שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ישראל ומדד שנגחאי: גאוות יחידה ומחשבות לעתיד
    מדד שנגחאי מהווה הכרה בינלאומית רשמית ואובייקטיבית במצוינות האקדמית הישראלית. אבל עלינו לשאוף גבוה יותר. כדי לאפשר לנו להימנות עם עשר המדינות המובילות בעולם חייבת הממשלה להקציב למחקר תקציבים גדולים הרבה יותר כפי שנעשה בשוויץ ודנמרק

    בשבוע שעבר התפרסם מדד שנגחאי, הדירוג המוביל בעולם לדירוג המוסדות להשכלה גבוהה. דירוג שנגחאי נוסד לראשונה בשנת 2003 לתכלית סינית מקומית: שיפור רמת האוניברסיטאות הסיניות באמצעות השוואתן ל-500 אוניברסיטאות מובילות בעולם. כבר מתחילת הדרך הקפיד ARWU, הארגון העורך את הדירוג, לבסס אותו על קריטריונים אובייקטיביים ומקיפים: מספר הזוכים בפרס נובל ובפרסים יוקרתיים אחרים, כמות המאמרים המדעיים שפורסמו בכתבי העת המובילים Nature ו-Science והישגים אחרים, וזאת תוך התייחסות לגודלה היחסי של האוניברסיטה. הסקר שעליו מבוסס הדירוג מקיף 1,000 אוניברסיטאות בעולם, שמתוכן נבחרות 500 האוניברסיטאות המובילות.

     

    עוד דעות ב-ynet:

    מדינת ישראל "מתה" בדרום תל אביב יפו!

    להתחתן בכבוד - לא באפליקציה

    הגנה - עיקר המאמץ בסייבר

    איך הצליחה יהדות ספרד למנוע רפורמה בתוכה

    על מוות יזום במחלקות קשות

     

    ברשימת מאה האוניברסיטאות המובילות בעולם נמצאות השנה שתי אוניברסיטאות מחקר ישראליות: הטכניון במקום ה-69 והאוניברסיטה העברית במקום ה-87. ברשימת 500 האוניברסיטאות המובילות נכללות חמש אוניברסיטאות מחקר ישראליות - סיבה לגאווה, בעיקר אם נזכור שבישראל פועלות רק שמונה אוניברסיטאות כאלה. הישג זה מציב כאמור את מדינת ישראל הקטנה במקום ה-13 בדירוג הלאומי, לפני מעצמות כגון רוסיה, הודו, ומדינות חשובות אחרות כגון איטליה, הולנד וספרד.

     

    יחד עם זאת, אל לנו לקבל את מצוינותה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כנתון המובן מאליו. כדי להתקדם בדירוג ולהשתפר על הממשלה להקצות תקציבים לפיתוח המחקר המדעי ולהכשרת דור העתיד של המדענים בישראל. כדי להישאר אוניברסיטה מובילה ברמה הבינלאומית חייב הטכניון, כמו כל אוניברסיטת מחקר אחרת, להשקיע משאבים רבים בגיוסם של אנשי סגל מצטיינים, ובבניית מעבדות חדשות ומתקדמות עבורם, כנדרש במאה ה–21.

     

    השיפור המתמשך במיקומו של הטכניון במדדים הבינלאומיים בכלל, ובמדד שנגחאי בפרט, אינו יד המקרה. הוא תוצאה של מאמץ מודע ומתמשך שהטכניון לקח על עצמו בדרך להגשמת חזון הטכניון: להימנות עם עשר אוניברסיטאות המחקר המדעיות-טכנולוגיות המובילות בעולם. לשם כך מקצה הטכניון משאבים עצומים לגיוסם של חברי סגל מובילים בתחומיהם ובכניסה לתחומי מחקר חדשניים ופורצי דרך.

     

    ארה"ב בראש

    שמונה אוניברסיטאות מתוך העשירייה הפותחת של מדד שנגחאי הן אוניברסיטאות אמריקניות ובראשן הרווארד, סטנפורד וברקלי. האקדמיה האמריקנית קנתה את מקומה בצמרת בזכות ולא בחסד, ועם זאת ראוי לזכור כי מדובר באוניברסיטאות ותיקות, עם מסורת של מאות שנים במדע ובמחקר. התקצוב הנדיב של אוניברסיטאות אלה מסתמך בין השאר על התמיכה הכספית העצומה שהן מקבלות מבוגריהן, סטודנטים-לשעבר החשים זיקה ומחויבות כלפי ה- Alma mater - האוניברסיטה-האֵם שהעניקה להם קריירה, מעמד ומשכורת.

     

    נתון נוסף שראוי להזכיר הוא שהאוניברסיטאות האמריקניות אינן באמת אמריקניות, לפחות בהיבט של חברי הסגל והסטודנטים למחקר - מספר חברי סגל שלא נולדו בארה"ב בליגה העליונה של האוניברסיטאות האמריקניות עולה על אלו שנולדו בארה"ב ולמעלה ממחצית מהסטודנטים לדוקטורט אינם אמריקנים. כלומר, במידה רבה מדובר על אוניברסיטאות בינלאומיות המעסיקות את טובי המומחים ומושכות את טובי הסטודנטים מכל רחבי העולם. לדאבון ליבנו, כוח המשיכה הזה עובד גם בהקשר הישראלי. לפי נתונים שפורסמו לפני כ-3 שנים יש למעלה מ-1,600 חברי סגל ישראלים באוניברסיטאות בארה"ב - מספר שדי היה בו כדי לאייש עוד שתיים וחצי אוניברסיטאות ישראליות!

     

    כיוון שהאוניברסיטאות בארה"ב הן ליגה בפני עצמה, ראוי לבחון מיהן המדינות האחרות הנמצאות לפנינו בדירוג וללמוד מה נעשה שם כדי שנוכל להשתפר כאן. שתי מדינות כאלו הן שוויץ (מקום שלישי) ודנמרק (במקום השישי). שתיהן מדינות קטנות יחסית שאוכלוסייתן ושטחן לא רחוקות מאוד מהנתונים בישראל ושתיהן הצליחו להתברג היטב בצמרת ההשכלה הגבוהה בעולם. המייחד את שתיהן בהשוואה לישראל הוא ההיקף הנרחב של ההשקעה הממשלתית. שתי המדינות מזרימות מדי שנה תקציבי עתק, ישירות מן הממשלה או דרך קרנות לאומיות שהוקמו למטרה זו, כדי לתמוך באוניברסיטאות המובילות בתחומן.

     

    למרבה הצער התבשרנו לאחרונה על סבב נוסף של קיצוצים מכאיבים בתקציבי האוניברסיטאות והמחקר המדעי, מהלך המעמיק את תלותן של האוניברסיטאות הישראליות בתרומות. בנתונים הקיימים כיום, לא ניתן לקיים אוניברסיטת מחקר בישראל ללא תרומות.

     

    מדד שנגחאי, אם כן, מהווה הכרה בינלאומית רשמית ואובייקטיבית במצוינות האקדמית הישראלית. אבל עלינו לשאוף גבוה יותר. כדי לאפשר לנו להימנות עם עשר המדינות המובילות בעולם חייבת הממשלה להקציב למחקר תקציבים גדולים הרבה יותר כפי שנעשה בשוויץ ודנמרק - מדינות שממשלותיהן מקצות למוסדותיהן האקדמיים בהן תקציבים שאנחנו בישראל יכולים רק לחלום עליהם.

     

    בשבועות האחרונים היינו עסוקים כולנו במשחקים האולימפיים בריו ושמחנו, בצדק, על כל מדליה הניתנת לספורטאים שלנו, שגם הם פועלים בתנאים קשים מאוד מבחינה תקציבית בהשוואה לעמיתיהם. בלי להמעיט בערכם של ספורטאים אלה עלינו לזכור שבסיכום של אולימפיאדת ריו מדורגת ישראל במקום ה-77 עם שתי מדליות ארד. הישגיהם של ספורטאינו המעולים ראויים להערכה, אולם ראוי שנחגוג לא פחות מכך את דירוגה של האקדמיה הישראלית בצמרת העולמית.

     

    פרופ' בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים