שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "ישמח חתני": אותנטיות לא תמיד מספיקה

    הדרמה הקומית "ישמח חתני" עשויה להיות חביבה על הקהל הישראלי: יש בה העצמה נשית, ותחושה של ירושלמיות אותנטית מהזן של סיפורי הסורמלו. אבל יש בה גם סרבול עלילתי והטפה אנטי חרדית לא מנומקת, שהופכת את הסרט ליצירה עממית רדודה, משעשעת לפרקים

    שילוב של קומדיה עממית סבירה, פמיניזם בגרוש וטינה חרדית אופנתית. כך, בערך, אפשר לסכם את "ישמח חתני", סרטם של שלומית נחמה ואמיל בן שמעון, שיש לו פוטנציאל להפוך לחביב הקהל המקומי. זאת, יחד עם פולקלור ירושלמי נוסח סיפורי סורמלו שהופך את הסרט למהתלה דידקטית מדיפה ניחוחות אותנטיים.

     

    מעשה בבית כנסת אחד בשכונת הבוכרים בירושלים שעזרת הנשים שלו קורסת במהלך העלייה לתורה של אחד מילדי השכונה, וקוברת תחתיה את המתפללים. רב צעיר (אביב אלוש) מתנדב לסייע בשיקומו של בית הכנסת, אך משנשלמות העבודות מתברר שבהיכל התפילה החדש אין עזרת נשים. נשות השכונה בהובלת אוולין הגואל מתגייסות להיאבק במגמת ההתחרדות שמוביל הרב הכריזמטי, ואשר אינה פוסחת על הבעלים שלהן.

     

    קשה לומר שהסרט מציע הרבה יותר ממה שתואר בפסקה הנ"ל. "ישמח חתני" (זהו הפיוט המקובל בקרב יהודי ארצות ערב ומלווה חתונות ועליות לתורה, ומשמש גם כשיר הנושא של הסרט בביצוע שרית חדד) מתאר קהילה אידילית ומסורתית ששלוותה מופרת מרגע שפולש אליה נציג היהדות החרדית המזרחית, ש"ס זאת אומרת. העובדה שהסרט מציג אותו כמי שמהלך עם פמלייתו בסמטאות, כמעט ואמרנו משחר לטרף, מעוררת תחושה לא נעימה של תעמולה הנשענת על פוביה חרדית.

     

    אביב אלוש כרב דוד ב"ישמח חתני" (צילומים: אתיאל ציון) (צילום: אתיאל ציון ) (צילום: אתיאל ציון )
    אביב אלוש כרב דוד ב"ישמח חתני" (צילומים: אתיאל ציון)

    על פי המדווח בדפי המידע של הסרט, נחמה כתבה את התסריט בהשראת סיפור משפחתה הירושלמית. בן שמעון, שהוא בן זוגה וזהו סרט הקולנוע הראשון בבימויו, כתב קודם לכן כמה מפרקי "מעורב ירושלמי" ו"האלופה", וביים את דרמת הטלוויזיה "עד מדינה". יחד מעצבים השניים דמויות נשיות דומיננטיות ולוחמניות לצד חבורה של בעלים-גברים רופסים, שעליהם נמנים יגאל נאור, איציק כהן, הרצל טובי וחיים זנאתי. בעוד נשותיהם - עינת שרוף, אורנה בנאי, שרון אלימלך, יפית אסולין וכאמור הגואל - ממהרות לזהות את ההקצנה הדתית המסכנת את שלמות הקהילה ושלום המשפחה בעקבות דרשותיו הנמרצות של הרב, הגברים הנאבעכים הם שנענים ואחר כך מתקשים להשתחרר מהשפעתו.

     

    ביקורות נוספות בערוץ הקולנוע :

     

     (צילום: אתיאל ציון ) (צילום: אתיאל ציון )
     

    "ישמח חתני" היה יכול להיות קומדיה טובת לב על חולשות אנושיות וטמפרמנט נשי שפותר את כל הבעיות. הוא גם היה יכול להיות סאטירה על הקצנה דתית שמאיימת על מרקם חיים מסורתי (הרב הקבוע של בית הכנסת, בגילומו של אברהם סלקטר, מרותק לביתו בעקבות התאונה). אך הדמויות בו כל כך לא מעניינות, התסריט קורס תחת עודף סיפורי משנה (קשר רומנטי שנרקם בין אחד מחסידי הרב וצעירה בת השכונה הוא רק אחד מהם), דמויות צצות ונשכחות, ואחרות חוות תמורות מופרכות - עד שהתוצאה נעשית קשת תנועה ומסורבלת.

     

    עיסוקו של הסרט בהתחרדות אינו זוכה לפיתוח ראוי, בעיקר משום שאינו אומר דבר על מקורותיה. דמות הרב שמגלם אלוש, שהכתוב מגדיר אותה ככריזמטית רק כי כך הסרט תופס אותה, אינה באמת כזו. דרשותיו נטולות עומק ולהט אמיתיים, וקשה להשתכנע נוכח השינוי שחל בעקבותיהן בגברי הקהילה. גם כאשר נשות השכונה מגיעות להפגין מול הישיבה שבראשה עומד הרב שהכריע, בהיעדר ניסוח הולם יותר, את הגיונם של הבעלים - הסיטואציה אינה מתפתחת מעבר למה שמצופה ממנה.

     

     (צילום: אתיאל ציון ) (צילום: אתיאל ציון )

     

    אז כן, "ישמח חתני" הוא סרט על עוצמה נשית ועל נשים שמייצגות את האופציה השפויה ונאבקות יחד על הדרתן. לא על הגדרה מחדש הן נלחמות, אלא על שימור מקומן הסטריאוטיפי. זה גם סרט על פרשנות מחמירה של ההלכה שמרחיקה ומפרידה במקום לקרב ולאחד, אבל אמירתו נותרת פשטנית ומוגבלת. מי שהופכים את סרטם של נחמה ובן שמעון לקומדיה נסבלת בסופו של דבר הם צוות השחקנים הסימפטיים, ובמיוחד יגאל נאור ואוולין הגואל, שהופעתם המצוינת והדמויות המבוגרות והמפוכחות שהם מגלמים מאירות את המסך.

     

    "ישמח חתני" (ישראל) - במאי: אמיל בן שמעון. שחקנים ראשיים: אוולין הגואל, אורנה בנאי, שרון אלימלך, עינת שרוף, יגאל נאור, אביב אלוש ואיציק כהן. אורך הסרט: 96 דקות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אתיאל ציון
    "ישמח חתני"
    צילום: אתיאל ציון
    לאתר ההטבות
    מומלצים