שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הצצה למתחם הסודי של "משפחות הפשע" לשעבר בלב גוש דן
    בין כביש 4 ומדורות האשפה מסתתר מתחם דדון בבני ברק: חומות, חיות וצריפים. מה שהיה פעם מושבם של ארגוני הפשיעה החזקים בסביבה עומד בפני פינוי והתושבים זועמים: "הם רוצים שאחזור לפשע"? השופט: לא נתקלתי בפלישה כה נרחבת ועזת מצח

    בלב המזבלה, שבין כביש גהה (כביש 4) ושכונת פרדס כץ בני ברק, מסתתר "מתחם דדון". בכניסה למתחם, כביש האספלט הופך בחדות לדרך עפר מאובקת מלאה בשלדי מכוניות, ערימות עפר ופסולת תעשייתית. האווירה הופכת למסתורית וקצת מפחידה. צפו בפרק נוסף של "מדינה בתוך מדינה".

     

    המתחם הסודי של "משפחות הפשע"    (צילום: ניצן דרור ותומריקו)

    המתחם הסודי של "משפחות הפשע"    (צילום: ניצן דרור ותומריקו)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מדינה בתוך מדינה - כתבות נוספות:

    150 מיליון שקל, 100 מטר מהים

     

    קבוצת נערים חרדים שצפתה בנו חונים ומתארגנים לצילום במתחם, מזהירה אותנו מהתוצאות של כניסה ללא הזמנה למה שהוגדר על ידם מתחם מסוכן ששייך ל"משפחות הפשע".

     

    מאחורי החומות הגבוהות וערימות הזבל והלכלוך, מסתתרים בתים פרטיים, מדשאות, אורוות סוסים וטווסים. לירז גיא, ממשפחת דדון, אחת המשפחות הותיקות במתחם – שהוגדרה בעבר 'משפחת פשע' ועל שמה קרוי המתחם, לוקחת אותנו לסיור מאורגן במתחם הסודי.

     

     (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
    (צילום: אסף קמר)

     (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
    (צילום: אסף קמר)

     (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
    (צילום: אסף קמר)

    לחיצה אחת על השלט האלחוטי ושער הרכב בגדר הגבוהה נפתח אל רחוב נסתר עם מבנים תעשייתיים ומוסכים שחלקם נטושים. רחוב שלפני רגע היה בלתי נראה. לחיצה נוספת על השלט ושער רכב נוסף נפתח בחומה הפנימית. אנחנו עוברים אותו ונכנסים לבית פרטי מוקף בגינה מטופחת עם טווסים רבים שמסתובבים על הדשא.

     

    "אני נולדתי פה. המבנה הזה קיים פה עוד מלפני קום המדינה. הייתה כאן מעברה", מספרת גיא, "אבא שלי קנה אותו בכסף מלא. כאן ההורים שלי גדלו והיום אני עומדת פה ובא לי לבכות שהרשויות רוצות לקחת לנו את הכול".

     

    חוות סוסים גלילית בלב גוש דן

    שלום (שלי) חדיף היה קשור בעבר בסכסוך הכנופיות המפורסם 'פרדס כץ נגד רמת עמידר'. היום, הוא עזב לטענתו את חיי הפשע והוא רק מחפש שקט ושלווה בחוות הסוסים שבנה במו ידיו בתוך מתחם דדון.

    מעצרם של איציק ושלום חדיף בשנת 2000. מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות" ()
    מעצרם של איציק ושלום חדיף בשנת 2000. מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות"

    "אתה רואה את ההרים האלה שם?" הוא מצביע על הררי אשפה ולכלוך ענקיים שסוגרים על המקום מכל כיוון, "ככה היה פה הכול. אני לקחתי שופלים וטרקטורים ויישרנו את הכול. אני לבד בניתי את הכול".

     

    מטרים ספורים מכביש 4, באמצע גוש דן ומעבר לחומות ועשן מדורות הזבל שדולקות בחופשיות, מתגלה חוות סוסים מטופחת באווירה גלילית. חדיף, שקיבל לאחרונה צו פינוי מהרשויות, טוען שהוא לא פולש והשטח שלו. בית המשפט קבע אחרת.

    חדיף והסוסים בחווה (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
    חדיף והסוסים בחווה(צילום: אסף קמר)

    חדיף ועסיס (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
    חדיף ועסיס(צילום: אסף קמר)

    "לפני 30 שנה הייתה לאח שלי חוות סוסים במרכז בני ברק. ראש העיר בזמנו, שרצה לפנות אותנו, העביר אותנו לכאן – 'שטח תמורת שטח'. עכשיו, כשבני ברק מתרחבת, הם נזכרו בנו פתאום ורוצים לגרש אותנו מפה".

     

    בתוך הצימר הקטן של חדיף אנחנו פוגשים את ניר עסיס, בחור צעיר שמתגורר באחת מבקתות העץ שחדיף בנה מסביב לאורווה. התנאים בבקתה מאוד בסיסיים, המקלחת והשירותים נמצאים בבקתה נפרדת. עסיס מספר לנו שהוא בחור נורמטיבי, ללא עבר פלילי, שיוקר המחייה מאלץ אותו וצעירים נוספים להתגורר במתחם דדון.

     

    "שלום חדיף ואני חברים. הוא עוזר לי ועוזר גם להרבה אנשים אחרים", אמר עסיס, "לפעמים ישנות כאן במתחם גם קבוצה של ילדות נטושות, בנות חרדיות שיצאו בשאלה ונזרקו לרחוב".

     

    הסיור במתחם דדון נותן תחושה של אזור דמדומים, מקום ללא חוק. החומות הגבוהות והמאיימות, שמגינות על המתחמים הפרטיים מפני אשפה ועיני סקרנים, יוצרות תחושה של מחנק וקלסטרופוביה. לעומת זאת, הכמות העצומה של בעלי החיים: סוסים, חמורים, עיזים, כלבים, חתולים, תרנגולות וטווסים – יוצרים בין החומות אווירה כפרית ונעימה של 'בית קטן בערבה' או חוה חקלאית בלב הגליל.

     

    "לאן הם רוצים לזרוק אותנו? הם רוצים שאני אחזור לפשע?"

     גיא טוענת שהסטיגמה של 'משפחת פשע' שהודבקה למשפחתה המורחבת, משפחת דדון, היא אחת הסיבות המרכזיות לרדיפת הרשויות אחריה ולדרישה לפנות את תושבי המתחם.

     

    "המדינה טוענת שהיא לא ידעה שאנחנו פה. זה שקר וכזב. איך אפשר לטעון שבמקום כל כך מרכזי לא ראו אותנו? הם רוצים לגרש אותנו מהבית שלנו בלי פיצוי, לאן נלך?".

     

    כמה מטרים מביתה של גיא בוצע ניסיון חיסול מפורסם שקשור למאבקים בעולם התחתון. עבריינים ניסו לרצוח את אביה ופצעו אותו קשה, באמצעות מטען נפץ שהוטמן במכוניתו.

     (צילום: אסף קמר) (צילום: אסף קמר)
    (צילום: אסף קמר)
     

    - כילדה שגדלה כל חייה במתחם דדון, איך זה לגדול עם הסטיגמה של 'משפחת פשע'?

    "זה היה קשה מאוד, בייחוד בבית הספר. הורים של ילדים מהכיתה לא הרשו להם לבוא אלינו. הם פחדו לשלוח את הילדים למתחם דדון, אבל אחרי שהכירו אותנו, הם למדו שאנחנו משפחה שעושה המון חסד".

     

    - יש לכם עדיין אויבים? החומות הגבוהות הן נגד גנבים?

    "היום אין לנו אויבים. אנחנו אנשים נורמטיביים והחומות הן לא נגד גנבים", גיא מחייכת, "גנבים מפחדים לבוא לגנוב פה".

     

    חדיף מודאג מאוד מכוונת הרשויות להרוס את חוות הסוסים שלו ולפנות אותו, ללא פיצוי, מבית העץ שבו הוא מתגורר. "הייתה תקופה של בלאגן, רצחו לנו אח. עכשיו אנחנו מחפשים את החיים השקטים, אני לא רוצה להתערבב עם אף אחד". חדיף מוסיף "אף פעם לא עבדתי ועכשיו יש לי עבודה מסודרת. לאן הם רוצים לזרוק אותנו? הם רוצים שאחזור לפשע?".

     

    המנהל: הם פלשו, תובעים מהם 60 מיליון שקל

    מעיריית בני ברק נמסר בתגובה: "מדובר בשטחים שבבעלות רשות מקרקעי ישראל, וכל המהלכים המשפטיים מתבצעים ע"י רשות מקרקעי ישראל ולא העירייה".

     

    ממנהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל) נמסר בתגובה: "מדובר בשטח שבבעלות המדינה ומיועד למגורים ומסחר לפיתוח בני ברק. הנתבעים, שרובם המוחלט בני משפחת דדון, השתלטו במשך השנים על השטח, הקימו בו מבנים והשכירו לעסקים רבים תוך גריפת סכומים נכבדים מהשוכרים. רשות מקרקעי ישראל תבעה את פינוי השטח, ולפני כארבעה חודשים התקבל פסק דין המקבל את תביעה המדינה לסילוקם תוך פסיקת הוצאות המדינה בסך 120 אלף שקל. בימים אלה מנהלת נגדם המדינה תביעה נפרדת לתשלום דמי שימוש בשווי של כ-60 מיליון שקלים".

     

    השופט ישי קורן, שפסק על פינוי המתחם, מתח בפסק הדין ביקורת חריפה על משפחת דדון: "בעיבורה של עיר בלב המדינה שוכן 'שטח הפקר'. הנתבעים, בעיקר בני משפחת דדון, נוהגים בשטח כבשלהם, משל אין דין ואין דיין בישראל.

    דנתי במאות רבות של תיקי מקרקעין, ובאף אחד מהם לא נתקלתי בפלישה כה נרחבת ועזת מצח".

     

    קורן הוסיף בפסק הדין: "בני משפחת דדון נהגו במקרקעין כמי ששמעו מפי הגבורה את ההבטחה: 'שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם.. כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם' (בראשית יג, יד-טו). הנתבעים שגדלו במקרקעין, והוריהם המנוחים לפניהם, השתלטו בדרך של 'עוד דונם ועוד עז', עד אשר היה רכושם רב ולא נשאה אותם הארץ לשבת יחדיו".

     

    עורכת הדין קורל דרליצ'מן ממשרד צבי שוב, שמייצגת את לירז גיא מול הרשויות מסרה: "אבי המשפחה רכש בכסף מלא את בית מגוריו, כולל שטח קרקע, דיווח לרשות המסים ואף שילם מס בעת הרכישה ומס רכישה במשך שנים. המדינה הייתה מודעת כל העת לקיומה של המשפחה בשטח ואף פיצתה לאורך השנים על כל פגיעה במקום. כך לאחרונה פוצו חלק מבני המשפחה בסכומים גבוהים תמורת פינויים לטובת כביש 4". דרליצ'מן הוסיפה כי "המדינה אישרה תוכנית המכירה בזכויות המשפחה ומורה על פיצוי בעת שייבנה מיזם בנייה במקום. למרות זאת, בשנים האחרונות פועלת המדינה לפנות את המחזיקים ללא מתן כל פיצוי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אסף קמר
    טווסים, גינות ובתים פרטיים בין הכביש למדורות
    צילום: אסף קמר
    מומלצים