שתף קטע נבחר

שכירות קשה: בעל דירה יפוצה על עוגמת נפש

אישה ששכרה דירה בב"ש נתנה צ'ק ביטחון בסך 50 אלף ש'. עקב סכסוך עם הבעלים הוא ניסה לפדות אותו, אך גילה שאין לו כיסוי. מה קבע ביהמ"ש?

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה כי בעלי דירה בבאר שבע רשאי לפתוח בהליכי הוצאה לפועל כדי לממש צ'ק ביטחון על סך 50 אלף שקל, שאותו קיבל משוכרת שלא שילמה את כל החשבונות כפי שהתחייבה. בנוסף הוא יפוצה גם על עוגמת הנפש שנגרמה לו בהליך.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

הדירה הושכרה לנתבעת ולבן זוגה לפני ארבע שנים, והיא חתמה על צ'ק הביטחון למקרה שלא ישולמו החשבונות השוטפים כגון ארנונה, חשמל ומים. כעבור זמן קצר נקלעו בני הזוג לסכסוך מול בעל הדירה סביב תשלום החשבונות. הוא ניסה לפנות אותם אך הם סירבו לעזוב גם אחרי שתקופת החוזה נגמרה.

 

הסכסוך עבר לבית משפט השלום בבאר שבע, שהביא את הצדדים לפשרה ובמסגרתה הסכימו הדיירים לעזוב ושילמו לבעל הדירה 18,950 שקל עבור התקופה שבה נשארו בה מעבר למוסכם בחוזה. עם זאת, ההסדר לא כלל את כיסוי החובות בסך כ-18 אלף שקל שהותירו אחריהם. בעל הדירה ניסה להשתמש בצ'ק הביטחון, אך זה חזר ללא כיסוי, והוא פתח בהליכי הוצאה לפועל.

 

השוכרת התנגדה לכך, והעניין הועבר לבית משפט השלום בתל אביב, שם דרש בעל הדירה את הפיצוי המוסכם בחוזה – 59,850 שקל. בני הזוג טענו בתגובה שכיסו את כל חובותיהם ועזבו את הדירה כשהיא תקינה לחלוטין.

 

אם בכל זאת יחויבו לשלם לתובע סכום כזה או אחר, ביקשה השוכרת לקזז מהסכום הנחות שלהן הייתה זכאית בהיותה אם חד-הורית, ולא קיבלה משום שהתובע רצה להשאיר את רישום הדירה על שמו.

 

ניסו להתיש את בעל הדירה

אבל השופט עמית יריב קבע שהשוכרים לא שילמו חשבונות עבור הדירה והתייחס בחשדנות לעדות הנתבעת, שבה מצא סתירות רבות. "הנתבעת לא ציינה תאריך או תאריכים שבהם, לשיטתם, העבירו היא או בן זוגה תשלום במזומן לתובע. הנתבעת לא זימנה עדים שהיו עדים לביצוע התשלומים, וזאת למרות שלדבריה היו כאלה", נכתב בפסק הדין.

 

השופט תמה על הטענה החדשה שהעלתה השוכרת בדבר היותה אם-חד הורית הזכאית להטבות או הנחות כלשהן, טענה שלא העלתה בעת ניהול המשא ומתן לחתימה על הסכם השכירות. נקבע שהשוכרים סירבו לשלם את החשבונות על הדירה ללא כל הצדקה, וניסו להתיש את בעל הדירה.

 

עם זאת, השופט קיבל את טענת בני הזוג, שלפיה בעל הדירה לא רשאי לדרוש פיצוי נוסף עבור תקופת השכירות החריגה – שכבר שולם במסגרת הפשרה, וכן דחה את הבקשה לפיצוי עבור נזקים, שלא הוצגו ראיות המלמדות על היקפם.

 

לבסוף קיבל בעל הדירה אישור להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל, ונקבע כי הוא זכאי לקבל 20,340 שקל עבור החובות שהותירו אחריהם השוכרים, לרבות פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו. בנוסף נפסקו לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 11,300 שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד רועי שעיה
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד חאתם נעאמנה
  • עו"ד מריון בנדורי עוסקת בדיני מקרקעין
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים