טיול משכר: מבשלות הוויסקי האותנטיות של סקוטלנד

אף אחד לא יודע מה יהיו ההשלכות לטווח ארוך של הגט שהעניקה בריטניה לאירופה, הברקזיט המפורסם. עדיין לא ברור איך תצליח הממלכה המאוחדת לבנות את הכלכלה מחדש, לא ברור אם העוצמה הבריטית הפיננסית תמשיך לשלוט ואפילו לא ברור אם הממלכה המאוחדת תמשיך להתקיים, כאשר 62% מהסקוטים הצביעו להישאר באיחוד וההיפרדות הבריטית עשויה להיות הקש האחרון שיגרום לסקוטלנד לנטוש את האיחוד שנכפה עליה ב-1707, ולהצטרף לאיחוד האירופי כמדינה עצמאית.

(צילום: עופר מאיר)

מה שכן ברור בתקופה זו של אי ודאות, זה שהפאונד נמצא בשפל של 31 שנה וזה הזמן לגלות מחדש את האי היקר בדרך כלל, ואת משקה האלים הזהוב שהעניק לעולם, ולא מדובר בתה הגנוב.

(צילום: עופר מאיר)

במערב סקוטלנד נמצא הארכיפלג של האיים ההברידיים והדרומי בהברידיים הפנימיים הוא האי איילה, שבו פחות מ-4,000 תושבים מפעילים שמונה מזקקות וויסקי מסחריות, ועוד עשרות מזקקות פרטיות לשימוש עצמי. פירוש השם וויסקי בגאלית סקוטית הוא מי החיים, ויושבי סקוטלנד רוקחים אותו להנאתם לפחות מאז המאה ה-15. בראשית המאה ה-19 חקלאי בשם ארדבג הקים מזקקה בשולי חוות הבקר שלו, ובזכות יכולותיו כמבריח הצליח להפיץ את הוויסקי שנשא את שמו לכל רחבי האי הבריטי ואף ליבשת. שכניו החקלאים, שראו שמי החיים המקומיים שלהם מבוקשים מאוד, מיהרו והקימו עוד מזקקות רבות, כולן נושאות את שם המשפחה של החקלאי שהקים אותן.

(צילום: עופר מאיר)

המרכיב המיוחד של הוויסקי מהאי הוא עישון חזק, וכאשר בסוף המאה ה-20 הטעם של השוק השתנה לסינגל מאלט (שימוש רק בלתת שעורה) מעושן, המזקקות המשפחתיות שהצליחו לשרוד עד אז נקנו על ידי תאגידים בינלאומיים והתחילו לשגשג, כך שמבשלות ארדברג, לאגאוולין ולאפרויג שוכנות כולן במיקומן ההיסטורי, לאורך אותו כביש צר שמשקיף לים במרחק של פחות מקילומטר אחת מהשנייה.

(צילום: עופר מאיר)

אל האי ניתן להגיע בכמה דרכים: בטיסה דו-יומית מאדינברו, באוטובוס מאדינברו שעולה על מעבורת, או במעבורת עצמה, עם רכב או בלי. המעבורת היא הדרך המועדפת להגעה והיא יוצאת מקנאקריג כמה פעמים ביום אולם אם מגיעים עם מכונית ממולץ לקנות כרטיסים מראש מכיוון שלמקומיים זכות קדימה.

(צילום: עופר מאיר)

כבר בהפלגה לפורט אלן, עיר הנמל של האי, השילוב הנדיר של טבע פראי, בידוד פיזי ומדינת עולם ראשון מכים בעוצמה. בין גדות צוקי האוקיינוס מפוזרות חוות מודרניות ואחרי שלוש שעות של הפלגה מגיעים לעיירונת קטנה, אבל מודרנית לחלוטין. למרבית ה"עירוניים" של האי יש צימר או שניים בחצר וישנם בתי מלון מצויידים בכל מה שאפשר בכל רחבי האי.

טועמים לשוכרה

כל מבשלות הוויסקי המסחריות מפעילות סיורים ועבור נוחות תיירי הוויסקי רוב זמני הסיורים מתואמים כך שאפשר לבלות כמה ימים במעבר בין המבשלות וטעימת התוצרת המקומית.

(צילום: עופר מאיר)

בנוסף המבשלות הגדולות מקיימות גם זמני שתייה (התרגום המדויק ל"Tasting Tours" זה סיורי טעימות, אבל מעטים הישראלים שלא ישתכרו לחלוטין ממה שהסקוטים מכנים "טעימה"), אז כמה אנשים שלא מכירים אחד את השני נפגשים בצהרו של יום, ותמורת כ-20-30 פאונד זוכים לשתות שנתוני ויסקי מובחרים וויסקי שזוקק מלכתחילה במהדורה מוגבלת.

במרחק מטרים ספורים מהמבשלות המודרניות נמצא טבע אטלנטי פראי מבודד. האי איילה הוא גן עדן לציפורים וצפרים ובשעות הבוקר כלבי ים מגיעים להשתזף על הסלעים שבמזרח האי. אפשר לשלב טיול לאי השכן, ג'ורה, שם התבודד ארתור בלייר, הידוע יותר כג׳ורג׳ אורוול, על מנת לכתוב את "1984".

לאמיצי הלב האי מציע ספורט מים מפותח כגון מועדוני גלישה, גלישת רוח, שייט וצלילה. לשם כך מומלץ להצטייד מראש בבקבוק סינגל מאלט מקומי, כי אם יש דרך טובה להפשיר מהמים הקפואים - זה עם מי החיים.

בהכנת הכתבה השתתפה אליס גריי

תודה ל-Ardbeg Distillery, The Wee Nest - Port Ellen