שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פסטיבל זיגט: אי של רוח נעורים
    האמנים הגדולים בעולם מגיעים מדי שנה לפסטיבל "זיגט" הסמוך לבודפשט, שעדיין מצליח להיות עממי ומגניב - גם למי שחצה את גיל 30. ומה עם הביטחון בימים שכאלה באירופה? גם לזה דאגו

     (צילום: אטילה שומפלבי) (צילום: אטילה שומפלבי)
    (צילום: אטילה שומפלבי)

    החדשות הטובות בנוגע לפסטיבל זיגט שמתקיים מידי שנה על אי סמוך לבודפשט, בירת הונגריה, הן שאם אתם בענייני מוזיקה רועשת, אוהלים צפופים והרבה מאוד אקשן מסביב לשעון - בודפשט קרובה (כשלוש שעות טיסה ב-UP של אל על), ולא פחות חשוב - זולה. ממש זולה, אם לדייק. מה שהופך את פסטיבל זיגט הנערך בכל קיץ מזה 23 שנה לאחד המפתים ביותר עבור חובבי הז'אנר - וכל זה עוד לפני שאמרנו מילה על המופיעים ועל המופעים, וגם על העובדה שבמרחק עשר דקות נסיעה מהרעש וההמולה, אתם במרכזה של אחת הערים היפות באירופה.

     (צילום: אטילה שומפלבי) (צילום: אטילה שומפלבי)
    (צילום: אטילה שומפלבי)

    במבט חטוף, פסטיבל זיגט הוא הצלחה: הוא מחזיק מעמד כבר לא מעט שנים, הוא גדל מדי שנה ושובר שיאי מבקרים, הכוכבים זורמים (ריהאנה, נואל גלאגר, הכמיקל בראדרז, דיוויד גואטה, סיה, סקאנק אננסי ועוד), והוא מעורר עניין אצל חובבי פסטיבלים מכל העולם, כולל מישראל. השנה, למשל, פקדו את החגיגה כחצי מיליון בני אדם, כמחציתם הונגרים והשאר אזרחי העולם, ובראשם ההולנדים. מה שהופך את פסטיבל זיגט למקום שבו אתם רוצים להיות, גם כדי להרגיש קצת מחוברים לעולם שבו לצעירים ולצעירות מותר להתפרע ולהתחבק בלי הבדלי צבע, מין, דת וגזע.

     

    אי של חופש

    בשפה ההונגרית, זיגט פירושו אי. אך אל תצפו לחלקת אלוהים קטנה וירוקה באמצע הים. זה לא הסיפור של האי הספציפי הזה. כאן מדובר בסוג של מובלעת בסגנון אי על נהר הדנובה, שבתקופה הקומוניסטית שימש כבית למספנות שהפכו לאחר נפילת החומה לחורבות, וכיום הוא משמש בית למסיבות ולחגיגות מסוגים שונים. פעם בשנה, בהשקעה של לא מעט מיליוני אירו, הופך האי לכוורת רוחשת של מוזיקאים וקהל צעיר, תוסס ועמוס הורמונים, שבא מכל העולם כדי לשחרר לחץ, לשמוע מוזיקה, לרקוד ולטבוע בים של אלכוהול זול ומפתה.

     (צילום: אטילה שומפלבי) (צילום: אטילה שומפלבי)
    (צילום: אטילה שומפלבי)

    מה שלא אומר, כמובן, שהאי, שנושא את הלוגו "אי החופש", הוא אזור אסור לכניסה למי שחצה את גיל ה-30. ההיפך הוא הנכון: הורים מגניבים מלווים בילדיהם המתרוצצים ומשתוללים למרגלות הבמות אינם מחזה נדיר, וגם עוללים התלויים במנשאים על צוואר אביהם נצפו פה ושם על הדשא. כך שבסך הכל, פסטיבל זיגט הוא בעיקר עניין של פרספקטיבה עצמית.

     

    ביקור ראשון על האי בעיצומו של הפסטיבל מבטיח הלם קל ואפילו מחשבות על סיבוב פרסה חד: הזרם הבלתי פוסק של אלפי בני אדם הנעים אנה ואנה בחולצות טריקו מיוזעות, בידיהם כוסית אלכוהול וסיגריה, וברקע צלילים צורמים הבוקעים מאחת הבמות הפזורות ברחבי האי - המחזה הזה מאיים להטביע כמעט כל אחד בים של קלסטרופוביה.

     

    למרבה המזל, התחושה הזו נעלמת מהר יחסית, והחוויה הופכת לנעימה הרבה יותר ככל שהזמן עובר. הלחץ יורד, ותחושה קלילה של חופש משתלטת על הגוף כולו. ומרגע ששחררת, לשעון על היד אין עוד משמעות. מה שחשוב מאותו הרגע הוא הכרטיס האלקטרוני שאיתו משלמים בקופות בעשרות דוכני האוכל והאלכוהול (כסף אסור על האי, אך יש אינספור עמדות הטענה שמייתרות את הצורך בכרטיסי אשראי ובמזומן). דבר נוסף שחשוב לחובבי הטבע לזכור הוא המיקום המדויק שבו ממוקם האוהל שבו הם ישנים. כי פסטיבל הוא לא פסטיבל אם אין לכם חלקת נדל"ן קטנה על האי.

     (צילום: אטילה שומפלבי) (צילום: אטילה שומפלבי)
    (צילום: אטילה שומפלבי)

    הסיבובים בשטח מגלים כי המארגנים חשבו כמעט על הכל. לצד דוכני האוכל והשתיה הרבים והמגוונים, תמצאו מתחמים מיוחדים לאוהלים (כולל מתחמי VIP), מתחם כביסה (הללויה!) ואפילו מתחמי בילוי מהודרים בחסות מרצדס או חברה רב לאומית אחרת שרוצה להרגיש מגניבה. עכשיו תדאגו להשיג כניסה, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי. מה שלא משתפר עם הזמן, למרבה הצער, הן המחראות הכימיות הכחולות שפזורות ברחבי האי, ואי אפשר לומר עליהן שום דבר טוב. אבל כשישנים באוהל חנוק ומסוגלים להסתובב שבוע כמו היפים, כנראה ששירותים כימיים זו הבעיה האחרונה שלכם.

     (צילום: אטילה שומפלבי) (צילום: אטילה שומפלבי)
    (צילום: אטילה שומפלבי)

    מי שמחזיק מעצמו פסטיבליסט מקצועי, קונה כרטיס לשבוע שלם. הוא לא זול, אבל הוא מאפשר שהות ללא הפרעות וכניסה מהירה לתוך האי. מי שלא מעוניין להתחייב לכל ימי הפסטיבל, יכול לקנות כרטיס יומי. להונגרים המקומיים, אגב, רכישת הכרטיסים הופכת ליותר ויותר קשה מידי שנה, בעיקר בגלל שהיורו חזק, והפורינט המקומי פחות. בכל מקרה, מילות הקסם על האי הן "צמיד יד", ואם יש לכם כזה, תחושת החופש והחירות תשתלט עליכם מהר למדי.

     

    באירופה, כמו באירופה

    ואגב, בימים בהם הטרור מכה באירופה ללא רחם, היה נחמד לגלות שההונגרים לקחו את עניין האבטחה ברצינות, סגרו את האי באופן כמעט הרמטי, והציפו את הרחובות שמסביב עם מאות אנשי אבטחה ושוטרים. עם זאת, הם השאירו את לובשי המדים מחוץ למתחם עצמו, כדי לא לפגוע בתחושת האחווה והחירות. כי מי רוצה לבלות בפסטיבל מוזיקה בינלאומי כששוטרים חמושים מסתובבים בקהל?

     (צילום: אטילה שומפלבי) (צילום: אטילה שומפלבי)
    (צילום: אטילה שומפלבי)

    הונגריה, למי שזוכר, היתה המדינה הראשונה באיחוד האירופי שאמרה לפליטים הסורים "עד כאן", בנתה גדר ושלחה אותם למצוא עתיד טוב יותר במקום אחר. ההחלטה הזו של ראש הממשלה ההונגרי, ויקטור אורבן, עוררה הרבה ביקורת, אך באירופה כבר מבינים שהלאומנות של המנהיג ההונגרי כנראה הצילה את הונגריה משינוי דמוגרפי שמעט מאוד הונגרים רצו בו. עם זאת, מארגני הפסטיבל טרחו ובנו אוהל מיוחד שבו התקיימו דיונים על מצב הפליטים באירופה. נחמד, בהתחשב ברוח הכללית הסוררת בהונגריה בכל הנוגע לזרים.

     

    בודפשט. קרובה ויפהפייה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ובחזרה לפסטיבל: קירבתו של האי לעיר עצמה מאפשרת גישה נוחה לפסטיבל גם מתוך אחד המלונות של בודפשט. למי שלא מתחשק לישון בתוך אוהל, אבל מוזיקה והופעות הם כן כוס התה שלו (במינון הנכון, כמובן) - המחירים בבירה ההונגרית והתחבורה הציבורית המפותחת מאפשרים להינות מכל העולמות: גם לישון במלון ממוזג ולאכול ארוחה אחת לפחות ביום עם סכין ומזלג, וגם לספוג אווירה של פסטיבל במשך כמה שעות. וכשנמאס, בעלות של עד 50 שקלים, אחת המוניות הממתינות בצורה מסודרת בכניסה לאי תפנה במהירות כל אחד, לכל מקום. וכשכל כל כך קל לקבל החלטות ולשנות אווירה, יש מעט מאוד סיבות למה לא לבקר בזיגט.

     

    הכותב היה אורח פסטיבל זיגט ואל על

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים