שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    התולעת שחיבלה ביחסי ישראל וארצות הברית

    הסרט התיעודי "ימי אפס" מציג את השתלשלות פרשת תולעת המחשב סטוקסנט שהפכה מניסיון לסיכול ממוקד של הגרעין האיראני לסיכון עולמי. על רקע זה, גורמים אמריקנים מאשימים את ישראל בהרפתקנות מסוכנת. ל-ynet נודע שהבמאי עצמו הסתבך, כשנעצר בגלל צילומים בדימונה

     

    הטריילר של "ימי אפס"

    הטריילר של "ימי אפס"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "הישראלים המז***** לקחו את התוכנה שלנו ושינו אותה, ועכשיו היא בכל מקום", במילים אלה מצוטטים בכירים בסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית בסרט התיעודי המרתק "ימי אפס", העוסק בפרשת סטוקסנט - הלא היא תולעת המחשב הקטלנית שהוחדרה לשרתי הכור הגרעיני בנתנז שבאיראן, וגרמה לנזק בפעילותו.

     

    הסרט של הדוקומנטריסט האמריקני המוערך אלכס גיבני יצא בסוף השבוע לבתי הקולנוע בארצות הברית, והוקרן אמש (שבת) בפסטיבל הסרטים ירושלים. לצד חשיפת השתלשלות מתקפת הסייבר של רשויות הביון האמריקניות על תוכנית הגרעין של איראן, וההשלכות שלה על זירת הלחימה החדשה מנקודת מבט אמריקנית. מבחינתנו הישראלים, הוא מציג זוויות מפתיעות ומעניינות ביותר, לעיתים לא נעימות, לגבי המעורבות המדווחת של רשויות הביטחון במבצע. ומעבר לכך, את היחסים העדינים בין המערכות - לבטח בכל הנוגע לאיראן. 

    מתוך "ימי אפס" ()
    מתוך "ימי אפס"
     

    גיבני, בן ה-62, הוא עיתונאי-חוקר ובמאי תיעודי מהמוערכים והפורים ביותר בארצות הברית. מאחוריו סרטי תעודה מרתקים וגם אוסקר אחד, אבל יש שיגידו שיש לו חיבה מוגזמת לקונספירציות ונבואות זעם. הסיינטולוגים הזועמים ניסו להכפיש אותו לאחר שהציג אותם ואת מנהיגם כחבורת נוכלים מניפולטיביים, ושותפי הסוד במבצע "משחקים אולימפיים" (המוכר בציבור כפרשת סטוקסנט) יעדיפו מן הסתם להתעלם ממנו. עם זאת, רבים הם אנשי הביטחון שמתראיינים מול המצלמה - בהם גם השר יובל שטייניץ, איש מוסד, העיתונאי הישראלי יוסי מלמן וראש אמ"ן לשעבר, עמוס ידלין, שמוצג כמייסד יחידת לוחמת הסייבר בצה"ל. רובם מוכנים לדבר על המקרה רק באופן תיאורטי. עם זאת, גיבני הצליח לאסוף עדויות של אנשי שטח על פרטי הפרשה.

     

    את רוב רובו של הסרט צילם גיבני בארצות הברית, אך קפץ לגיחות למקומות שונים ברחבי העולם - וגם ישראל. לרגע קט אפשר אף להבחין ב"ימי אפס" בכור בדימונה, שצילומים בלתי מאושרים שלו הינם בגדר איסור חמור. ל-ynet אף נודע כי גיבני וצוותו נעצרו ותושאלו לאחר שהתעקשו לצלם בסביבה. הבמאי אף התייחס לאירוע הלא נעים, אך העדיף לא לפרט - לטענתו מכיוון שכמה מאנשי צוותו חוששים להשלכות של המקרה. "לא הקדשנו לכך יותר מדי זמן. נסענו בכביש שעובר ליד דימונה, וכל אחד יכול לראות את מה שאנחנו יכולנו לראות - קווי המתאר של המתקן הגרעיני בדימונה - ועקבו אחרינו לאחר מכן. זה עד כדי כך פשוט. זה קצת טיפשי. לאורך זמן רב, ישראל טענה ש'אנחנו לא יכולים לאשר שלישראל יש תוכנית גרעין'. זה מגוחך".

     

    אלכס גיבני מתייחס לשאלת ynet לגבי המעצר של צוותו

    אלכס גיבני מתייחס לשאלת ynet לגבי המעצר של צוותו

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    על אף היותו סרט תיעודי, "ימי אפס" הוא מותחן מורט עצבים. הוא משחזר את הפעם הראשונה בה צצו עדויות לקיומה של סטוקסנט - שנחשבת עד היום לתולעת המחשב המרושעת והמורכבת ביותר בהיסטוריה. באמצעות מומחים שהוזעקו ב-2010 לטפל בתוכנה המשוכללת, הוא מתאר את קורות התוכנה המסתורית שצצה משום מקום. לאחר שבועות מאומצים של עבודת מתכנתים מכל העולם, הצביעו המומחים במידה רבה של ודאות על כך שהמטרה הייתה סיכול ממוקד של תוכנית הגרעין האיראנית. החשדות באופן טבעי הופנו לארצות הברית וישראל.

     

    גיבני מציע סקירה מרתקת של פיתוחה של התולעת כשת"פ אמריקני-ישראלי, הדרך הערמומית באמצעותה חדרה לכור בנתנז וגרמה נזק אדיר לצנטריפוגות, והסכנה שהיא מציגה לכל מדינות העולם כמגיפה עם פוטנציאל נזק בלתי נתפס. הוא גם מספר כיצד הנשיא אובמה דחף להקמת מערך לוחמת הסייבר האמריקני, למטרות הגנתיות בלבד, בעוד שמירב התקציבים הוקצו למטרות התקפיות סודיות. הבמאי גם מדווח כי סטוקסנט היא חלקיק אחד מתוכנית על המכונה "ניטרו זאוס", באמצעותה יכולים האמריקאים לשתק את כל התשתיות באיראן בלחיצת כפתור. הבעיה היא שגם האיראנים יכולים לגרום נזק דומה לכולנו. גם להם יש האקרים. מירוץ החימוש הזה בעיצומו והוא יוצא בשנים האחרונות משליטה - הרבה בגלל תקדים סטוקסנט.

     

    הכרזה של "ימי אפס". אי אפשר להחזיר את הנשק לקופסה ()
    הכרזה של "ימי אפס". אי אפשר להחזיר את הנשק לקופסה
     

    הדברים הללו עוררו חרדה גדולה בקהל האמריקני בהקרנת הסרט בניו יורק, וגיבני לא ניסה להפיג אותה במפגש לאחריה. אבל מבחינתנו הישראלים, חשיבות הסרט - מעבר לגילויים המשמחים על שיתוף הפעולה ההדוק בין מערכות הביטחוניות המתקדמות שלנו לאלה של ארצות הברית - היא גילויי החשדנות שמגלים האמריקנים לגבי שיקול הדעת של ישראל, מפקדיה הצבאיים ובעיקר מנהיגיה הפוליטיים. החשש מהסתבכות בגלל הרפתקאות יומרניות של ישראל ניכר מאוד - גם פה.

     

    הסרט מתאר כיצד יוזמת מתקפת הסייבר הושקה מלכתחילה כבר בימי ממשל ג'ורג' וו. בוש, שחשש ממתקפה צבאית ישראלית באיראן. הנחת העבודה המתוארת על ידי הבכירים - ובראשם גנרל מייקל היידן שעמד בראש ה-NSA - היא שמנהיגי ישראל יודעים כי האופציות שלהם מוגבלות מאוד, ומתקפה אווירית על מתקני הגרעין האיראנים עשויה לגרום נזק קטן בלבד. מצד שני, היא עלולה לגרור את ארצות הברית למערכה עקובה מדם, ולשם - כך מעריכים היידן ואחרים - חתרה ממשלת ישראל. בניסיון למנוע הסתבכות, עלתה זירת הסייבר כחזית חלופית. אלא שגם פה מצאו עצמם האמריקנים מסובכים - לטענתם, בגלל ההרפתקאות הישראליות.

     

    העדויות של אנשי רשויות הביון, שמובאות בעילום שם מפי שחקנית מרוטשת פנים, מספרות כי שנים של עבודה ומיליוני דולרים שהושקעו בפיתוח סטוקסנט והחדרתה למחשבים האיראנים, ירדו לטמיון בגלל חוסר הסבלנות והאגרסיביות הישראלית. התולעת עשתה את עבודתה בצורה שקטה, תחת הסוואה מחוכמת. לאיראנים לא היה הסבר לתקלות החוזרות ונשנות בפעילות הכור.

     

    המקורות דובררו על ידי שחקנית מרוטשת. "ימי אפס" ()
    המקורות דובררו על ידי שחקנית מרוטשת. "ימי אפס"
     

    אלא שכל זה היה פחות מדי ולאט מדי לטענתם עבור ההנהגה בישראל, שדרשה נזק גדול ומשמעותי כאן ועכשיו. על פי לוחמי הסייבר האמריקנים, הקוד שפיתחו נלקח על ידי מקביליהם הישראלים, שלטענתם עשו בו שינויים, ושידרגו אותו. התולעת השקטה הפכה למפלצת שזרתה הרס עצום בכור בנתנז, אך עשתה המון רעש. עקבותיה התגלו, התשובות שהאיראנים חיפשו נמצאו - ואיתם גם הפתרונות היצירתיים להגנה על מחשביהם.

     

    לא רק שחשיפת סטוקסנט המשודרגת פגעה ביעילותה ארוכת הטווח, היא עוררה את ממשלת איראן שהקימה בתגובה מערך לוחמת סייבר משלה - וזה כבר היכה בארצות הברית פעמיים. בנוסף האמריקנים הופתעו לגלות שהתוכנה שהם הגו, והייתה אמורה להיות תחת בקרה, הפכה למוטבציה אגרסיבית יותר, יצאה משליטה, וחדרה גם למערכות שלהם. על פי הדוברים, ההרפתקנות הישראלית גרמה לזעם רב בבית הלבן. היועץ הבטחוני ריצ'רד קלארק, מספר שסגן הנשיא ג'ו ביידן התפוצץ בישיבת קבינט. אובמה ואנשיו הרגישו נבגדים, ולא מן הנמנע שזה הוסיף למערכת היחסים המתוחה של הנשיא עם בנימין נתניהו. כך או כך בוודאי שיש לכשלון התולעת וחשיפתה תרומה למשא ומתן המדיני עם מנהיגי איראן שהבשיל להסכם הגרעין בניגוד לדעת ממשלת ישראל. פשוט כי לממשל האמריקני לא נותרה ברירה.

     

    אלכס גיבני. "המשטר האירני רוצה לשמור על הציבור שלו"

    אלכס גיבני. "המשטר האירני רוצה לשמור על הציבור שלו"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "אני חושב שלאיראן יש אינטרס לשמור על הציבור שלה, ואני מאמין שהחלקים המתונים בה הגיבו למקלות והגזרים שההסכם הזה מציע", אמר גיבני אחרי ההקרנה. "הארגונים שהם אינם מדינתיים, כמו דעאש, זה כבר סיפור אחר. אבל אני חושב שהמדינאים רוצים להיות אחראים לציבור שלהם. וזה משהו שצריך לזכור", סיכם גיבני והותיר את הצופים האמריקנים עם טעם רע ולא מעט חששות בגלל הנזקים האדירים שהתולעת סטוקסנט ונגזרותיה עשויות לגרום להם. ואנחנו הישראלים? הטעם הרע נובע מהתולעים שמתגלות בקשר הפוליטי וגם הביטחוני בין המדינות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים