שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תוקן החוק: היינץ תוכל לקרוא למוצר שלה קטשופ
    אחרי שאסם טענה שהיינץ לא עומדת בדרישות התקן הישראלי לקטשופ, היינץ חויבה לשנות את שם הקטשופ שלה ל"מתבל עגבניות". שרי האוצר, הכלכלה והבריאות חתמו היום על תיקון צו שמאפשר להיינץ לקרוא שוב למוצר שלה קטשופ בישראל

    קטשופ היינץ יוכל לחזור ולהיקרא שוב קטשופ בישראל. זאת אחרי ששר האוצר והכלכלה, משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן, חתמו היום (ד') על תיקון צו הגנת הצרכן, שקובע הגבלות על יבוא מוצרים תחת השם קטשופ.

     

    מתבל עגבניות או קטשופ? ()
    מתבל עגבניות או קטשופ?

     

    הצו במתכונתו טרם התיקון, קבע דרישות ייחודיות אודות המרכיבים בתוך הקטשופ. היו אלה דרישות שלטענת היינץ, שפועלת למעלה מ-130 שנה, אין להן אח ורע בעולם. כעת בוטלו דרישות אלה. מדובר בשלב נוסף במאבק המסחרי בין היינץ לאסם בישראל, שמשרדי ממשלה מעורבים בו.

     

    לפני כשנה אסם ניצחה בקרב כשכפתה על היינץ לשנות את שם הקטשופ שלה ל"מתבל עגבניות", משום שלא עמדה בתקן הישראלי הייחודי. מאז פעלה דיפלומט, היבואנית של היינץ לישראל, לשינוי תקן הקטשופ. דיפלומט דרשה להפחית את כמות מוצקי העגבניות הנדרשת במוצר לפי הצו, כך שהחברה תוכל לחזור ולקרוא למוצר קטשופ (עד כה כמות המוצקים בעגבניות עמדה על 10% על מנת שהמוצר ייקרא קטשופ).

     

    במשרד הכלכלה מכנים היום את המהלך של היינץ "הסרת חסם יבוא משמעותי המונע פתיחת השוק לתחרות הוגנת". יחד עם זאת, אין כל הוכחה שנתח השוק של היינץ ירד בעקבות שינוי השם מקטשופ למתבל ונראה שהמהלך נועד לעזור לחברה אחת בלבד, אבל אין ספק ששינוי השם של המוצר של היינץ למתבל עגבניות ב-2015, עורר תמיהה רבה.

      

    השינוי בצו להגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) התשנ"ט - 1998:  המשפט "תחולת תחולת כלל המוצרים הנמסים", בהקשר של קטשופ וקטשופ חריף - יימחק ()
    השינוי בצו להגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) התשנ"ט - 1998: המשפט "תחולת תחולת כלל המוצרים הנמסים", בהקשר של קטשופ וקטשופ חריף - יימחק

    ממשרד הכלכלה נמסר כי "צו הגנת הצרכן טרם התיקון, כלל אימוץ סעיף ייחודי מתקן ישראלי (סעיף 202 מתוך תקן 524 - קטשופ), שקבע דרישות ייחודיות אודות המרכיבים בתוך הקטשופ, כגון דרישה למינימום 10 מעלות בריקס (מדד למדידת כמות המוצק בתוך הנוזל) שמקורן בעגבניות. דרישה זו אינה קיימת באיחוד האירופי או בארה"ב או בכל חקיקה או תקינה במדינות מפותחות אחרות והיוותה חסם יבוא משמעותי עבור מוצרי קטשופ אשר עומדים בתקינה בינלאומית, אך לא בדרישה הייחודית הקיימת בישראל.

     

    "מטרת התיקון לצו הגנת הצרכן הינה להסיר את החובה לעמוד בדרישות הייחודיות בעניין דרישת הסף ל- 10 מעלות בריקס מעגבניות, ודרישה ייחודית נוספת בעניין כמות מוצקים. דרישות אלו הינן ייחודיות לישראל ועל כן יש צורך בלבטל חיובן דרך הצו".

     

    במשרד מסרו עוד כי "שוק הקטשופ בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה. 69% מהשוק נשלט על ידי חברת אסם, 27% על ידי חברת היינץ, 1% שופרסל ו-3% אחרים. הציפייה של מקבלי ההחלטות כי תיקון הצו יגביר את התחרות בשוק ויביא להגדלת הנתח של החברות האחרות ואף יכניס חברות חדשות לשוק. היקף שוק הקטשופ עומד היום על כ-220 מיליון שקל".

     

    כרגע תיקון הצו עוזר להיינץ בלבד. על המדפים בסופרמרקט אפשר למצוא קטשופ אורגני יקר שעולה 2.5 שקלים ל-100 גרם, קטשופ היינץ או אסם שעולים 1.7-1.2 שקלים ל-100 גרם ומותגי קטשופ זולים כמו מיטב שמחירים הנמוך מגיע גם ל-70 אג' ל-100 גרם (כ-7 שקלים לק"ג). כלומר לצרכנים יש אלטרנטיבות זולות. יחד עם זאת, יתכן שכעת יהיו חברות נוספות שיוכלו לייבא או לייצר מוצרים לפי התקן החדש.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    מומלצים