שתף קטע נבחר

אלפי דירות חדשות: הסכמי הגג מתרחבים

3 שנים לאחר הבטחת הממשלה לסבסד תשתיות ברשויות מקומיות לטובת בנייה למגורים, נחתמו הסכמי גג ב-10 ערים, במסגרתם ייבנו כ-140 אלף יח"ד בשנים הקרובות. אך מה קורה בשטח? בדקנו כמה דירות באמת שווקו ליזמים, האם כבר קיימת בנייה פעילה ובאילו ערים יחתמו הסכמים חדשים

מודל הסכמי הגג שעליהם חותמת המדינה עם רשויות מקומיות לבניית עשרות אלפי דירות, נועד להקל על הבירוקרטיה הסבוכה שבהגדלת היצע הדיור בישראל. היוזמה של רשות מקרקעי ישראל לסבסד הקמת תשתיות, ובתמורה לאפשר ליזמים לקבל מהרשויות המקומיות היתרי בנייה בתוך כ-90 יום בלבד, נראתה ב-2013 כהבטחה של ממש. אבל כמה הסכמים באמת נחתמו עד כה, כמה דירות כבר שווקו ליזמים ועם אילו ערים נוספות מנוהל מו"מ לגבי חתימה על הסכם?

 

45 מכרזי מחיר למשתכן: המחיר נחתך ב-35%

 

בדיקת ynet מעלה כי במסגרת הסכמים אלה מתוכננות להיבנות כ-220 אלף יחידות דיור בפריסה ארצית. מדצמבר 2013 ועד כה נחתמו הסכמים ב-10 ערים להקמת 137,855 יחידות דיור - מתוכן שווקו ליזמים 26,852 יחידות דיור. ב-8 ערים נוספות מתנהל מו"מ לקראת חתימה על הסכמים להקמת כ-90 אלף דירות. ובשתי ערים נוספות דנים באפשרות לחתום על הסכמים להקמה של עוד כ-25 אלף דירות.

 

 

 

תכליתו של הסכם גג היא לקבוע לוחות זמנים ומקורות תקציביים לפיתוח תשתית כוללת ליחידות הדיור המשווקות. הרעיון העומד מאחורי ההסכם הוא ההבנה שדירת מגורים היא "מוצר משוכלל", הבנוי מחוליות שונות הקשורות אחת בשנייה ונמצאות בתחומי טיפול של משרדי ממשלה שונים וגורמים נוספים. מספיק שחוליה אחת לא תתבצע, כדי לעכב את אכלוס הדירה, וכפועל יוצא גם את הפחתת מחיר הדירות.

 

בהסכם ייקבע המימון לפיתוח תשתיות העל (דרכים ראשיות, מחלפים, מערכות מים, ניקוז וביוב); תשתיות צמודות (פיתוח, מגרשים ציבוריים, סלילת כבישים, מדרכות ושבילים, קווי תאורה ופיתוח סביבתי); ומוסדות ציבור חובה (מוסדות חינוך). הוא גם כולל התייחסות והתחייבות לבניית מוסדות ציבור רשות (מעונות, מתנ"סים, בתי כנסת ומקוואות) על ידי הרשות המקומית.

 

ההסכם מרכז ומפרט את כל המרכיבים הללו, קובע את העלות שלהם, את מקור המימון ואת לוח הזמנים להשלמתם, כדי שיהיו מוכנים לשרת את הדיירים מיד עם אכלוס מתחם המגורים. המטרה היא, למעשה, לענות באופן מהיר יחסית על הצורך ההולך וגובר בקרב הציבור והזוגות הצעירים לדיור זמין. לפיכך רותמים הסכמי הגג משרדי ממשלה כמו האוצר, השיכון והבינוי והתחבורה, על מנת לממן הקמת תשתיות ושטחי ציבור.

 

מקריית גת ועד נתניה: מיליארדים יושקעו בבנייה

הסכם הגג הראשון במסגרת יוזמה זו נחתם בדצמבר 2013 על ידי שר האוצר דאז, יאיר לפיד, ושר הבינוי והשיכון דאז, אורי אריאל, עם עיריית קריית גת. ההסכם כלל תוכנית להקמת כ-6,442 יחידות דיור בשכונת כרמי גת החדשה שבצפון העיר, מתוכן שווקו עד כה ליזמי הנדל"ן כ-5,667 דירות, והשאר ישווקו לבנייה עד שנת 2018.

 

היה זה ההסכם הראשון מסוגו מאז גל העלייה הגדול מברה"מ לשעבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת, שכלל תחילה כ-7,000 יחידות דיור. אולם בשלב מסוים השתנו התוכניות והוחלט, כאמור, על בנייה של כ-6,442 דירות. בשנה שעברה אף נתגלעו חילוקי דעות בין ראש העיר לרשות מקרקעי ישראל, שהבילו לעיכוב בשיווקי הקרקעות ולביטול של אחת התוכניות, בטענה לסחבת ביישום התחייבויות הממשלה והרצון לשפר את תנאי ההסכם ולהגדיל את היקף הבנייה. 

 

במקביל נתקל אחד המכרזים בעיר הדרומית בקשיים, לאחר שהרשות ומשרד המשפטים החליטו לעכבו בחודש "במטרה לבחון היבטים שונים במכרז, הנוגעים לחיוב בדבר הקצאה שוויונית של קרקעות המדינה", כך לפי לשון ההודעה שפורסמה אז. בדיקת ynet העלתה כי הכוונה הייתה לחשש שהדירות החדשות ימכרו לקבוצות רכישה דתיות.

 

אף על פי כן, שנה לאחר מכן רובע כרמי גת נמצא בבנייה פעילה ובשלבים מתקדמים. גורמים ברשות מקרקעי ישראל מציינים כי אכלוס מרבית הדירות שנמצאות בבנייה כבר צפוי בשנה הבאה. ל-ynet נודע כי בקרוב ייחתם הסכם נוסף עבור לא פחות מ-10,000 יחידות דיור חדשות במערב העיר, כך שהיא תכלול בסופו של דבר שני הסכמי גג להקמה של קרוב ל-17 אלף דירות. מדובר בתוכנית הנמצאת בהפקדה להתנגדויות הציבור ואמורה לקבל תוקף בתקופה הקרובה.

עבודות הבנייה בשכונת כרמי גת. למרות העיכובים, ברשות מקרקע ישראל מציינים שאכלוס צפוי כבר עוד כשנה (צילום: עיריית קרית גת) (צילום: עיריית קרית גת)
עבודות הבנייה בשכונת כרמי גת. למרות העיכובים, ברשות מקרקע ישראל מציינים שאכלוס צפוי כבר עוד כשנה(צילום: עיריית קרית גת)

הסכם הגג השני נחתם בינואר 2014 עם עיריית מודיעין להקמת 11,804 יחידות דיור ב-4 שכונות בעיר, מתוכן שווקו ליזמים 3,522 דירות שחלקן כבר נמצאות בבנייה. עד 2017 ישווקו שאר הדירות. חודש לאחר מכן נחתם הסכם גג עם עיריית ראש העין להקמת 15,700 דירות ב-6 מתחמי מגורים בחלק הצפוני של העיר.

 

במסגרת ההסכם שנחתם נכללו 4,700 יחידות דיור שכבר שווקו באותה השנה, כ-2,000 דירות שניתנו להן היתרי בנייה ועוד 6,907 דירות ששווקו בשנתיים האחרונות, חלקן נמצאות בבנייה פעילה. עד סוף 2017 אמורות להיות משווקות שאר הדירות. לאחר החתימה על ההסכם בראש העין, במשרד האוצר העריכו כי האוכלוסייה בעיר המתפתחת תצמח מ-42 אלף כיום לכ-120 אלף תוך עשור.

 

באפריל 2014 נחתם הסכם הגג הרביעי להקמה של 7,253 יחידות דיור ב-3 שכונות מגורים, שלפי ההערכות אמורות להכפיל את אוכלוסיית העיר ל-70 אלף נפש. במסגרת ההסכם, בשכונת אפק יוקמו 4,573 יחידות דיור, בשכונת גבעת הרקפות יוקמו 800 דירות ובשכונת כפר ביאליק דרום ייבנו 1,880 יחידות מגורים.

 

כחצי שנה לאחר מכן נחתם הסכם חמישי עם עיריית ראשון לציון להקמת 17,939 יחידות דיור ברחבי העיר, מתוכן שווקו ליזמים 1,892 דירות. עד שנת 2018 ישווקו שאר יחידות הדיור במסגרת ההסכם. כעבור כחצי שנה נוספת נחתם הסכם להקמת 7,500 יחידות דיור ב-6 שכונות מגורים בעיר רמלה, אולם עד כה שווקו דירות ספורות בלבד והשאר אמורות לצאת לשיווק עד 2018.

 

באוקטובר 2015 נחתם הסכם ענק להקמת 20 אלף דירות בבאר שבע בתוך 5 שנים, ובהשקעה של כ-1.5 מיליארד שקל. עד כה שווקו 2,086 דירות ליזמים והשאר ישווקו עד 2019. מספר ימים לאחר מכן חתמה המדינה על הסכם נוסף, הפעם עם העיר אשקלון, לבנייה של 31,791 יחידות דיור ב-7 שכונות מגורים חדשות, מתוכן שווקו 1,880 דירות ליזמים והשאר עד 2019. מדובר היה בהסכם הגג הגדול ביותר עד כה שנחתם על ידי מי שהפך זה מכבר לשר האוצר הנוכחי, משה כחלון.

 

בינואר 2016 נחתם הסכם להקמת 7,433 יחידות דיור עם עיריית הרצליה, חלקן במסלול מחיר למשתכן. עד כה שווקו ליזמים 1,450 דירות והשאר ישווקו עד סוף 2019. על פי ההסכם מתוכננת בנייה במתחם גליל ים (ליד קיבוץ גליל ים) של כ-3,000 דירות; במתחם אפולוניה של עוד כ-3,000 דירות; ובמתחם קריית שחקים, מערבית לקניון שבעת הכוכבים, של כ-1,800 דירות. ההסכם האחרון שנחתם עד כה נועד להקמת 12 אלף דירות בנתניה, בהיקף של כ-800 מיליון שקל.

 

מיבנה ועד עפולה: הסכמים לעוד כ-90 אלף דירות

עד כה ההסכמים שנחתמו. מבדיקת ynet עולה, כאמור, כי ב-8 ערים נוספות מתנהל מו"מ לקראת חתימה על הסכמים להקמת כ-90 אלף דירות. כך, למשל, העיר יבנה שבעבר התנגדה לחתימה על ההסכם - צפויה לחתום עליו ברבעון השלישי של 2016 להקמת כ-12 אלף דירות. התנגדות העירייה אשתקד נבעה מכך שטרם נבנה מחלף בדרום העיר שאמור היה למנוע עומסי ענק.

 

הסכמים נוספים, כך נודע ל-ynet, צפויים בעפולה, שם יכלול הסכם הגג ברבעון השלישי של השנה בנייה של כ-12 אלף דירות. בנתיבות צפוי להיחתם הסכם ברבעון הרביעי לבנייה של כ-13 אלף דירות, ובאילת צפוי להיחתם הסכם לכ-9,000 דירות ברבעון זה. גם בחיפה צפוי להיחתם הסכם להקמת כ-7,000 דירות ובאור יהודה ייבנו כ-5,000 דירות. שני הסכמי ענק נוספים צפויים להיחתם בבאר יעקב ובקריית אתא, שם ייבנו כ-11 אלף דירות וכ-21 אלף דירות בהתאמה. 

 

יצוין כי בימים אלה דנה רשות מקרקעי ישראל עם עיריית רמת השרון, שמאכלסת כיום כ-15 אלף משקי בית, על קידום הסכם גג להקמת אלפי יחידות דיור ומאות אלפי מ"ר לתעסוקה ושטחי ציבור. לדברי מתכננת מחוז תל-אביב ברשות, מדובר בהסכם לשכונות ואזורי תעסוקה חדשים בעיר, תוך קידום תשתיות שיש הכרח בקידומן על מנת לשפר את הנגישות מהעיר עצמה לחלקיה החדשים ולמטרופולין תל-אביב. 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עיריית קרית גת
עבודות בנייה בקריית גת. כאן נחתם הסכם הגג הראשון
צילום: עיריית קרית גת
מומלצים