שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    חוקי העמותות: האם הם באמת נחוצים?

    הצעות חוק מן הסוג הזה אינן מועילות לטווח הארוך משום שהן מטפלות בארגונים ישראלים בלבד, המהווים אחוז קטן מאוד מכלל הארגונים הפועלים לדה לגיטימציה של ישראל, הכוללים ארגונים פלסטיניים ובינלאומיים, עליהם אין לישראל שליטה

    הכנסת דנה השבוע בשלוש הצעות לתיקוני חוק המבקשות להסדיר את נושא המימון הממשלתי הזר לעמותות פוליטיות הפועלות בישראל. אחד התיקונים, בהובלת משרד המשפטים, מבקש להגביר את השקיפות, כך שכל ארגון שיותר ממחצית הכנסותיו מגיעות מישויות מדיניות זרות, יהיה חייב לציין זאת. אחת ההצעות הפרטיות שעולות לדיון מבקשת לחייב את נציגי העמותות לשאת תג זיהוי בכל פגישה עם נבחרי ציבור, והצעה נוספת מבקשת להגדיר את העמותות הללו כסוכן זר תוך החלת מיסוי עליהן.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    מילה טובה

    לדאוג שהמתמחים יחזרו הביתה בשלום

    פיסטוק פוליטי

    מבחן בגרות להורים

    אם כל כך רע כאן - מה נגיד לדור הבא?

     

    הדיון הציבורי בכל הנוגע למימון ממשלתי זר לעמותות פוליטיות הינו חשוב, וקידום החקיקה בעניין משקף הלך רוח זה. אולם, האם חקיקה היא הפתרון האפקטיבי ביותר להתמודדות עם התופעה הנרחבת של מימון ממשלתי זר לארגונים לא-ממשלתיים המעורבים בסכסוך הערבי-ישראלי?

     

    "חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה" (פברואר 2011) מחייב את הארגונים לדווח לרשם העמותות על מקורות המימון הזר שלהם מדי רבעון. מחקר של NGO Monitor מראה שרובן המכריע של העמותות אכן מדווחות, דבר השופך אור על היכולת של הציבור להבין מהן המדינות המשפיעות על השיח הציבורי בתוך ישראל.

    ההצעות שעולות השבוע בכנסת לא יעזרו לפתור את הבעיה.

     

    יתרה מזאת, הדבר יביא לתוצאה הפוכה, כזאת שתעצים את כוחם של ארגונים בעייתיים הפועלים בישראל וישרת אותם בגיוס כספים. הצעות חוק מן הסוג הזה אינן מועילות לטווח הארוך משום שהן מטפלות בארגונים ישראלים בלבד, המהווים אחוז קטן מאוד מכלל הארגונים הפועלים לדה לגיטימציה של ישראל, הכוללים ארגונים פלסטיניים ובינלאומיים, עליהם אין לישראל שליטה. אם כן, מהו הפתרון?

     

    בשנה האחרונה נושבת רוח חדשה מכיוונן של חלק ממדינות אירופה התורמות לארגונים אלה. 41 חברי פרלמנט בשוויץ חתמו על עצומה להפסקת מימון למטרות שאינן עומדות בקנה אחד עם המדיניות המוצהרת של שוויץ בכל הנוגע לכספי סיוע הומניטארי. ממשלת דנמרק, שבחנה לאחרונה את יעילות השקעותיה בחברה האזרחית הפלסטינית, קיבלה ממצאים המראים כי למרות המימון האדיר שהממשלה השקיעה בארגונים לא-ממשלתיים ומוסדות פלסטיניים, אין ראיות לשיפור האחריותיות בקרב מוסדות אלה ואין קידום לקראת פתרון שתי מדינות. בחודש הקרוב ממשלת הולנד אמורה לפרסם את ממצאיה בדבר מימון לארגונים לא-ממשלתיים המעורבים בסכסוך הערבי-ישראלי. לאחרונה, גם ממשלת בריטניה הפסיקה לממן ארגון אנטי-ישראלי בריטי.

     

    אם כן, הפתרון טמון בעובדה כי כספי משלמי המיסים האירופים מועברים למטרות בלתי ראויות. לאור משב הרוח שנראה באירופה, הדרך היעילה והנכונה להתמודד עם בעיית המימון הממשלתי הזר היא בדיאלוג מתמשך ובונה מול המדינות התורמות. על ישראל לפנות למכנה המשותף שלה עם מדינות אירופה, בקידום הערכים הדמוקרטיים, השקיפות והאחריותיות, ולהדגיש שמימון לארגונים שאינם שמנצלים את שיח השלום וזכויות אדם לקידום אג'נדה פוליטית נוגדים לעקרונות של אירופה. יש לעודד את המדינות התורמות לבצע "בדק בית" ולבחון האם כספי משלמי המיסים שלהם אינם מושקעים בעשרות ארגונים שלא תורמים במאומה לפתרון כלשהו באזור. הבסיס צריך להיות קווים מנחים משותפים לשני הצדדים, שלא יאפשרו מימון לארגונים המעורבים בקמפיין הדה-לגיטימציה של ישראל, או כאלה המעורבים באנטישמיות, בלוחמה משפטית, ארגונים המקדמים פתרון מדינה אחת ומעורבים בטרור. הפתרון טמון בדיפלומטיה ולחץ ציבורי מתמשך על המדינות התורמות.

     

    לנה בקמן הינה דוברת מכון המחקר NGO Monitor ומנהלת קשרי כנסת וממשל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים