חיטטתי לחבר שלי במחשב ועכשיו אני בבעיה

בזמן האחרון כולם נרעשים מהגילוי שפייסבוק משתמשת בנתונים שלנו. אז כן, אנחנו לגמרי חשופים, וגם אם אנחנו לא בוחרים להיות כל כך גלויים, הכל שם, פרוס לשימושם של אחרים. מפרסמים לנו, מוכרים לנו, נכנסים לנשמתנו ומשווקים לנו את כל מה שחפצה נפשנו, אפילו אם אנחנו עדיין לא יודעים את זה. אבל בעצם מדובר באולד ניוז. כי גם ללא הידיעה המובהקת שמשתמשים בנתונים שלנו וכל פיפס שעשינו, דיברנו או חשבנו ישמש נגדנו, אנחנו חשופים לכל מי שרוצה לדלות מידע עלינו, ולא צריך להיות האקר מקצועי כדי לגלות מה אנחנו אוהבים, מי החברים שלנו ומה עשינו אתמול.

נכון שיש אנשים שבוחרים לתעד כל מנה שהם אוכלים, להשוויץ בכל רכישה חדשה, ולהפגין את בילויי הקיץ הפרטיים ברשת, אבל גם מי שלא יכול למצוא את עצמו בקלות פרוס כספר פתוח אל מול עיניו של מישהו אחר.

בזירת הדייטינג והקשרים הזוגיים, שמעתי כבר מכל כך הרבה אנשים על איך הם מוצאים דרכים יצירתיות "לפרוץ" למייל או לפייס של האדם עמו הם יוצאים. רק בחודש האחרון שלושה אנשים שונים סיפרו לי על גילויים מרעישים לגבי "הטרי" או "הטרייה" שלהם, גילויים כל כך אינטימיים שרק חדירה אל מבצרם הסמוי ביותר יכולה להעלות. ומאחר ורוב האנשים לא קוראים את המחשבות הסמויות של בני הזוג שלהם, כל מה שנותר הוא לגלות זאת בדרכים אחרות.

חלקם גילו שהאדם שעמו הם רוצים לבנות יחסים ממשיך להתכתב עם אחרים באפליקציה, אחרים גילו על בלוג בשם בדוי בו נחשפות מחשבות שבריריות ומכאיבות של המיועד, התכתבויות עם אקס מיתולוגי שלא משחררים, ואפילו ליוויתי מישהי שגילתה שלבן זוגה יש פרופיל גם באתר לגייז, בעוד הוא לוחש מילות אהבה לאוזנה. הדרכים להגיע למידע הזה הן פשוטות. מספיק לנסות להקליד כמה סיסמאות של תאריכי לידה או מספרי טלפון, לחכות שהאדם ילך לישון ולהסתער על הטלפון שלו, או ״לבקש״ להשתמש במחשב האישי. לעיתים, המידע מגיע אלינו ב״טעות״ - בכלל לא רצינו לקרוא, אבל זה היה זמין והתפתינו. כמה קל, אבל גם כמה קשה.

אחת החוויות הכי קשות היא לאחוז במידע שאנו לא אמורים לדעת אותו, ופוגע בנו. איך חושפים אותו? מה אומרים? מה חמור יותר - להמשיך להתכתב עם אחרים באתר היכרויות או לפרוץ למייל? איפה עובר הגבול בין מה שמותר לי לראות ומה לא, ומה הוא ייהרג ובל יעבור מבחינתי, שעה שראיתי משהו שמערער את כל בטחוני?

גם הפריצה שלכם לחשבון שלו היא סוג של בגידה(צילום: shutterstock)

1. מה בסדר מבחינתי ומה לא

אולי זה יפתיע את חלקכם, אבל לא כולם מגיבים או חושבים באותה הצורה. עבור אחד התכתבות אינטימית עם ידיד היא דיל ברייקר, בעוד עבור מישהו אחר, גם 'מקבול' הלכה למעשה הוא משהו שאפשר להבליג עליו. לכל אחד מאתנו יש גבולות מאוד אישיים במצבים הללו, וכל אחד צריך לשאול את עצמו מה עושה לי המידע האסור הזה? למה אני מוכן להבליג על זה ולא על זה? הרבה פעמים זה לא קשור לאדם השני אלא לחוויות העבר שלנו. אז לפני שקופצים למסקנה שמה שראינו מחרב את הקשר, שווה לבדוק טוב-טוב עם עצמנו למה? והאם לא שווה לדבר על זה לפני שבורחים?

2. מה בעצם רציתי לגלות?

הרבה פעמים יש סיבה - מודעת או לא, שבגינה אנשים גונבים את פרטיותם של אחרים. לרוב זה יושב על חוסר הביטחון האישי וחוסר אמון. יש חשד שנמצא משהו אסור ואם נחפש טוב טוב, הרי ברור שנמצא. כבר יצא לי להכיר מישהי שהתכתבות עבר של בן זוגה הטרי, מהתקופה טרם הכירו, גרמה לה לעזוב אותו, היא לא יכלה לשאת את המחשבה שהרעיף כאלו מילים חמות על מישהי אחרת ועליה לא.

לא הייתי צריך לחטט לך בפייסבוק. אני מתנצל(צילום: Shutterstock)

תהיו מודעים, האם יש חלק בתוככם שרוצה אמתלה לסיים את הקשר עכשיו כדי לא להיפגע אחר כך? סביר להניח שהתשובה היא כן, ברור שאני מעדיף לחסוך לעצמי פגיעה עתידית, הבעיה היא ששום דבר לא יכול באמת להבטיח לנו את זה. כאשר אתם מוצאים את עצמכם מנסים לדלות מידע אישי, זה הרגע בו אתם בעצם צריכים לעשות עבודה על עצמכם כדי להבין מה כל כך פוגע לי בביטחון? מה אני הכי מפחד לגלות ולמה? האם אפשר לייצר וודאות רק על ידי שיחה? מעשים?

3. איך מדברים על זה?

אחד הדברים הכי נכונים הוא להשתמש בכנות, הבעיה היא שזה לא תמיד קל. בטח כשמדובר בלהודות שראיתי משהו שאסור היה לי לראות. אז מה בכל זאת אפשר לעשות? כדאי להתחיל בעדינות, להביע חרטה על עצם המעשה (כי זה באמת לא בסדר, יהיה הגילוי או הסיבה אשר יהיו) ולהגיד איפה המידע שנחשף פגש אותי. כאמור, מומלץ לנקוט תמיד באמת, אבל כדאי לקחת בחשבון שאם הקשר עוד לא מבוסס או אם מדובר באדם מאוד פרטי, סביר שבזה הקשר יגמר. בסופו של דבר, גם ריגול אחרי מישהו הוא סוג של בגידה. אומנם לא עם אדם אחר, אבל עם נורמת המוסר הבסיסית ביותר - הזכות לפרטיות.

4. במקום לחטט, נסו לתקשר זה עם זה

יש לכם שאלה? תשאלו. יש לכם חשד? תדברו. אל תעשו לאף אחד את מה שלא הייתם רוצים שיעשו לכם. ואני מניחה את החלק המוסרי בצד, עזבו את זה, בסופו של דבר מדובר במידע שאם הצד השני לא חלק אתכם הוא לא רצה שתדעו, וכדאי לכבד את זה. לכל אחד מאתנו יש שלדים בארון, ואישיות הרבה יותר מורכבת מזו שנגלית בתחילת קשר. תנו לזמן לעשות את שלו. מקסימום, תזכו בהתנסות.

הכותבת מאמנת אישית וזוגית בנקודתיים - תהליכי זוגיות