עובדים, לא רובוטים: כך תמנעו שחיקה בעבודה

אחד האתגרים הקשים שעומדים בפני חברות הוא שימור העובדים האיכותיים ודאגה לרווחתם. מנהלים נדרשים להתמודד עם נושא השחיקה של עובדיהם, בעיה קשה שנובעת בעיקר מקצב החיים הקדחתני, המרוץ להצלחה והצורך להתמודד עם דרישות ומטלות אינסופיות בעבודה ובבית.

עוד על ניהול בערוץ קריירה :

• העסק מדשדש? כך תייצרו לעצמכם טאלנטים
  
• כך מנהלים מורידים לכם את המוטיבציה
  
• העובדים מתבטלים? כך תגרמו להם לעבוד
  

על פי נתונים בעולם, לחץ הינו הגורם השני הנפוץ ביותר לפגיעה בבריאות העובדים במקום העבודה. במדינות האיחוד האירופי 22% מהעובדים מדווחים כי חוו לחץ במהלך עבודתם והעלות השנתית העולמית, שנגרמת עקב לחץ בעבודה, מוערכת ב-20 מיליון אירו. מנהל הבריאות והבטיחות בבריטניה (HSE) למשל העריך כי בשנת עבודה הולכים לאיבוד כ- 12.8 מיליון ימי עבודה במדינה בשל בעיות שנגרמו מלחץ בעבודה.

גם בארה"ב כרבע מהעובדים מדווחים כי עבודתם הינה מקור הלחץ העיקרי בחייהם. על פי האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה 62% מהאמריקאים דיווחו כי למקום העבודה יש השפעה משמעותית על רמות הלחץ, וכן אחד מכל ארבעה עובדים לקח לפחות יום מחלה אחד כדי להתמודד עם לחץ.

מאבדים את הדרייב לעבודה

בישראל, בעיית השחיקה בעבודה חמורה יותר בהשוואה לארה"ב ואירופה למשל. זאת מכיוון שיש לנו נטיה לשעות עבודה לא רגילות - כולנו ממשיכים לעבוד גם מהבית, גם כשאנחנו עם הילדים. המעסיק הישראלי מצפה מעובדיו לזמינות בלתי מתפשרת, הכוללת ציפייה שהעובדים יענו לו מיידית גם בזמנם הפרטי והאישי. בעיקר חשוב לזכור כי שחיקה אינה בעיה שנפתרת בעזרת מנוחה או חופשה קצרה. ולכן, על מנת להעלות את החוסן הנפשי והפיסי של העובדים, מומלץ להכיר בתופעה ולייצר סביבת עבודה תומכת ומכילה, שמנסה למנוע מראש תופעות של שחיקה.

מה עושים כשהבוס מציק מחוץ לשעות העבודה ובחופשים? 

היום כבר ברור כי אנשים שעובדים בלחץ ובמקצועות תובעניים במיוחד, כמו היי־טק, רופאים ואחיות ועוד, הם אלה שמועדים יותר לשחיקה נפשית. שחיקה בעבודה מתבטאת במספר סימנים, ולא רק בעייפות רגילה ומתח שגרתי שרובנו חווים במסגרת העבודה היומיומית. במרבית המקרים היא באה לידי ביטוי בתשישות רגשית, ציניות, ריחוק בינאישי, ביצוע מטלות בחוסר חשק – "על אוטומט", תשישות כרונית, תסכול וחוסר אונים. העובדים במצב רגשי זה נוטים לאבד את הדרייב לעבוד, מתנתקים רגשית מתפקידם ובעיקר הופכים לפחות יעילים.

הנטייה היא לחשוב שאלו שעובדים בעבודה אפרורית ורוטינית סובלים יותר משחיקה. אולם, זאת הנחה שגוייה, שחיקה פוגעת הכי הרבה בעובדים בגילאי 25-39, במי שנחשבים לעובדים טובים, בעלי מוטיבציה ומחויבות למשימות. עובדי היי-טק למשל, לעיתים קרובות הינם צעירים, חדורי מוטיבציה, הישגיים, תחרותיים ומסורים לעבודה. ואצלם, השחיקה מגיעה דווקא ממקום של המוטיבציה. וכאן בדיוק נכנס תפקידו המרכזי של המנהל. כיוון שהיום אנחנו יודעים לומר כי מי שנכנס בכל הכח ונותן "150%" - יישחק מהר, יישבר ובסופו של דבר לא יתפקד.

טיפים למניעת שחיקה בקרב העובדים

למעסיקים יש מקום ללקיחת אחריות על מניעת השחיקה בקרב העובדים והעלאת הנושא למודעות. להלן מספר טיפים שיסייעו למנהלים למנוע שחיקה אצל עובדיהם:

• לעודד עובדים ליוזמה והעלאת רעיונות - למשל איש פיתוח שנותן רעיון לשיווק או אחראי על טיול רווחה. לתת לו לצאת מהקופסא ולצאת מהשגרה

• להקפיד על שעות עבודה סבירות – חשוב שאנשים ידעו שיש "קאט" בסוף יום העבודה. גם אם יש מדי פעם "פיקים" של לחץ גדול יותר שמחייבים לעבוד שעות מרובות, חשוב שהם לא יהיו בשגרה אלא רק מדי פעם.

• לעודד עבודה בצוותים - העמיתים הם אלו ששומרים עלינו. עבודה בצוותים מחלקת את העומס ואת האחריות, גם במבחינה מקצועית וגם נפשית ומספקת גיבוי.

(index open)

• לתת לעובד כלים והדרכה - חשוב לדאוג למערכת הדרכה ותמיכה לאורך זמן. לא לזרוק אנשים למים ללא תמיכה והדרכה, על מנת שיוכלו למלא את המשימות על הצד הטוב ביותר.

• לייצר סביבת עבודה עם תרבות תומכת – העובד צריך להאמין שמקום העבודה מכבד את חייו הפרטיים ועיסוקיו האישיים. האיזון שומר על חיים שפויים.

• להקשיב לעובד - בתהליכי הערכה ושיחות שבועיות. חשוב שהעובד יבין שיש מישהו שמקשיב ולא רק מודד את המשימות שלו.

• להסתכל על העובד 360 מעלות – חשוב להסתכל על העובד כעובד + בן אדם.

• לא להתעלם משחיקה - חשוב להיות עם יד על הדופק, להדריך את המנהלים לזהות מצוקה אצל עובדיהם, כי שחיקה זהו תהליך מאד חמור, המשפיע על החברה ובעיקר על העובד.

• חופשות – חשוב לאפשר לעובדים לצאת לחופשות יותר מאשר פעם בשנה, לעודד אותם לקחת כמה ימי חופשה מדי פעם, (על פי החוק).

הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש בחברת Plataine