שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    פריצת דרך: מדענים הצליחו לפתח חיסון נגד הרפס

    חוקרים בארה"ב מדווחים על הצלחה בניסוי בחיסון חדש נגד וירוס ההרפס 2, הגורם להדבקה של מיליונים ברחבי העולם ולפצעים מכאיבים ומדבקים באיברי המין. בקרוב יתחיל שלב אחרון של הניסוי, שאם יסתיים בהצלחה יביא לשיווק החיסון בתוך שנים ספורות

    הוא איננו מסכן חיים, אבל גורם לכאבים וסבל רב: נגיף ההרפס סימפלקס 2 מדביק כ-500 מיליון איש מדי שנה. אין מרפא למצב, אבל כעת מדענים מדווחים על הצלחה בניסויים בחיסון חדש נגד הנגיף השכיח. הממצאים דווחו בכנס המיקרוביולוגיה האחרון שנערך בבוסטון.

     

    מדובר בחיסון GEN-003, המיוצר על ידי חברת Genocea Biosciences. במחקר אותו ערכו חוקרי אוניברסיטת אינדיאנה, השתתפו 310 מתנדבים שסבלו בעבר מהדבקה בנגיף ההרפס סימפלקס 2. המטופלים קיבלו שלוש זריקות של החיסון במרווחים של 21 ימים במינונים שונים. במהלך שנת המחקר, הנחקרים עברו בדיקות לאיתור נגיפים על העור ובאיזור הגניטליה. החוקרים גם בדקו את מידת הגירוי של מערכת החיסון נגד הנגיף.

     

    הממצאים הראו כי החיסון הביא להפחתה של 50% ברמת הנגיפים בגוף, ולהפחתה של 69% בשיעור הנגעים העוריים והגניטליים, בהשוואה לתקופה שלפני קבלת החיסונים. החוקרים מצאו עוד כי החיסון גרם להפעלת תאי חיסון מסוג T ונוגדנים כנגד וירוס ההרפס 2.

     

    החוקרים מתכוונים כעת להמשיך לשלב 3 ואחרון של הניסוי, בו תיבדק כמות גדולה יותר של נחקרים. באם יסתיים גם הניסוי הזה בתוצאות חיוביות, יוגש החיסון לאישור מינהלי התרופות האמריקני והאירופאי.

     

    נגיפי ההרפס: מתחבאים בגוף ומתפרצים בלי הודעה

    שני זנים עיקריים של נגיף ההרפס פוגעים באדם. בעבר נהוג היה לשייך את הזיהומים בשפתיים לנגיף הרפס מסוג 1 ולמחלת המין להרפס סוג 2. כיום ידוע שהחלוקה אינה מוחלטת, וכי שני הזנים עלולים להדביק הן את השפתיים והן את איברי המין.

     

    הרפס השפתיים, הנגרם ברובו על ידי נגיף "הרפס סימפלקס סוג 1" עובר לרוב באמצעות מגע בנשיקה. אולם בשל עלייה בשכיחות המין האוראלי בשנים האחרונות, הרי שהווירוס נמצא לאחרונה גם באיברי המין. לרוב, נותר הנגיף רדום בעור ואינו מותיר סימנים, אולם עם ההתפרצות מופיעות שלפוחיות, בדרך כלל בקבוצה, על רקע עור אדום. השלפוחיות מכאיבות אולם חולפות לאחר כשבוע.

     

    לאחר ההדבקה הראשונית, נודד הווירוס לתאי העצב בעור, שם הוא נשאר במצב רדום עד להתפרצות הבאה, הנגרמת בעקבות חום, לחץ, מחזור חודשי, וחשיפה לשמש. ההתקף עלול לחזור אחת לכמה שבועות, חודשים או שנים.

     

    עוד בנושא:

    - הרפס: איך נדבקים, מה הסימפטומים ומה הטיפול היעיל

    - תופעה: ריבוי של מחלות מין בקרב בני הגיל השלישי

    - קונדילומה: מחלת מין שעלולה להוביל לסרטן

     

    מחלת המין מתאפיינת בעיקר בשלפוחיות באברי המין, גרד וכאב. למרות זאת, אחוז גבוה מאוד ממקרי ההרפס אינם מאובחנים מאחר שבלמעלה מ-60% מהמקרים לא ניתן למצוא את הסימנים הקלאסיים המאפיינים את המחלה. כדי להגיע לאבחון מדויק, יש להיעזר בבדיקות מעבדתיות.

     

    לאחר ההדבקה נותר הווירוס בגוף בצורה רדומה, ומסיבות שאינן ברורות עדיין יכול להתפרץ בכל עת. מספר ההתפרצויות משתנה מחולה לחולה. אולם ההדבקה בנגיף יכולה להתרחש גם כאשר אין סימנים קליניים למחלה. במחקרים קליניים שנעשו בעולם נמצא שכ-70% ממקרי ההרפס הגניטלי הועברו על ידי בני זוג שלא היה אצלם ביטוי קליני למחלה.

     

    הסיבה לכך היא שבהיעדר סימנים קליניים, חשים החולים בטוחים בקיום יחסי מין, אלא שלרוב הם אינם יודעים שיש סבירות גבוהה שגם במצב זה תיתכן הפרשה של הווירוס מאיברי המין, ולפיכך קיים הפוטנציאל להדבקת בן או בת הזוג שלא בזמן התקף.

     

    נשים רבות באות לרופא בתלונות חוזרות של גרד או צריבה והרופא אומר להן שזו פטריה בשעה שזה הרפס. נגיף הרפס לא מאובחן הוא מדבק, והמסוכן ביותר הוא לנשים בהריון מכיוון שהנגיף עלול להדביק את הילוד ולגרום למומים מולדים ולמחלה קשה. במרבית המקרים מאבחן הרופא כי המדובר בזיהום הרפטי (שנגרם על ידי נגיף הרפס) באמצעות הסתכלות. מראה השלפוחיות על השפתיים או איברי המין הוא אופייני לנגיף ולרוב אינו דומה לזיהומים אחרים.

     

    במקרים מסוימים כשהאבחנה אינה ברורה, עשוי הרופא ליטול דגימה קטנה מהאזור הנגוע אותה ישלח לבדיקת מעבדה. התשובה מגיעה לרוב בתוך מספר ימים ומאשרת כי המדובר בנגיף ההרפס.

     

    עדיין לא קיימת תרופה המחסלת את וירוס ההרפס, אולם ניתן להקל עליו באמצעות מריחת קרם "אציקלוויר" על השפתיים והימנעות מחשיפה לשמש. ניתן להקל על הנפיחות באמצעות חבישה של קומפרסים קרים. אם נוצר זיהום נוסף על השלפוחיות, יש צורך לטפל באנטיביוטיקה. הטיפול במחלה הפוגעת באיבר המין כולל טיפול אנטי-ויראלי הניתן עם התפרצות קלינית של ההתקף או באופן קבוע לתקופה ממושכת, למניעת הישנות של ההתקפים. הטיפולים האנטי-ויראליים הנפוצים ביותר כוללים תכשירים כזובירקסולטרקס.




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    החיסון הביא להפחתה של 50% ברמת הנגיפים בגוף
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים