נהג שפגע וברח לא נתפס, קרנית חויבה לשלם
סטודנט מב"ש נפגע ממכונית לפנות בוקר ועבר ניתוח בידו. קרן נפגעי תאונות לא האמינה לו וסירבה לפצות. ביהמ"ש קבע: היא תשלם לו 120 אלף שקל
בית משפט השלום בנצרת חייב לאחרונה את קרן נפגעי תאונות הדרכים "קרנית" לפצות ב-120 אלף שקל
רוכב אופניים שנפצע בתאונת פגע וברח. הקרן לא רצתה לשלם לרוכב מאחר שלא האמינה שאכן היה מעורב בתאונת דרכים, אבל השופטת עינת גולומב חשבה אחרת.
את התביעה הוא הגיש נגד "קרנית" – הקרן לנפגעי תאונות דרכים, האמונה על פיצוי נפגעים שאינם יכולים לתבוע פיצוי מאף גורם אחר (כמו הפוגע או חברת הביטוח). הוא טען שאין לו מושג מי פגע בו, משום שהרכב המשיך בנסיעתו ומשטרת באר שבע לא הצליחה לאתר אותו עד היום.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- האחים, ירושת הדירות ותרגיל המסים שכשל
- הבעיות הנפשיות העניקו למובטל 100% נכות
- בשביל גט: הוציאה סמסים מהטלפון של בעלה
- על הסכין: הסכנה המשפטית בניתוח פלסטי
התאונה התרחשה לפני כשש שנים כשהתובע רכב על אופניו בסביבות 3:00 לפנות בוקר בכביש בבאר שבע. מכונית פגעה בכידון האופניים שלו, והוא נפל ונחבל. חבר סייע לו להתפנות לבית החולים סורוקה.
תביעה
76 אלף שקל לשליח שנפל מקטנוע ללא ביטוח
עו"ד יעקב קורן
בעל חברת שליחויות אמר לעובד חדש בן 17 כי לקטנוע שעליו הוא רוכב יש ביטוח. אחרי שהנער עבר תאונת דרכים הוא גילה שהמציאות שונה
בבית החולים עבר התובע ניתוח לקיבוע פנימי של יד ימין והוחדרו לגופו פלטות וברגים. לטענתו בעקבות התאונה הוא פוטר מעבודתו, ועתידו התעסוקתי שנוי במחלוקת. את הפסדי השכר שלו הוא העריך ב-700 אלף שקל, ובנוסף, דרש פיצוי בסך 120 אלף שקל עבור הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי.
קרנית כפרה בהתרחשות התאונה, והצביעה על סתירות בגרסתו של התובע. כך למשל, הוכח שהתובע התקבל לחדר המיון רק ב-5:00 בבוקר, פער זמנים לא סביר ביחס לכך שהתאונה התרחשה בקרבת בית החולים. קרנית הוסיפה שהתובע לא פעל ב"שקידה סבירה" כדי לגלות את זהות הנהג הפוגע, שכן פנה למשטרה רק בחלוף חודש וחצי
בתגובה השיב התובע כי תהליך הקבלה למיון לקח זמן מכיוון שהגיע לבית החולים ללא תעודה מזהה, וחברו חיזק את גרסתו כשסיפר שנסע במונית כדי להביאה.
ואכן, השופטת עינב גולומב קיבלה את גרסת התובע, והדגישה כי לא מדובר בעדות יחידה, אלא בעדות הנתמכת על ידי עד ראייה. בניגוד לטענת קרנית, היא לא מצאה סתירות מהותיות בגרסת התובע, וקבעה שפערי הזמנים בין התרחשות התאונה לקבלתו בחדר המיון אינם בלתי סבירים.
כמו כן, השופטת גולומב השתכנעה שלתובע ולחברו לא היה מידע כלשהו על זהות הרכב הפוגע, ודחתה כל ניסיון לייחס לו אשמה בכישלון לאתר את הנהג שנמלט. היא סירבה לזקוף לחובתו את העיכוב שבהגשת התלונה למשטרה, על רקע התלאות שעבר התובע עקב התאונה, שבעקבותיה אושפז, נותח ושוחרר לתקופת החלמה והתאוששות.
באשר לנזקים נקבע שלא נגרמו לו נכות תפקודית משמעותית שעלולה לפגוע ביכולתו להתפרנס, ולכן התביעה התקבלה רק באופן חלקי. קרנית חויבה לשלם לתובע 120 אלף שקל עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, והוצאות רפואיות, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% מסכום הפיצוי.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד דותן לינדנברג עוסק בדיני נזיקין
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
