שתף קטע נבחר

להתחיל מחדש: בגיל 70 מצא טומי איך לא לפגוש רופא

אחרי מות אשתו בגיל 62 חזר טומי לנג לספסל הלימודים ללמוד קולנוע. "למוות אי אפשר להתכונן, הכל התרסק העברנו את הימים כל אחד בפינה שלו. עד לא יכולתי יותר והייתי חייב לזוז", מספר לנג. בשבוע הבא יעלה בבתי הקולנוע סרטו הרביעי "פטר השלישי" קומדיה אוטוביוגרפית על חברות, בדידות, הפחד מהפנסיה והרצון לשנות במיוחד בגיל מבוגר

בשיתוף "מגדלי הים התיכון"

 

יום אחד אשתי נפטרה. בת 51. רופאה, מנהלת יחידה למחלות זיהומית. היתה חולה שש שנים. למרות שרציונלית התכוננו, כשזה קרה המוות הימם אותנו. אותי ואת שני בניי. כנראה שלמוות אי אפשר להתכונן באמת אף פעם. הכל התרסק, הפסיקו צבא, לימודים. העברנו את הימים כל אחד בפינה שלו, עד שלא יכולתי יותר. הייתי חייב לזוז, להמשיך לשנות ולהשפיע. ובגיל 62 נרשמתי ללימודי תואר שני בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

 

את התואר הראשון סיימתי בשנות ה-70' והינה שוב אני נפגש עם הקולר הישן בחצר האוניברסיטה שבטח לא החליפו לו פילטר, עם הספסל מאבן שכל כך הרבה ישבנים צעירים נפרסו עליו, ואותם הקרואסונים עם השוקו ליד. הלימודים גרמו לי לחזור לעשות סרטים. בהתחלה בקטן, סרט של רבע שעה "השבעה" וסרט של חצי שעה "חלום אדום". החזרה היתה מבחינתי כמו לצלול לתוך עולם חדש לגמרי. לפרויקט הגמר בלימודים כבר עשיתי סרט באורך מלא.

 

עוד במדור 60 פלוס:

דווקא בגיל המבוגר: כך תשלבו מזון-על בתזונה 

הליכה נורדית: השיטה ששורפת יותר קלוריות 

הגעתם לגיל פנסיה? מסלול החיסכון שהכי נכון לכם 

 

בגיל 62 מתאהב בעולם הדיגטל. טומי לנג  (צילום: דני קיטרי) (צילום: דני קיטרי)
בגיל 62 מתאהב בעולם הדיגטל. טומי לנג (צילום: דני קיטרי)

דייטים הזויים ופחד מפנסיה: חומרים לסרט 

בשנות ה-70', כשהייתי מפיק קולנוע גדול, צילמנו בפילם. למעלה מ-30 שנים לאחר מכן נשאבתי לתוך עולם דיגיטלי שריתק אותי, והיה לי קל להשתלב בו. התחלתי לכתוב בכל מקום, בלילה לפני השינה, במסיבות אצל חברים. הפכתי לאנטי סוציאלי מוחלט, אבל סלחו לי כי, הגאון יוצר סיפורים מצחיקים יותר או פחות, רובם מבוססים על חוויות האישיות שלי. באותה תקופה החלטתי לנסות את מזלי באתר היכרויות. הורדתי כמה קילוגרמים והכי חשוב - קניתי לי תחתונים חדשים. במשך 8 חודשים יצאתי למאות דייטים הזויים יותר או פחות. זו היתה חוויה אנטרופולוגית מרתקת, אבל שום אהבה אמיתית לא מצאתי שם. את הרומן שלי עם אתר ההיכרויות סיימתי לאחר ששכן שלי הכיר לי ידידה גרושה שלו שצעירה ממני ב-10 שנים. מאז אנחנו כבר 13 שנים ביחד. וזה אפילו טוב.

 

גם פטר, הדמות הראשית בסרט "פטר השלישי" כמוני, אלמן כמה שנים, שבוי ברוטינות, קצת גראס כל ערב, אורות על גבול החושך. לא מצפה לכלום. רק הפנסיה מלחיצה אותו. בגלל שאף פעם לא קיבל תפקיד ראשי, למרות שהוא משחק בתאטרון הלאומי 20 שנה, כנראה שהפנסיה שלו לא תספיק לחיים מכובדים. בעזרת חבריו הרומנים, שאיתם נפגש מדי בוקר בקפה השכונתי, הם מחליטים להקים מפלגה של אלמנים ואלמנות כדי להיבחר לכנסת, שם יש פנסיות הרבה יותר טובות. הם מגייסים למשימה את אלונה, יפיפיה בת 28 , המלצרית הקבועה שלהם, ויוצאים לדרך.

 

צפו בקטע מהסרט: פטר מבין למה כדאי לו לרוץ לכנסת: 

שיטה לאינטימיות

את הסרט הראשון שלי "טייארה" הקרינו בסינמטקים במשך חודשים. הסרט אוטוביוגרפי ומביא את סיפורו של אלמן טרי שמחפש בת זוג. הסרט לא עוסק באבל, הוא עוסק בעתיד. האבל הופך בעיניו של הגיבור הראשי לפלטפורמה לזינוק לבניית חיים חדשים עם אישה אחרת, עם צרות חדשות. לאחר הקרנות רבות של הסרט, שכלל דיון בהשתתפותי בסופו, הבנתי שהסרט דיבר מאוד לגילאי 40 ומעלה, פנויים, פנויות, אלמנים ואלמנות, גרושים גרושות, שהם היום כמעט חצי מהעם.

 

את סרטי ההמשך "זוג או פרד", "פטר השלישי" ו"הולכת שיבעה" כבר הפקתי על פי שיטה שפיתחתי. שיטה פשוטה,חמה ומפצה את כולם. תחילה אני כותב תסריט על בני אדם רגילים, אנושיים, כואבים, שמחים, ואפילו טיפשים לפעמים. בשלב הבא אני בוחר קאסט של שחקנים על ידי ראיונות אישיים איתם. רק שחקן מאד ורבלי עם רובדים של עומק נפשי יכול לשחק בסרטים שלי, מפני שלמרות שיש תסריט מדויק, אני מבקש מהשחקנים לדבר את הסצנה ולא לדקלם את הטקסט שלי. זה יוצר אמינות ואוטנטיות יוצאת דופן. הצוות הטכני מורכב תמיד רק מצלם, עוזר צלם ומקליט וגם סטודנטית שמסייעת עם האוכל ושתיה. כך יש לי אינטימיות מושלמת עם השחקנים.

 

טיפול על המסך הגדול

התסריטים שאני כותב מבוססים תמיד על פרטים מחיי, ואני מוסיף להם גם תוספות שמביאים איתם השחקנים שלי. בתסריט אני מתייחס להרגלים, זהות נפשית או עיסוקים של השחקנים בחייהם האמיתיים. למשל בסרט "פטר השלישי", פטר הוא שחקן הבימה 20 שנה וגם השחקן שמשחק את פטר - רוברט הניג משחק 20 שנה בהבימה. עד כדי כך השאלתי מידע מהמציאות של שחקנים, עד שהחלטתי לצלם חלקים מהסרט בביתו של רוברט. זה איפשר לו להציג בסרט דמות יוצאת דופן במורכבותה ובאמינותה.

 

רוברט הניג חבר שלי כבר 45 שנה. הוא השתתף בשני הסרטים הראשונים שלי, שעסקו בביוגרפיה שלי וגילם בהם אותי. חשבתי שיהיה נחמד לתת לו מתנה ליום הולדת - סרט המבוסס על סיפורו האישי. "פטר השלישי" הוא קודם כל סרט על חברות. ארבעה חברים רומנים שנפגשים מדי יום בבית הקפה. השחקן נתן נתזון מגלם בסרט שני תפקידים, השחקן פיני מיטלמן שמגלם את החבר הנגר (גם במציאות הוא נגר) והשחקן מומו טרלו שמגלם דמות נוירוטית, הצליחו ליצור ביניהם כימיה מדהימה שעוברת אל הצופים. אולי הסיבה לכך היא העובדה שבסרטים שאני מצלם אין חזרות. הכל מצולם חי. לדעתי חזרות משעממות ותפקידן להרגיע במאי חסר ביטחון.

 

אני מבקש מכולכם - תעשו, על תחשבו. תעשו ורק אחרי זה תבדקו אם אתם בקומה הנכונה או בדירה הנכונה.  

 

פטר מגייס אלמנות ואלמנים למפלגה במקום יוצא דופן:

 

הכותב הינו יוצר הסרט הישראלי החדש "פטר השלישי", קומדיה אנושית על החיים בגיל השלישי. שחקנים: רוברט הניג, דנה ידלין, נתן נתנזון, מומו טרלו, פיני מיטלמן, עומרי אשין, ורית פלד הרפז, הלנה חייט. הסרט יוקרן בסינמטק ת"א החל מה- 14 ביולי ובבתי קולנוע נוספים ברחבי הארץ 





 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מגדלי הים התיכון
צילום: דני קיטרי
עושה קולנוע במקום ללכת לרופא
צילום: דני קיטרי
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים