שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מסך מסוכן: הנזק המתמשך של הסמארטפון והמחשב לעיניים
    האור הכחול שנפלט ממסכי המכשירים השונים הופך אותם לאיום ממשי על הראייה שלנו, שבמקרים מסוימים אף עלול להוביל לעיוורון. מהן הסכנות שטמונות בצפייה ממושכת במסכים ומה אפשר לעשות כדי להתגבר עליהן?

    כשקוראים מהמסך, מתאמצים יותר: לו כתבה זו הייתה מודפסת על גבי נייר, והייתם קוראים אותה בעיתון או בכתב עת, עיניכם היו מתאמצות פחות בקריאתה מאשר ברגע זה ממש. הסיבה לכך היא שהאור הבוקע מהמסך שמולו אתם יישובים כעת, ויהיה זה מחשב, סמארטפון או טאבלט, מאלץ את העיניים להתאמץ יותר בקריאה.

     

    האור העולה ממסכים, ניידים או נייחים (למשל מסכי טלוויזיה ושלטי חוצות), מכונה "אור כחול". מחקרים שנערכו על סוגי המכשירים בעקבות חדירתם המהירה וזמינותם הרבה העלו, כי חשיפה לאור הכחול מעלה את הסיכון לניוון רשתי תלוי גיל (AMD - age-related macular degeneration). ניוון רשתית מסוג זה הוא הגורם המוביל לעיוורון בקרב בני 50 ומעלה בעולם המערבי.

      

    חקר מקיף שנערך באוניברסיטת הארווארד בארה"ב בנושא האור הכחול סיכם את תמונת המצב העגומה: "האור הכחול הבוקע מהמסכים נמצא כאור המסוכן ביותר לרשתית, וחשיפה ממושכת ועקבית אליו מגבירה משמעותית את הסיכון לגלאוקומה וניוון רשתית".

     

    במקביל, פרסום של "הקרן האמריקאית לניוון רשתית" (AMDF) קבע כי "הקרינה הכחולה מקדמת את הסיכון לניוון רשתית תלוי גיל יותר מכל קרינה אחרת".

     

    מהו האור הכחול?

    כל מקור אור פולט קרינה הבנויה מגלים באורכים שונים. קשת הצבעים שהעין האנושית מסוגלת לקלוט (כלומר, לראות), מחולקת לפי צבעים. ככל שגל האור ארוך, כך הוא נוטה לצד האדום (אורך גל עד 750 ננו-מטר, NM); וככל שהגל מתקצר הוא נוטה לצד הכחול והסגול של הספקטרום (אורך גל מ-280 NM).

     

    הראייה האנושית נעה בטווח שבין 280 ל-750 NM. גלי רדיו, למשל, נמצאים בתחום האינפרה אדום (מחוץ לאדום) ובטווח של בין 750 ל-30,000 NM, ולהיפך – אור אולטרה סגול כמו קרני רנטגן (UV, Ultra Violet - מעבר לסגול) נמצאים מתחת לקצה הסגול של הספקטרום ואורך הגל קצר מ-280 NM.

     

    העין מתקשה להתמקד, והמאמץ המצטבר גובה מחיר  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    העין מתקשה להתמקד, והמאמץ המצטבר גובה מחיר (צילום: shutterstock)
     

     

    במה מסוכן האור הכחול?

    ככל שהגל מתקצר, עולה כמות האנרגיה שבו. כלומר, האור הכחול מכיל ומפיץ יותר אנרגיה מאור של נורת ליבון פשוטה, למשל. זו גם הסיבה שבגללה השמיים נראים לנו כחולים: הצבע הכחול, כלומר הגלים הקצרים והאנרגטיים, מגיע מהר יותר וממלא את החלל שבין העין לשמיים.

     

    אלא שהמהירות והאנרגטיות שלו היא בדיוק הבעיה, ובה טמונה הסכנה: לעין האנושית קשה לקלוט את כל הקרינה והגלים והיא מתקשה להתמקד. התוצאה היא מאמץ רב של העיניים בקליטת המידע בממשקים הללו, מאמץ המצטבר ועם הזמן גובה מחיר.

      

    מה הסכנות במסכים?

    מסכים של טלפונים חכמים, טאבלטים ודומיהם, פולטים כמות גבוהה יחסית של קרינה בגלים קצרים, כלומר אור כחול. העיניים שלנו אינן מורגלות לכמות גבוהה של קרינה קצרת גל, ולכן התמונה נראית לנו מרצדת ומרקדת. זוהי כמובן אשליה אופטית שמקורה בכמות הרבה של האנרגיה הנפלטת מן המסכים.

     

    מחקרים שנערכו בסרי לנקה וביפן בקרב עובדים שישבו במשך 8 שעות מול מחשב מצאו קשר יציב בין מידת השימוש במסכים לבעיות ראייה ולתסמונת העין היבשה. מחקרים דומים שנערכו בקרב מתבגרים, שאמנם אינם עובדים עם מחשבים אך נמצאים שעות מול מסכים, העלו תוצאות דומות.

     

    וזו רק ההתחלה. מחקרים נוספים בתחום מצאו כי קרינה כחולה מלאכותית איננה רק מעייפת את העין, אלא גם פוגעת בתאים הקולטים את האור ונמצאים על הרשתית. מכאן ועד לניוון מקולרי הדרך קצרה והמדרון חלקלק. פגיעה אפשרית נוספת שנצפתה היא בעדשה שבעין, וממנה כבר קצרה הדרך לקטרקט.
      

    אז מה היה לנו עד כאן?

    1. פגיעה בראייה. גלים באורכים שונים ובאנרגיה משתנה גורמים למאמץ של העיניים, ודרכו המתוחכמת של הגוף לסמן זאת היא ע"י עייפות – העיניים נסגרות ואנחנו קמים ממקומנו כדי להתמתח או לשנות במשהו את התנוחה הנוכחית. הגוף השיג את שלו.

     

    2. פגיעה ברקמות העין. וזה כמובן הנזק העיקרי. קולטני האור (הפוטו-רצפטורים) שברשתית נפגעים ומזרזים הופעה או התפתחות של מחלות ברשתית, ובראשן ניוון הרשתית (AMD).

     

    מעבר לפגיעה בראייה, מחקרים הראו כי אור כחול מעכב את הפרשת ההורמון מלטנין בגוף. הורמון זה חיוני להירדמות ולשינה, ולכן ההמלצה היא להימנע משימוש במסכים מלאכותיים לפני השינה. הנה עוד סיבה טובה להניח מתישהו את הסמארטפון ובטח לא להיגרר איתו למיטה.

     

    מה אפשר לעשות?

    1. לתמוך בשכבת האפיתליום של פיגמנט הרשתית. זו השכבה הראשונה מבין 10 שכבות הרשתית ותפקידה להגן על הפוטו-רצפטורים שברשתית. שכבת האפיתל מתפקדת כמו משקפי שמש ומנטרלת את פגיעת קרני האור – מאור השמש ועד לאור הכחול.

     

    כדי לחזקה, יש לצרוך קרטנואידים מסוג לוטאין וזיאקסנטין. אלו שתי תרכובות כימיות טבעיות שנמצאות בפיגמנטים צהוב וירוק, ולכן נמצא אותם בפירות וירקות צהובים ובעלים ירוקים: גזר, משמש, תירס, מלון, דלעת, תפוז, מנגו, פפאיה, אפרסק; ותרד, כרוב ירוק, ברוקולי, חסה ערבית, מנגולד, עשבי תיבול, בצל ירוק ועוד.

     

    2. מדבקות הגנה מיוחדות. ניתן להדביק על המסכים מדבקות מיוחדות המסננות את האור בכחול ומקטינות את פגיעתו.

     

    3. תנו מנוחה לעיניים. הורידו את העיניים מהמסך בכל 20 דקות בערך והביטו לכל מקום אחר. חכו דקה והמשיכו לעבוד. כך יוכלו העיניים להירגע קצת מהמיקוד הבלתי פוסק מול המסך.

     

    4. בכל שעה עשו הפסקה יזומה למצמוץ. כך תלחלחו את העיניים ותמנעו יובש בהן.

     

    הכותב הוא מומחה בטיפול במחלות עיניים ברפואה סינית ומחבר הספר רפואת עיניים סינית.

     

    האם יש קשר בין ריבוי מסכים ובין הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים ומתבגרים? צפו: 

     

    צילום: אריק אלון עריכה: גיל גולן

    צילום: אריק אלון עריכה: גיל גולן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    השפעת הסמארטפון על העיניים
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים