לפני המון שנים, שעוד גרתי בישראל, ראיתי באחד העיתונים שהזמר פיטר גבריאל מגיע להופעה אחת באילת.

גדלתי על המוסיקה שלו ואני מאוד מעריך את הזמר הזה ובעיקר את העובדה שהוא פועל ללא הפסקה על מנת להביא לתודעה את הבעיות שקיימות במקומות מוכי גורל כמו אפריקה.

אמרתי לעצמי שאלך להופעה הזאת. גרתי אז בנתניה וחיפשתי עוד חברים ללכת איתם, וכל מה שאני זוכר שאמרו לי “השתגעת? עד טאבה ועוד במחיר הזה? אתה לא נורמלי". לא מצאתי לי שותפים ובסופו של דבר לא הלכתי. אחרי שקראתי את הביקורות על ההופעה היתה בי תחושת המחצה קשה והבטחתי לעצמי שבעתיד זה לא יקרה. מאז אני לא זוכר אם פיטר גבריאל הגיע להופעות נוספות בישראל.

ניו יורק, מנהטן, חודש אפריל, עדיין קר. יצאתי מהרכבת התחתית ומחלק העיתונים הגיש לי את העיתון המחולק חינם. בימים רגילים אני אפילו לא מטריח את עצמי לקחת אותו, אבל משום מה הפעם קול פנימי דחף אותי כן לקחת את העיתון ממנו. הכותרת היתה ‘תכננו את הקיץ!’. כמובן שבאותו רגע בעודי עטוף במעיל, צעיף, קופא מקור, מחשבה על קיץ נראתה מאוד רחוקה.

פתחתי את העיתון וממש באמצע, לא יכולתי לפספס, "פיטר גבריאל ביחד עם סטינג בהופעה בניו יורק”. שני זמרים שאני אוהב על במה אחת ועוד כאן בניו יורק. פרסמתי את זה בין החברים שלי והתגובות לא אחרו להגיע. השאלה הראשונה הייתה כמובן "מתי? כמה זה עולה?"מה זה משנה כמה זה עולה, אמרתי שרוצים משהו מאוד מוצאים פתרון, לא? או שהיו תגובות כמו, "זה בטח מופע שלא מצליח אחרת הם היו סולד אאוט כבר עכשיו!"

זכרתי שהבטחתי לעצמי שמה שקרה פעם לא יחזור. גלשתי לאתר של מכירת הכרטיסים ורכשתי לעצמי כרטיס אחד במחיר לא מבוטל בשורות הראשונות ובמרכז האולם. כשאמרתי לאנשים שבעוד שלושה חודשים אני מתוכנן ללכת להופעה, הם הסתכלו עלי במבט מוזר. מי מתכנן ללכת להופעה שלושה חודשים מראש!

כהרף עין החורף עבר ואיתו גם האביב. בסוף חודש יוני הודיע לי חבר מישראל שהוא מתוכנן להיות בניו יורק בתחילת חודש יולי ואולי ניפגש. סיפרתי לו שאני מתוכנן ללכת להופעה של סטינג ופיטר גבריאל והוא התרגש מאוד, וגם הצליח למצוא כרטיס.

ביום המופע קבענו להיפגש בכניסה לרכבת על השדרה השישית ורחוב 23 לנסוע יחד לקוני אילנד. הוא הגיע מתנשף, "אני לא מצליח להוריד את הכרטיס למכשיר הטלפון שלי והוא לא הגיע במייל, מה עושים?"

אני מציע שנגיע לשם ובמקום הם יוכלו לאתר את הכרטיס שלך, השבתי בטון רגוע. "אני לא חושב, אני חייב לדבר עם נציג שרות הלקוחות שיפתור לי את הבעיה”. תעשה מה שאתה חושב, רק כדאי שלא נאחר למופע, זה סוף שבוע והרכבות עובדות באופן איטי ויש המון שינויים ועיכובים, לכן כדאי להיערך מבעוד מועד. כעבור עשרים דקות של המתנה נציגת השרות אמרה שהכרטיס יחכה לו בדוכן מכירת הכרטיסים. אחרי שעה של נסיעה איטית הגענו למקום ההופעה. לפנינו בקופה עמדו שתי נשים שניסו לדבר לליבה של מוכרת הכרטיסים.

"מכרו לי כרטיס מזויף שכבר השתמשו בו ואני מאוד רוצה לראות את ההופעה"אמרה הראשונה. "גם לי זה קרה, היה בחור בחוץ שהציע כרטיס למכירה במחיר של 100 דולר במקום 500 אז התפתיתי לקנות והסתבר שהכרטיס כבר משומש ואני לא יכולה להיכנס, מה עושים?", אמרה השנייה עם דמעות בעיניים.

"הכרטיס הזמין היחיד שנותר לי כרגע למכירה הוא במחיר של 461 דולר", אמרה המוכרת בקול נטול רגשות.

צריך לפתוח את העיניים היטב ולהיזהר "מההזדמנויות"המפוקפקות האלה, אמרתי לחברי. הוא אסף את הכרטיס והופתע לראות שבין המחיר שהוא שילם למחיר שמופיע על הכרטיס היה פער של כמעט 150 אחוזים!!

"אני לא מאמין, תראה מה זה, שילמתי כמעט כפול על הכרטיס מהמחיר המצוין על הכרטיס ואני גם יושב בקצה האולם”.

לפחות בכרטיס שלך יאפשר לך להיכנס לאולם, אמרתי בחצי חיוך, בוא נתמקד ביש ולא במה שאין. אנחנו כבר כאן אז פשוט בוא נהנה.

הם עלו על הבמה ונתנו הופעה שהייתה מרגשת בכל קנה מידה, עבורי זאת הייתה סגירת מעגל. תמיד תעשו את מה שאתם רוצים לעשות ואל תשמעו לאחרים שינסו להניא אתכם, הם מדברים מהפחד שלהם. תכננו מראש עד כמה שזה אפשרי, זה חוסך המון משאבים. קשה ולא נוח? מצוין, זה אומר שאתם בעלייה, צמיחה מתרחשת במקומות הלא נוחים בחיים.

שלמות זה מבחירה.

ניסים שדה M.A מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והציבורי.

מוסמך Mastery University מטעם Anthony Robbins מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמנים בעיר ניו יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית.

nissimsade@gmail.com

917-225-8549