מעצר שווא
כללים הם המסגרת שמאפשרת לנו לשחק את המשחק. כאשר הם מופרים, יש לזה מחיר. החיים הם כמו משחק ועל כללים צריך לשמור
יש משהו מרגש בסופי השבוע של ניו יורק, העיר תוססת וכל כך הרבה אפשרויות. בתחילת הקיץ לקחתי מפה של העיר וסימנתי בעיגולים את המקומות והאירועים שאני רוצה לפקוד בסופי השבוע. השבוע אני מתוכנן לבקר בגן החיות בברונקס. התקשרתי לחברי הטוב ג'ו כדי לקבוע מתי הולכים.“זה יהיה מעניין. הפעם האחרונה שביקרתי במקום הזה הייתה למעלה מ-17 שנה כשעברתי לכאן".
הגעתי למקום המפגש וג’ו לא שם. הוא מעולם לא מאחר לפגישות. עברו 10 דקות והוא לא הגיע. זה נראה לי מוזר. אחרי 20 דקות, התחלתי להיות מוטרד, זה מאוד לא מאפיין את ג'ו, שלחתי טקסט ולא קיבלתי מענה.צלצלתי ומיד קיבלתי את המענה הקולי. עברה כבר שעה. הרמתי טלפונים לחברים משותפים לבדוק אם הם שמעו או יודעים משהו, גם כאן שום תוצאות.
התקשרתי למשטרה, לא הבינו מה אני רוצה, "אנחנו מגדירים נעדר רק כעבור 48 שעות, הוא נעדר כמה שעות בוא נחכה קצת", אמר השוטר. החלטתי לנסוע אליו הביתה ובדרך העליתי תרחישים שונים, "אולי הוא בבית ושכח מכל העניין, אולי סתם הוא לא מרגיש טוב, אולי הוא איבד את הנייד ולא יכול לענות".
הגעתי לדירה נקשתי על הדלת, אין תשובה, נקשתי על דלת השכן, הוא פתח עם השרשרת העליונה, "איך אפשר לעזור?", אני מחפש את ג'ו יש לך מושג איפה הוא?, "הבחור שגר ממול?", כן."הייתה פה משטרה בבוקר מוקדם ולקחה אותו, אני לא יודע למה, אני לא מתערב", וטרק את הדלת.
לפחות הוא בחיים, נשאר לבדוק מה העניין, אני מכיר אותו מספיק לדעת שעבירות פליליות זה לא הוא, הוא שומר חוק באדיקות ונראה היה שכל העניין הזה בטעות יסודו. הגעתי למשטרה ושם נמסר לי שהוא הועבר לבית המשפט לשיפוט מהיר, נסעתי לשם ומצאתי אותו אזוק, ממתין לתורו להישפט."איך הצלחת למצוא אותי?, אני ממש מופתע אפילו יותר מזה שאני עצור, כל הסיפור הזה נראה לי הזוי ואני מרגיש שאני בסרט רע”.
עזוב אותי , תן לי להבין מה הביא אותך לכאן?
"לפני כמה שבועות ישבתי בבית קפה בצ’לסי. המקום היה עמוס ולקחתי את הקפה וישבתי על מדרגות בכניסה בסמוך. שני שוטרים ניגשו אלי ואמרו שאני משיג גבול והם רושמים לי דו”ח. הניסיונות להסביר להם שלא ידעתי ואף אחד לא אמר לי כלום נפלו על אזניים ערלות. הם נתנו לי את הדו"ח והלכו מהמקום. התקשרתי לחבר וסיפרתי לו על העניין, הוא אמר שזה שטויות ואני צריך להתעלם. התעלמתי. היום בבוקר מוקדם הגיעו שני שוטרים, הודיעו שאני מפר חוק והם לוקחים אותי”.
היית צריך לשלם משהו או לעשות משהו? "האמת שאני לא זוכר, מרגע ששמעתי שאני צריך להתעלם התעלמתי”.
טוב בוא ננסה לברר מה קורה. ניגשתי לעורך הדין שמונה לו מטעם הסניגוריה הציבורית. אתה יכול לנסות להסביר לי מה קורה כאן בבקשה? "אני מצטער, אין לי זמן להסביר, יש לי כאן עוד 15 נאשמים. יהיה בסדר, אני מאמין שנוכל לשחרר את ג'ו תמורת כמה ימים של עבודת שרות”.
אתה יכול להסביר לי מי התלונן עליו שהוא משיג גבול?, הוא עיין בניירות שהיו מונחים לפניו, "אני לא יודע, לא רשום כאן”. כדי שתהיה השגת גבול צריכה להיות תלונה של מישהו, אני לא רואה כאן שיש תלונה, אז אני חושב שיש לך טעון חזק להציג לשופט.
השופט הגיע, "מה יש לנו כאן? השגת גבול? מה הטיעון של מרשך?"הוא פונה לעורך הדין. "לא אשם, יש כאן טענה להשגת גבול ואין מתלונן", אמר עורך הדין. "אז מי המאשים? למה מבזבזים לי את הזמן, התיק מבוטל, אתה יכול ללכת”, אמר השופט לג'ו.
זה היה בילוי לגמרי שונה ממה שתכננתי בסוף השבוע, היתרון הוא שהעיר מתעלה על עצמה באפשרויות הבילוי, לא יכולתי שלא לראות את התיירים שבאו לראות כיצד מערכת המשפט עובדת. נראה לי שבסוף יצאת טוב והכי נכון ללכת לשתות קפה במקום קרוב, מה דעתך?
"בשמחה, קיבלתי שעור חשוב, אני מבין באיזה קלות החופש יכול להילקח מאתנו, ועד כמה חשוב להכיר בחשיבותו ולשמור עליו”.
זה נכון וקשור לכללים בחיינו, הם חשובים, בלעדיהם אין משחק, לכן צריך להבין שכללים חייבים לכבד, הם המסגרת שתבטיח לנו את הביטוי העצמי המלא, טעות לחשוב שכללים עשויים להגביל אותנו, להפך שמירה עליהם תאפשר לנו את זה.
שלמות זה מבחירה
ניסים שדה M.A מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והציבורי.
מוסמך Mastery University מטעם Anthony Robbins מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמנים בעיר ניו יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית.
nissimsade@gmail.com
www.nissimsade.con
917-225-8549
