרת צבאית מושתת על פקודות והוראות, נכון שזאת זכות להיות בצבא ויחד עם זאת אין כאן באמת בחירה, חייבים לשרת בצבא מבחינת החוק, בהיותי במסגרת הזאת אני נדרש לבצע פקודות שאני לא ממש מבין, ועושה זאת מכח הפקודה ולא בגלל שאני מאמין שצריך לעשות את הדברים האלו".

תן לי דוגמא, הרי לא מבקשים ממך לעשות דברים לא מוסריים.

 

"ברור שלא! אנחנו פועלים להגן על חיינו וחיי התושבים במדינה, רק שהאופן שבו זה נעשה עשוי להיתפס למתבונן מהצד כלא מוסרי. לדוגמא אנו מקבלים מידע על מחבלים שמחזיקים נשק בבית מסוים. כשאנחנו מגיעים לשם אנו מגלים שזה מקום שבו גרה משפחה עם ילדים קטנים, ואז נדרשים להעיר את כולם באמצע הלילה. ברור שלא מעירים אותם בנשיקה על המצח, הם רואים קבוצה של חיילים עם נשק ופנים שחורות, זה מראה די מפחיד, אני לא רוצה לחשוב מה זה עושה לילד קטן, איזה דמות מצטיירת בעיניו לגבי מי שאני ומה שאני מייצג. הרי הוא לא יודע את מה שאנחנו יודעים. הוא והמשפחה שלו ישנאו אותנו לתמיד"

הסתכלתי בעינים הירוקות שלו, חשתי צער על כך שבחור צעיר נאלץ לחוות סוג כזה של חוויה, ויחד עם זאת זוהי המציאות העגומה שנכפתה עלינו. ניסיתי לחשוב מה יכול לעזור לו לקבל את הדברים שהוא נדרש לעשות בהבנה.

 

האם העניין של לעשות את הדברים בלי הבנה הוא הקושי שלך?

"כן, לא תמיד מספרים שהבית שעכשיו נכנסים אליו הוא בית נגוע במחבלים, ואז זה נראה כמו שתיארתי ורק אחר כך מסבירים שזאת הייתה הסיבה”.

מה יקרה אם תאפשר לעצמך לסמוך על המפקדים שלך שיודעים את העבודה ולא לנהל את השיחה הזאת, זאת שיחה שלא מקדמת אותך. הרי כשאני טס במטוס ומבקשים ממני לחגור את חגורת הבטיחות אני לא מערער על זה, זה לבטחון שלי, גם כאן זה אותו הדבר.

 

צריך לזכור שמאז שאנחנו קטנים אנו חיים בהתניה, כלומר, אם תעשה אז זה יקרה. לכן כאשר נתקלים למצב שהוא חדש לנו כמו מצב שאתה מתאר זה חורג מגבולות הידיעה שלנו.

 

בתוך תהליך האימון המתאמנים נדרשים להתמסר לתהליך לסמוך על המאמן ‏שהוא יוביל אותך בדרך גם כאשר הדרך לא ברורה ולא מבינים למה צריך לעשות את זה.לשם כך נדרש אמון מצד המתאמן כלפי המאמן, המטרה היא לא להזיק אלא לעזור לך להגיע למטרות שלך.

אם תאפשר לעצמך להאמין במפקדים שלך ולדעת שמה שמבקשים זה רק לטובתך ,זה יגרום לך להרגיש טוב יותר עם מה שאתה עושה, לא?

כשאתה אומר את זה זה נשמע הגיוני.

 

שלמות זה מבחירה. .

 

הכותב: ניסים שדהM.A מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והציבורי. מוסמךMastery University מטעם Anthony Robbins מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמנים בעיר ניו יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית.

nissimsade@gmail.com

www.nissimsade.con

917-225 8549

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים