שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    בלי רישיון, 600 ש' לשעה: השוק הפרוץ של ההיפנוזה

    טיפול בהיפנוזה בישראל הפך לתחום פרוץ: שרלטנים וגם פסיכולוגים ללא רישיון להפנט, עוברים על החוק ומסכנים את בריאותם הנפשית של המטופלים. כתבתנו גילתה עד כמה קל להתהדר בתואר מהפנט ולהבטיח לאנשים גמילה מעישון ומחרדות טיסה ללא שום הסמכה. ומה אומרים במשרד הבריאות? "אין לנו משאבים להילחם בתופעה"

    "תסתכלי על קצה העט הזה ורק עליו". אני שוכבת על מיטת הטיפולים בקליניקה של ד"ר מ'. הוא עומד בסמוך לראשי, אוחז עט פשוט מעל עיניי ונותן לי הוראות: "אני רוצה שתספרי מ־300 אחורה, בשקט, בראש. תנשמי באופן רגיל. שאיפה, נשיפה. ככל שאת נושמת את מרגישה שחרור. אני רוצה שתשחררי את שרירי הרגליים, את שרירי הבטן. תסתכלי על העט. תרגישי תחושה נעימה, כבדות של השרירים. תמשיכי להסתכל ולספור ולאט־לאט תרגישי קצת קושי להשאיר את העיניים פקוחות. תרצי לסגור את העיניים".

     

    אני עוצמת את עיניי וד"ר מ' ממשיך לדבר אליי, מנסה לטפל באמצעות היפנוזה בחרדת הטיסה שבגינה פניתי אליו. ברגעים אלה, על פי החוק, הוא עובר עבירה פלילית. כמו ד"ר מ', יש עוד עשרות עד מאות רופאים, פסיכולוגים, רופאי שיניים וגם סתם אמנים ומתחזים, שעוסקים בהיפנוזה ללא רישוי. בתחקיר שערכנו הגענו ללא מעט מהם, שחלקם מציגים את עצמם בגלוי כמהפנטים, ויש גם אפילו כאלה שקופות החולים עצמן ממליצות עליהם. בוועדה המפקחת מטעם משרד הבריאות מסבירים שאין להם את הכלים לאכוף את החוק שמחייב רישיון מיוחד למהפנטים.

     

    טיפול בהיפנוזה. מי מפקח על המטפלים (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
    טיפול בהיפנוזה. מי מפקח על המטפלים(צילום: אלכס קולומויסקי)

     

    600 שקל לטיפול

    קחו למשל את אבי, בחור בשנות ה־40 לחייו מאזור המרכז. הוא טוען שהצליח לסייע לכמה וכמה צעירים להפסיק לעשן, באמצעות היפנוזה. הוא לא פסיכולוג, לא רופא וגם לא רופא שיניים. מיותר לציין שאין לו רישיון להיפנוזה, אבל זה לא מונע ממנו לטפל באנשים במטרה לגמול אותם מעישון. "אני עושה את זה בשביל הכיף", הוא אומר לי. "לא צריך לעשות עניין. אני לא מטפל בכל אחד, אלא רק בכאלה שמכירים אותי".


     

    אבי הוא אחד מלא מעט מטפלים שמשתמשים בהיפנוזה שלא כחוק, כדי לגמול מעישון, חרדת טיסה ועוד. השימוש בהיפנוזה על ידי גורמים לא מוסמכים הוא מסוכן ועלול לגרום לנזקים נפשיים למטופלים. מעבר לזה גם מדובר בעסק כלכלי רווחי מאוד, בתחום אפוף הילת מסתורין, כשלציבור אין שום יכולת להבדיל בין המקצוענים לבין השרלטנים.

     

    משום כך, בין השאר, הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם שחוקקה חוק המסדיר את השימוש בהיפנוזה ("חוק השימוש בהיפנוזה", תשמ"ד, 1984). על פי החוק, לא ניתן לבצע היפנוזה ללא רישיון, ורק בעלי היתר רשאים ללמוד ולעסוק בתחום. מדובר בקצת יותר מ־700 רופאים, רופאי שיניים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, שעברו הכשרה מיוחדת ובחינת הסמכה מטעם משרד הבריאות. העובר על ההנחיה עלול להישלח על פי החוק גם לכלא. אלא שאף אחד לא ממש אוכף את החוק.

     

    ההיפנוזה משמשת ככלי עזר בידי המומחים. היא יכולה לסייע בהפחתת החרדות מפני רופאי שיניים, לעזור בהפסקת עישון, לשמש ככלי לשחזור זיכרונות שאבדו ועוד. בפועל, מציעים אותה אין־ספור אנשי מקצוע, וגם סתם שרלטנים, לטיפול בשלל בעיות. חלקן אמיתיות, וחלקן מדומות.

     

    למשל ד"ר ק', פסיכולוג ותיק, שמבטיח לגרום למטופלים שלו להפסיק לעשן בקלות, באמצעות היפנוזה. "אין לי רישיון", הוא מודה בגלוי, כבר בפנייה הראשונה. "אבל הרישיון הוא חארטה. אני מהפנט יותר מוצלח מרוב המומחים ששילמו מלא כסף כדי ללמוד. קראתי הרבה חומר תיאורטי והתנסיתי על חברים וקרובים עד שהפכתי למומחה".

     

    כמה בעצם עולה ללמוד?

    "קורסים רשמיים כמו באוניברסיטה עולים 3,500־4,000 שקל ל־55–60 שעות לימוד, ועוד 15–20 שעות הכנה לבחינה".

     

    וכמה אתה לוקח לפגישה?

    "600 שקל, אבל ממך אני אקח 400".

     

    טיפול מסוכן ובעייתי

    "היפנוזה היא כלי, לא שיטת טיפול", מסביר ד"ר אלכס אביב, מנהל מחלקה במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל ויו"ר הוועדה המייעצת לחוק ההיפנוזה בישראל. "לצורך השוואה, ניקח לדוגמה אזמל בידיים של מנתח. מנתח לא מיומן עם אזמל יכול להזיק. אם אדם משתמש בכלי ההיפנוזה לא נכון — הוא יכול לפגוע, משום שהיפנוזה יוצרת תהליכים רגשיים. לכן אדם שלא למד בצורה מסודרת ולא עבר את ההכשרה הראויה ואת בחינת ההרשאה, עלול לחשוף את המטופל לסכנות. למשל, המטופל יכול להיזכר בטראומה שתעורר אצלו חרדה שלא הייתה קיימת".

     

    מה לגבי שחזור זיכרונות?

    "שחזור זיכרון באמצעות היפנוזה הוא דבר מאוד מסובך, מורכב ובעייתי. זה חייב להיעשות על ידי אדם מאוד מאוד מיומן, ספציפית בנושא הזה, שיודע איך באמת לגעת בנושאים כאלה בצורה ייחודית. אחד מהמכשולים המרכזיים בשחזור זיכרון הוא התופעה של 'זיכרון מדומה'. יש מטפלים שמעוררים אצל מטופלים זיכרונות של דברים שהם לא עברו בכלל. לכן התחום הזה כל כך מורכב וצריך לעסוק בו בזהירות".

     

    הוועדה המייעצת לפי חוק ההיפנוזה מפרסמת באתר משרד הבריאות באופן גלוי את רשימת המהפנטים המורשים בישראל. על פי החוק, גם אדם שרק הציג עצמו כעוסק בהיפנוט ואפילו לא עסק בכך בפועל עובר עבירה פלילית, לכן רוב המטפלים והרופאים השונים שמהפנטים בלי רישיון לא מציגים עצמם כעוסקים בהיפנוזה, גם אם הם עושים זאת בפועל.

     

    ד"ר אילה (שם בדוי) היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת זוגית. בפרופיל האישי שלה נכתב שבקליניקה היא משלבת גישות טיפוליות שונות, כאשר ביניהן היא מציעה גם היפנוזה. לאחר שוידאנו מול הוועדה המייעצת שאין לה רישיון, פניתי אליה עם סיפור על חרדת טיסות שמקשה עליי לתפקד. "כן, אני מטפלת בהיפנוזה ויש לי כל מיני דברים לומר על זה", היא מודה, ומציעה לי לקבוע איתה פגישה לטיפול.

     

    גם עליזה היא פסיכולוגית קלינית ותיקה שמפעילה מכון טיפולי. אני פונה אליה, ומספרת שיש לי טיסה בעוד שבועיים ואני זקוקה בדחיפות לטיפול בחרדה הבלתי נסבלת. גם היא מבטיחה לטפל בי.

     

    ישנם גם אמני במה שונים שמשתמשים בהיפנוזה, או באלמנטים דומים, במהלך מופעים. רובם רק משתמשים במילה "היפנוזה", אך בפועל מבצעים אחיזם עיניים. אבל יש גם מקרים אחרים. בעקבות מקרה אחד אף בא לעולם החוק בישראל. היה זה בראשית שנות השמונים, כשקוסם ומהפנט במה העלה באחד המופעים שלו לבמה נערה בשם יפה סויסה. בהסכמתה הוא היפנט אותה, מבלי שידע שהיא חולת אפילפסיה — אחד מהמצבים שבהם אסור להפנט, כדי לא לעורר התקף.

     

    כשהסתיימה ההיפנוזה, סויסה חזרה למקומה מנומנמת וחבריה פינו אותה לבין חולים. רק לאחר שעות ארוכות הוזמן לשם ד"ר מוריס קליינהאוס, מהמומחים הגדולים להיפנוזה בארץ, והוא השיב אותה להכרה מלאה. במקרה אחר, התברר שאנשים שטופלו בהיפנוזה חוו זיכרונות מדומים שהפכו אותם לקורבנות או הטמיעו בהם תחושות רדיפה, והם נזקקו לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי כדי להתגבר על הנזק.

     

     

    ד"ר חסינטו ענבר. אי אפשר להשתלט על תודעה של מישהו (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
    ד"ר חסינטו ענבר. אי אפשר להשתלט על תודעה של מישהו(צילום: אלכס קולומויסקי)

    מצב תודעתי אחר

    פניתי לד"ר חסינטו ענבר, פסיכולוג קליני מומחה ומורשה לטיפול, במטרה לעבור אצלו את התהליך באופן מבוקר. שיתפתי את ד"ר ענבר בפוביה שיש לי מפני חתולים, והחלטנו לנסות טיפול קצר. התחלנו בתרגילי נשימה קצרים, ריכוז והרפיה, כדי לשכוח מהעובדה שיש סביבי מצלמות. אחר כך ביקש ממני ד"ר ענבר לדמיין בעיניים עצומות בלון בצבע שאני אוהבת.

     

    "תדמייני את החוט שקשור לבלון, תבחרי את הצבע של החוט", הוא אומר בקול עדין ובטון שקט ויציב. "החוט קשור לבלון וגם לפרק ידך. תרימי אצבע אם את מצליחה לראות את התמונה הזו בראש שלך". אני מרימה אצבע והוא מעודד אותי: "יופי, הבלון מלא בהליום והוא גורם ליד שלך לעלות מעט".

     

    אני רואה את הבלון שבחרתי, מתמקדת בקשר של החוט הלבן בפרק כף ידי ולפתע מרגישה שהיד שלי קלה יותר, מונחת ברפיון. "אם את מרגישה שההליום של הבלון מעלה אותו למעלה, היד שלך כבר סנטימטר למעלה", הוא ממשיך, ואני מרגישה שהיד שלי התנתקה מהחצאית. כלומר, ניתקתי אותה בלי שנתתי פקודה למוח.

     

    אני מתקשה להתאפק ופוקחת את העיניים, מביטה על ידיי. השמאלית מונחת על החצאית, והימנית עומדת מעט באוויר. אני מסתכלת סביבי ורואה את המטפל והצלם מביטים בי בסקרנות. "אני לא הרמתי את היד מרצוני!" אני ממהרת להבהיר. "רציתי להרים, אבל לא אני הרמתי".

     

    התחושה מפתיעה, אבל ד"ר ענבר מרגיע. "בהיפנוזה אין אפשרות לאדם להשתלט על תודעתו או רצונותיו של אדם אחר", הוא מסביר. "בתהליך ההיפנוטי, עוזר המהפנט למטופל למקד את הקשב שלו בתחום מסוים בלבד. למעשה, כל אחד מאיתנו מוצא עצמו לעיתים במצב היפנוטי שונה. למשל כאשר נוהגים ולא שמים לב לדרך שעברנו, או כשצופים בסרט ומאבדים כל תחושה של זמן ומציאות בסביבה. בסופו של דבר מדובר בבחירה של המטופל ובהיפנוזה עצמית. כלומר, לא המטפל עושה משהו במטופל, אלא המטופל משתמש במילים של המטפל, בשביל להביא את עצמו למצב תודעתי אחר".

     

    "החוק מיותר"

    המטפלים השונים שאליהם פנינו, טוענים כי החוק בישראל מחמיר, ולראיה — ישראל היא מהמדינות הבודדות שחוקקו חוק כזה. "אין בהיפנוזה שום סיכון, ולכן לא צריך שום חוק. בדיוק כמו שאין חוק שנוגע לקואוצ'ינג", אומר בלגלוג ד"ר ק'. "יותר מזה, יש אנשים שלמדו שנים בחו"ל, אבל בארץ לא מכירים ברישיון שלהם. זה אבסורד, ונובע רק מניסיון לשמור על הכוח וגם מאינטרסים כלכליים".

     

    ד"ר מ', שאצלנו עברנו את הטיפול, מסר בתגובה: "אני רופא משפחה כבר יותר מ־35 שנים. התואר שלי ברפואה התקבל בישראל, כמו גם ההתמחות שלי ברפואת משפחה. תוך כדי עבודה בחו"ל, הייתי רשום באגודת היפנוזה רפואית, לצורך שימוש בטכניקת הרפיה לסובלים ממצבי לחץ שלא מגיבים לטיפול קונבנציונלי יותר. בישראל, בזמן שעבדתי בקופת החולים ברפואה טבעית, נרשמתי לקורס היפנוזה שבוטל. ביקשתי לקבל מידע על הקורס הבא, אבל זה לא התממש. במהלך השנים התבקשתי לעזור לאנשים במצבים מלחיצים, וטיפלתי בסך הכל בארבעה אנשים בשש השנים האחרונות — שניים כדי לסייע להם להפסיק לעשן, אחת שסבלה מפחד של דיבור בציבור, ועוד אחת שסבלה מפחד חמור מפני טיסות, שזו הכתבת שהתחזתה למטופלת. כמובן שאין להשוות את זה לפעילות פלילית".

     

    ד"ר אילה מסרה בתגובה: "למדתי היפנוזה במשך שנתיים בארה"ב, וקיבלתי אישור על כך מטעם המכון להיפנוזה שם. בארץ לא עברתי את תהליך הרישוי, ולכן כששואלים אותי אני תמיד אומרת שעברתי הכשרה בהיפנוזה, אבל שאין לי רישיון לעסוק בכך בארץ. ולכן אני משלבת בעבודה שיטות דומות, כמו דמיון מודרך".

     

    צפו בטיפול בהיפנוזה:

     

     





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shuttestock
    מי צריך רישיון לטיפול בהיפנוזה
    צילום: shuttestock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים