שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכירו את הזוכים בנובל הישראלי
    פרס א.מ.ת - הנובל הישראלי, מוענק זו השנה ה-15 על הישגים של הצטיינות ותרומה מיוחדת לחברה בתחומי אמנות מדע ותרבות. מי ברשימת הזוכים? א.ב יהושע, רונית מטלון, פרופ' יהודה באואר, פרופ' חיים סומפולינסקי, פרופ' רמי בנבנישתי ופרופ' זהבה סולומון. הכירו את פועלם

    בשיתוף א.מ.ת

     

    זו השנה ה-15 בה מוענק פרס א.מ.ת (פרס האומנות, מדע ותרבות) על הצטיינות והישגים אקדמאיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה. הפרס, בגובה מיליון דולר, ממומן על ידי קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל. 

     

    הכירו את פועלם של הזוכים לשנת 2016.

     

    פרופ' יוסף ברנשטיין - מחקרים וירטואוזים בתחום המתמטיקה 

    תוך כדי לימודיו של פרופ' יוסף ברנשטיין (יליד 1945) לדוקטורט, החל לפרסם עם עמיתים למקצוע, מחקרים רבים, ובזכות מושגים וכלים מדעיים חדשים, מקוריים ומשמעותיים שפיתח בהם - גם בשנים שאחר כך - ממצאי עבודתו נחשבים אבני דרך בתורת ההצגות. הישגיו המדעיים עם פרופ' אנדרי זליבנסקי בנושא הצגות של חבורות p-אדיות נחשבת עד היום פריצת דרך חשובה בתחום.

     

    מחקריו עם פרופ' אלכסנדר בילינסון פתרה, בין השאר, את ההשערה שהעלו קשדן ולוסטיג והתוותה כיוון בתחום תורת ההצגות הגיאומטריות. הוא פרסם יותר מ-70 עבודות בתחומי תורת ההצגות, גיאומטריה אלגברית ותורת המספרים. בשנות עבודתו באוניברסיטת תל-אביב טיפח שורה ארוכה של תלמידים, שהיו לחוקרים מובילים בתחום.

    פרופ' יוסף ברנשטיין.  (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות)) (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות))
    פרופ' יוסף ברנשטיין. (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות))
    עבודתו זיכתה אותו בפרסים, בהם הפרס השנתי של החברה למתמטיקה במוסקבה ופרס ישראל במתמטיקה. הוא חבר האקדמיה הישראלית למדעים ואומנויות, חבר באקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית ועמית כבוד בחברה האמריקנית למתמטיקה. כעת זוכה פרופ' יוסף ברנשטיין בפרס א.מ.ת על מחקריו, המתאפיינים בשילוב וירטואוזי ומהפכני של כלים מגוונים מתחומי האלגברה, האנליזה והגיאומטריה, בהבנת תופעות מתמטיות רחבות היקף.

      

    פרופ' דוד קשדן -תורת ההצגות

    שנים רבות נחשב פרופ' דוד קשדן (יליד 1946) גדול המומחים בעולם בתורת ההצגות ובשימושיה באלגברה, בגיאומטריה אלגברית ובתורת המספרים. המושג המרכזי בעבודתו האקדמית הוא החבורה - מושג מתמטי המתאר סימטריה, בין אם זו קומבינטורית, גיאומטרית, פיזיקלית או אריתמטית. עוד בהיות בן 22 גילה את תוכנת T המכונה מאז על שמו ואת חשיבותה בהבנת הצגות של חבורות ליניאריות ותת-החבורות הדיסקרטיות שלהן. ההצגות הליניאריות של החבורות תופסות מקום מרכזי במחקריו, והן מייצגות חבורות של טרנספורמציות ליניאריות במרחבים וקטוריים, סוף או אינסוף ממדיים.

    פרופ' דוד קשדן.  (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות)) (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות))
    פרופ' דוד קשדן. (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות))

    במקרים רבים החבורות נושאות בעצמן מבנה "גיאומטרי" או "טופולוגי", וכך אפשר לדרוש דרישות טכניות שונות על ההצגות. יש לו גם תרומה נכבדה בתחום ההצגות האוטומורפיות ובשימושיהן בתורת המספרים. עוד בצעירותו מצא, עם מדריכו ישראל גלפנד, את התכונות העיקריות של מודלים של הצגות חלקות של חבורות רדוקטיביות מעל שדות p-אדיקים. ב-14 השנים האחרונות הוא משמש פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

     

    זוג הפקות

    זוג הפקות

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    עבודתו זיכתה אותו בפרסים ובאותות, בהם עמית מקארתור וחברות באקדמיה הלאומית למדעים, באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובאקדמיה האמריקנית למדעים ואומנויות וכן בפרס רוטשילד ובפרס ישראל. כעת זוכה פרופ' דוד קשדן על עיצוב תורת ההצגות ושימושיה המגוונים באלגברה, בגיאומטריה אלגברית ובתורת המספרים.

     

    פרופ' זהבה סולומון - התמודדות עם טראומה

    מחקריה הרבים של פרופ' זהבה סולומון (ילידת 1950) נחשבים פורצי דרך בחקר זיקה בין טראומה לחברה ובוחנים, בין היתר, נפגעי תגובות קרב, נפגעי פוסט טראומה ופדויי שבי בצה"ל. כמו כן חקרה את השפעת המצב הביטחוני בגבול הדרום על אזרחים בישראל.

    פרופ' זהבה סולומון. (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות)) (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות))
    פרופ' זהבה סולומון.(צילום: דוד סאלם (זוג הפקות))

    פרסומיה הרבים כוללים, בין היתר, שישה ספרים, העוסקים בטרואמה צבאית, בהעברה בין־דורית של טראומת השואה, בנכות נפשית ובגילוי עריות. היא פרסמה יותר מ־360 מאמרים בכתבי עת מובילים וכ־70 פרקים. כמו כן הרצתה בכ־200 כינוסים בינלאומיים והייתה מרצה אורחת באוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, באירופה ובסינגפור. היא הייתה חברת המועצה להשכלה גבוהה וכיהנה בוועדות ציבוריות רבות בארץ ובעולם.

     

    היא הייתה חברת ועד 4DSM להגדרת התסמונת הפוסט-טראומטית והייתה יועצת לאיחוד האירופי. מחקריה היו מצע לסרט התיעודי ערים בלילה והיא השתתפה בתפקיד עצמה בסרט ואלס עם באשיר.

     

    עבודתה זיכתה אותה בפרסים, בהם פרס לאופר מטעם האגודה הבינלאומית ללחץ טראומטי על תרומה אקדמית יוצאת דופן, פרס ישראל לחקר העבודה הסוציאלית ופרס הנס כריסטיאן אנדרסן. כעת זוכה פרו' סולומון בפרס א.מ.ת על מחקריה, אשר הרחיבו והעמיקו את ההבנה התיאורטית והמעשית של האופן שבו אנשים מתמודדים עם טראומה וגם את הדרכים לזיהוי של סימני מצוקה וגורמי סיכון.

     

    פרופ' רמי בנבנישתי - תרם לחקר רווחת הילד

    רוב עבודתו האקדמית של פרופ' רמי בנבנישתי (יליד 1951), מוקדשת למחקר על ילדים ובני נוער במצבי סיכון ומצוקה ולדרכים המקדמות את רווחתם ואת שלומם - בקהילה ובבתי הספר וכן במסגרות חוץ-ביתיות של אומנה ופנימיות. מחקריו מתמקדים גם בשיפור הדרכים שבהן אנשי המקצוע ומעצבי המדיניות מקבלים החלטות לגבי ילדים, שהיו קורבנות לפגיעה במשפחה או בקהילה. במרוצת השנים פרסם יותר מ־200 מאמרים, פרקים וספרים ועשרות דוחות מחקר מקיפים ומעמיקים.

    פרופ' רמי בנבנישתי.  (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות)) (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות))
    פרופ' רמי בנבנישתי. (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות))

    לצד עבודת המחקר הוא מעורב בפעילות אקדמית וחברתית למען ילדים בישראל ובעולם. הוא היה חבר בוועדות אחדות, שעיצבו את החקיקה ואת דרכי ההתנהלות של שירותי הרווחה והחינוך - בין היתר בקביעת מערכת המיצ"ב וניטור האלימות. משרד ההגנה האמריקני אישר לו מענקי מחקר נדירים בהיקפם כדי ליישם, באזור סן דייגו, את המודל התיאורטי והמתודולוגי שפיתח בישראל כדי לשפר את האקלים החברתי בבתי ספר באמצעות ניטור רב-רמתי. הוא היה גם ממנסחיו של חוק האומנה.

     

    עבודתו זיכתה אותו בפרסים, בהם פרס לנדאו למדעים, פרס הרקטור של האוניברסיטה העברית, ופרס מפעל חיים מטעם החברה למחקר בעבודה סוציאלית. ממשלת צרפת העניקה לו תואר אביר. כעת פי הוועדה, זוכה פרופ' רמי בנבנישתי בפרס א.מ.ת, על תרומתו המדעית לחקר רווחת הילד ושלומו ולפיתוח המקצועי בתחומי העבודה הסוציאלית תוך מעורבות בחברה הישראלית והתייחסות לאתגרים הייחודיים שבפניהם היא ניצבת.

     

    פרופ' יהודה באואר - העלה את תודעת השואה בקרב הציבור הרחב

    26 שנים היה פרופ' יהודה באואר (יליד 1926) ראש המדור לחקר השואה ובשתי תקופות כהונה היה ראש המכון ליהדות זמננו ויושב ראש אקדמי של המכון. כמו כן ייסד את המרכז לחקר האנטישמיות על שם וידאל ששון באוניברסיטה העברית והיה היושב ראש שלו, ומאז 1995 הוא חבר הוועד האקדמי. חמש שנים היה ראש המכון לחקר השואה ביד ושם, ומאז 2005 הוא משמש יועץ אקדמי.

     

    במרוצת השנים מילא תפקידים נוספים, בהם יועץ אקדמי לממשלת שבדיה ויושב ראש ועדת התוכן של הפורום הבינלאומי על חינוך השואה בשטוקהולם, יועץ אקדמי של כוח המשימה הבינלאומי לחינוך, זיכרון ומחקר על השואה ויועץ לסרטים דוקומנטריים, בהם עמוד האש, שואה (סרטו של קלוד לנצמן) ומורשת.

    פרופ' יהודה באואר.  (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות)) (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות))
    פרופ' יהודה באואר. (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות))

    מחקריו עוסקים בשואה, באנטישמיות וברצח עם. פרסומיו הרבים כוללים מגוון רחב של נושאים, בהם תגובות היהודים לשואה בזמן אמת, העמידה היהודית והניסיונות להתנגדות יהודית מאורגנת, התגובות של בעלות הברית לשואה, הבריחה, המגעים והמשא ומתן בין מנהיגים יהודים לבין נציגי השלטון הנאצי בנוגע להצלת יהודים ועוד. הוא פרסם עשרות ספרים ויותר מ־100 מאמרים. עבודתו הניחה את המסד לאסכולת ירושלים בחקר השואה, שמעמידה את היהודים במרכז הדיון המחקרי על תקופת השואה.

     

    עבודתו זיכתה אותו בפרסים ובאותות, בהם פרס ישראל ומדליות מטעם הממשלות של אוסטריה, ארמניה, בלגיה, גרמניה, נורבגיה, צ'כיה ושבדיה. כמו כן זכה לנאום בבונדסטג הגרמני, באו"ם ובפרלמנט של אוסטריה. כעת זוכה פרופ' יהודה באואר בפרס א.מ.ת על פי הוועדה, על מחקריו המגוונים שהעלו את תודעת השואה בקרב הציבור הרחב והשפיעו על חקר השואה ועל השיח הציבורי בארץ ובעולם בנושאים של האנטישמיות, השואה ורצח עם.

     

    הסופר א.ב' יהושע - קול ייחודי בחברה הישראלית

    במרוצת השנים כתב ופרסם הסופר אברהם ב' יהושע (יליד 1936), סיפורים ורומנים רבים וכן מחזות לתיאטרון הישראלי. כמו כן פרסם מסות בשאלות זהות וחברה וכן בסוגיות היחסים בין מוסר וספרות. ספריו תורגמו לעשרות שפות ועובדו לסרטים, למחזות ולאופרה. בין יצירותיו החשובות והידועות: מול היערות, המאהב, גירושים מאוחרים, מולכו, מר מאני, מסע אל תום האלף, הכלה המשחררת, שליחותו של הממונה על משאבי אנוש, אש ידידותית, והרומן האחרון - ניצבת.

     

    בין מחזותיו הידועים לילה במאי, חפצים והילכו שניים יחדיו. בספרי המסות שלו ידועים במיוחד ספריו בזכות הנורמליות, אחיזת מולדת וכוחה הנורא של אשמה קטנה. ספרי מחקר רבים נכתבו על יצירותיו, ושתי אסופות מאמרים הוקדשו למר מאני ולמסע אל תום האלף.

    פרופ' א.ב. יהושע.  (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות)) (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות))
    פרופ' א.ב. יהושע. (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות))

    כתיבתו זיכתה אותו בפרסים רבים בישראל ובעולם, בהם: פרס ברנר, פרס אלתרמן, פרס ביאליק, פרס הבוקר הישראלי (על מר מאני) פרס נוימן ופרס ישראל. הוא זכה בפרסים רבים וחשובים גם באיטליה, בספרד, בצרפת ובארצות הברית. אוניברסיטאות רבות בארץ ובעולם העניקו לו תוארי דוקטור לשם כבוד. כעת זוכה הסופר א.ב' יהושע בפרס א.מ.ת על סיפוריו, מחזותיו ומסותיו העוסקים במשמעות הקיום היהודי לדורותיו ומשמשים קול ייחודי, צלול ומורכב לשכבות השונות בחברה הישראלית.

     

    הסופרת והמסאית רונית מטלון - תרומה לכתיבה

    במרוצת השנים פרסמה הסופרת והמסאית רונית מטלון (ילידת 1959) ארבעה רומנים - הבולטים בהם זה עם הפנים אלינו (1995) וקול צעדינו (2007) - וכן סיפורים קצרים, בהם הקובץ זרים בבית, מאמרים, מסות וביקורות ספרותיות. ספרה הראשון, סיפור שמתחיל בלוויה של נחש, ראה אור ב־1989 ועובד לסרט בשנת 1994.

    פרופ' רונית מטלון.  (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות)) (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות))
    פרופ' רונית מטלון. (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות))

    משנת 2009 היא פרופסור - תחלה פרופסור חבר נלווה וכיום פרופסור מן המניין - בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, והיא ראש התוכנית לכתיבה יוצרת לתואר מוסמך. לצד כתיבתה וההוראה באקדמיה היא עוסקת בשיפוט בתחרויות ספרותיות ובלקטורה של תסריטים וסרטים דוקומנטריים ועלילתיים. היא השתתפה בכינוסים רבים והייתה מרצה אורחת באינספור פורומים, ימי עיון, סדנאות וסמינרים בארץ ובעולם.

     

    עבודתה זיכתה אותה במלגות ובפרסים, בהם פרס ראש הממשלה לספרות, פרס ברנשטיין לספרות, פרס ניומן למפעל חיים בספרות העברית ופרס אלברטו בנבניסט מאוניברסיטת סורבון בפריז. האוניברסיטה העברית בירושלים העניקה לה תואר דוקטור לשם כבוד. כעת זוכה הסופרת רונית מטלון בפרס א.מ.ת על הישגיה הספרותיים ועל תרומתה הייחודית והחדשנית למרחב הכתיבה והקריאה בעברית בעשורים האחרונים.

     

    פרופ' חיים סומפולינסקי - להבין את המוח טוב יותר

    מחקריו של פרופ' חיים סומפולינסקי (יליד 1949) נחשבים חלוציים ופורצי דרך בחקר מדעי המוח העיוניים והחישוביים - תחומים בעלי חשיבות מרכזית להבנת תפקודי המוח הבריא והחולה. את דרכו בחקר המוח החל באמצע שנות השמונים כאשר פיתח, עם חנוך גוטפרוינד ודניאל עמית, שיטות מתחום זכוכיות הספין לחקירת היכולת לאגור ולשלוף זיכרון אסוציאטיבי ברשתות נוירונים.

    פרופ' חיים סומפולינסקי.  (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות)) (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות))
    פרופ' חיים סומפולינסקי. (צילום: דוד סאלם (זוג הפקות))

    מאז המחקרים האלה עבודתו האקדמית מתמקדת בפיתוח תיאוריות ומודלים מתמטיים של מערכות עצביות, תוך שימוש בכלים מתחומי הפיסיקה ומדעי המחשב ושיתוף פעולה עם נסיינים ברחבי העולם. המחקרים שפכו אור על הדרכים שבהן מידע מיוצג, מאוחסן ומעובד במוח באמצעות פעולות מתואמות של מספר רב של תאי עצב וקשרים סינפטיים ותרמו להבנת התהליכים הדינמיים ועקרונות הפעולה של מעגלים עצביים.

     

    הוא בעל קתדרת William N. Skirball למדעי המוח באוניברסיטה העברית. בין שאר תפקידיו נמנה עם מייסדיו של מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח ELSC והוא עומד בראש מרכז שוורץ לחקר מדעי המוח העיוניים בהרווארד. הוא גם חבר באקדמיה האמריקנית למדעים ואומנויות ובארגון האירופאי לביולוגיה מולקולרית. מחקריו זיכו אותו בפרס לנדאו למדעי המוח, בפרס שוורץ למדעי המוח העיוניים והחישוביים של האגודה האמריקנית למדעי העצב ובפרס IBT למדעי המוח המתמטיים. מאז 2006 הוא פרופסור אורח במרכז לחקר המוח בהרווארד.

     

    כעת זוכה פרופ' חיים סומפולינסקי בפרס א.מ.ת על פי הוועדה, בזכות יצירת הרקע התיאורטי להבנת מנגנוני הפעולה של המוח והתנהגותן של רשתות עצבים ועל הפיכת התיאוריות למשנה סדורה באמצעות טכניקות השאולות ממכניקה סטטיסטית.

     

    בשיתוף א.מ.ת

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים