שתף קטע נבחר

גבר בין מלכות

כיצד נבנה מסלול מלכת המדבר, איך קורה שנקודה שלא הייתה חלק מהדרך הופכת למקום שחייבים לבקר בו ואיך גבר אחד הפך לשקוף בעיני עשרות נשים? יואב גולן, מדריך טיולים בפיליפינים, השתתף בבניית המסלול וגם הצטרף למסע עם כל המלכות

בשיתוף מלכת המדבר

 

רפובליקת הפיליפינים היא יעד שנמצא בהתפתחות תיירותית מתמדת בשנים האחרונות המציע שילוב של נופש באיים יפיפיים ומפגש עם שבטים אותנטיים שחיים את חייהם כאילו הזמן עצר מלכת. היא המדינה השלישית בגודלה בעולם שהשפה המדוברת בה היא אנגלית (זכר לתקופה בא האמריקאים שלטו בה), מה שמקל על תיירים את התקשורת עם המקומיים.


בפיליפינים מעל 7,000 איים, רובם לא מאוכלסים ולא מפותחים, והאטרקציה התיירותית מרוכזת בכמה איים בודדים: בוויסיאס, פלוואון וצפון האי לוזון. בחמש השנים האחרונות קיימת עלייה מתמדת של כ-20% בתיירות נכנסת, מה שהופך לאחד מעמודי התווך של הכלכלה הפיליפינית.

 

רוצה לגלות את הטבע המדהים של הפיליפינים? הירשמי למלכת המדבר

 

אין ספק שהטבע הוא האטרקציה העיקרית בפיליפינים - המקום נחשב לאחד הטובים בעולם לצלילות עם דגה מפוארת ומשומרת וריפים בלתי נגמרים, ואף נחשב למקום הטוב בעולם לצלילות בין ספינות טבועות יפניות שהופצצו והפכו לאתר צלילה בפלואוואן.

 

חוץ מגן העדן התת ימי, ניתן גם לבקר במערות נטיפים מרהיבות, המפורסמת מביניהן נקראת הנהר התת קרקעי בפורטו פרינססה, וזכתה לאחרונה בתואר הרשמי של פלא עולם. בכל פינה מחכים חופים עם חול לבן ומים בצבע טורקיז, מפלים והרבה ירוק - בעיקר בצפון האי לוזון שמפורסם בזכות טרסות האורז שבנו המקומיים בהרים ב-5,000 השנים האחרונות.

 (צילום: סיגל יושע) (צילום: סיגל יושע)
(צילום: סיגל יושע)
  

מחשבים מסלול חדש

כישראלי שחי בפיליפינים ועוסק בתיירות אני תמיד מחפש את היעד הבא בפיליפינים. בעזרת רכבי 4X4 הצלחנו להגיע למקומות שהיו בלתי אפשריים להגעה. למעשה, בניגוד למדינות אחרות, כל עניין טיולי הג'יפים לא היה קיים פה בפיליפינים לפני מסעות מלכת המדבר, והם נרכשו עבור בדיקת השטח שמטרתה הייתה למצוא את היעדים המתאימים.

 

אז איך בונים מסלול מאפס, כזה שעובר בדרכי שטח מרהיבות, דרך כפרים שבדרך כלל לא מגיעים אליהם, שמשלב אומגה, ראפטינג, הליכות אתגריות, לינה בבתי מקומיים ומסיים בחוף מהסרטים וכל זה תוך חשיבה על לוגיסטיקה מורכבת שמלווה את המסע? אתגר לא פשוט!

 

הצוות שהגיע מהארץ לבדיקת המסלולים היה מורכב מצוות מדריכות, צוות לוגיסטיקה, המון מכשירי ניווט מתקדמים, חוברות לימוד, מחברות, ומכשירי קשר מתוחכמים. כששאלתי למה צריך כל כך הרבה מכשירי ניווט נעניתי שאחד נועד להקליט את המסלול לקבוצה, אחר להקליט את המסלול לצוות לוגיסטיקה ועוד אחד ספייר רק למקרה שאחד מהמכשירים יתקלקל.

 

נסענו בכמה רכבים כאשר מהרגע שיצאנו ממנילה, המדריכות ישבו מאחור, מחוברות לחוברת עם דף ועט ורשמו כל פרט שאני או אחד מהמדריכים אמר. אחרי כמה ימים כבר היו להן מעל ל-100 עמודים- מזה, אמרו לי, מכינים חוברת מודפסת לכל המדריכות שיגיעו לפיליפינים, שכוללות גם תמונות והמון המון אינפורמציה - בערך על כל דבר שקיים או לא קיים בפיליפינים.

 (באדיבות ארכיון מלכת המדבר) (באדיבות ארכיון מלכת המדבר)
(באדיבות ארכיון מלכת המדבר)
 

טרם הגעת הצוות, בניתי מסלול למסעות וחשבתי לתומי שהעבודה שלנו תהיה קלה, ובכן, כל קשר בין המסלול שבניתי למסלול שבנינו אחרי חקירת השטח היה מקרי לחלוטין. הדרכים בהן עברנו היו, למעשה, צירים שפתחנו ושנחשבו, עוד בטרם הגעתנו, לשבילי הליכה או מקסימום אופנוע שטח. הגענו גם לכפר שהמקומיים בו הופתעו עד עמקי נשמתם לראות רכב שהגיע עד לפאתי הכפר, מה שהיה אפשרי, מבחינתכם, בהליכה קשה בלבד.

 

חוץ מבניית המסלול וחקירה של דרכים חדשות, תמיד צריך לחשוב, תוך כדי, איפה הקבוצה תעצור לארוחת צהריים, איפה לקפה, היכן תעצור להצטלם וכמובן איפה תלון.

 

הופתעתי מהמקומות שסומנו במכשיר הניווט כי מעולם לא חשבתי שבית ספר פשוט של מקומיים יכול להיות המקום האידיאלי לארוחת צהריים ושכפר נידח יכול להיות מקום הלינה המושלם.

 

כל סימון במכשיר הניווט התברר לאחר מכן כנקודה משמעותית בבניית המסלול הסופי,

ולכל נקודה הייתה בעצם כמה משמעויות - לדוגמה בית ספר יסודי בהרים סומן כנקודה לארוחת צהריים - ואז יושבים ורושמים מה הצוות לוגיסטיקה עושה: מגיע לשם לפני, שם שילוט שיראו את הפניה לבית הספר, שם ירקות לא חתוכים, צלחות ומתאם עם מנהלת בית הספר שהקבוצה תגיע. מה הקבוצה עושה - מגיעה וחותכת סלט, מכינה טחינה וכו' וכו', וכך כל נקודה לאורך כל המסלול בן ה-10 ימים הופכת לחלק מטבלה מאוד מסודרת הכוללת גם את תחומי האחריות של כל איש צוות.

 

לאחר כשבועיים של עבודה קשה בהרים ובהמון חופים, סידרנו את המסלול הסופי שכלל את כל מה שרצינו והתחלנו להתארגן לקראת קבוצת הפורץ שבסופו של דבר יוביל למסלול אלינו תצאנה המלכות.

 

גבר בין מלכות

באופן אישי הצטרפתי לכמה מסעות של המלכה וראיתי איך הבנות מתמוגגות באושר במהלך המסע ובמיוחד בסופו, זהו אושר צרוף לראות כיצד המסלול שבנינו הופך למשהו שכולן מערכות ונהנות ממנו. החוויות שלי הן בעיקר מהעבודה מאחורי הקלעים עם צוות הלוגיסטיקה וצוות המדריכות. הצטרפתי למספר ימים לרכב הבננה, שהוא רכב הלוגיסטיקה שלמעשה עובר חוויה משל עצמו ונמצא רוב הזמן בנסיעה ללא הקבוצה - צעד אחד קדימה לפניה ומכין את הכל.

 

צוות זה חווה חוויות עצמאיות יחד עם צוות הלוגיסטיקה והם במעין מסע משל עצמם. יחד עם הצוות המקומי, הם המנוע שמאחורי מלכת מדבר שבעצם דואג לכל הצרכים של הקבוצה. העבודה של הבננה היא מסביב לשעון ובבגאז' יש להן את כל מה שצריך לתפעול בשטח - מטבח נייד, שילוטים, כלי עבודה שמסודרים בקפידה בקופסאות. בנוסף, צמודה אליהן משאית הלוגיסטיקה עם שאר הציוד הרב שמלווה את המסעות.

  

יכולות בישול הם תנאי הכרחי לצוות הבננה שמבשל מידי יום 3 ארוחות, וכל ארוחה היא הפקה בפני עצמה כשהתפריט נקבע מראש בטבלת חלוקת האחריות. את המצרכים הן קונות בשווקים המקומיים שסומנו אף הם במכשירי הניווט של צוות הבננה. בכל יום יש "תחרות" להספיק להכין את ארוחת הערב לפני שהקבוצה מגיעה ליעד. בכל ערב המפגש בין צוות בננה לקבוצת הנשים הוא תמיד מרגש, כאילו הן לא התראו תקופה ארוכה. אני מאמין שהלבד שלהן לא פשוט וכל מפגש כזה מכניס בהן המון אנרגיות כשהן מקבלות מחמאות על העבודה וההשקעה שלהן.

 

הרבה מתרחש מאחורי הקלעים בזמן המסע והנשים לא תמיד מודעות למה שקורה סביבן - הצטרפתי לרכב המנגו למספר ימים, רכב זה מוביל ומנהל שיירה בת 10 רכבים ובו המדריכה מטעם המלכות והמדריכה המקומית, ועליהן מוטלת אחריות רבה שכוללת ניווט, הפעלה של הצוותים בקשר, הדרכה שותפת ועוד הרבה דברים.

לא פעם, למעשה הרבה פעמים, קורים דברים במהלך מסע שהם בגדר בלת"מים, כמו כביש שנסגר, תנאי מזג אוויר משתנים, מסלולי הליכה שנסגרו, איש צוות שחש ברע ועוד ועוד. זהו דבר שבשיגרה בעת מסע כזה והדברים שקורים מאחורי הקלעים בעת ניהול משבר של בל"תם הוא בניצוח ובאחריות המדריכה בלבד.

 

מה שהיה מדהים בעיני היה שהבנות עצמן אינן מודעות לסערות שמאחורי הקלעים בעת ניהול משבר של בלת"ם - הן הרי לא יודעות לאן נוסעים בכל יום ויומו. המדריכה היא זו שעוברת משבר במהלכו היא גם מזילה דמעות וגם מחייכת - בינתיים במכשיר הקשר הכל מתנהל כרגיל, חידות טריויה על נקודות ועוד שאלונים נושאי פרסים, כולן נפעמות מהנוף ומאושרות מהמסע.

 (צילום: מילי רייכמן) (צילום: מילי רייכמן)
(צילום: מילי רייכמן)
 

אגב, בלת"מים בהחלט יכולים להוביל את המסע למקום אחר ולא מתוכנן (שאולי ראינו במסלול הראשוני או שהמדריך המקומי מאוד המליץ) שמיד הופך לאטרקציה של ממש.

 

בתור הגבר היחיד במסע היה עלי להיות "שקוף" ולא מורגש וכך עשיתי - היה לי מעט מאוד או שום אינטראקציה עם הבנות עצמן והיו כמה בנות שבסוף המסע פנו אליי ושאלו מי אני, הן לא ראו אותי קודם או שחשבו שאני מהצוות הפיליפיני (ופנו אליי באנגלית) וזה אחרי שהייתי איתם 10 ימים במסע- עניתי להן (בעברית) שאני יואב ותודה שנתתם לי להצטרף אליכם למסע.

 

איפה מומלץ לבקר בפיליפינים

 (google maps) (google maps)
(google maps)

קלארק - ממוקמת צפונית לעיר הבירה מנילה. קלארק היא עיר המשמשת כנקודת יציאה לשמורת הר הגעש פינטובו שהתפרץ בשנת 1991 ונחשב להתפרצות השנייה בחוזקה במאה ה-20 ששינתה לחלוטין את תוואי השטח. ביקור בשמורת הר הגעש הוא חוויה בלתי רגילה כשהדרך היחידה להתנייד שם היא באמצעות רכבי 4X4 או רגלית. הדרך להר הגעש חוצה נהרות שנוצרו בעקבות ההתפרצות ואחת מהאטרקציות המרכזיות בשמורה הם המעיינות החמים של פונינג, שם ניתן לטבול במים שנובעים מבטן האדמה.

 

כפר מיויאו במחוז איפגאו - זהו כפר ציורי בין ההרים במחוז הצפוני של האיפגאו והדרך אליו מתאפשרת אך ורק ברכבי 4X4. בשל ההגעה המורכבת אליו, הכפר נשאר מיותם מתיירים לאורך כל השנים ונחשב ליעד להרפתקנים בלבד. הבודדים שכן מצליחים להגיע אל הכפר ייהנו מנוף עוצר נשימה של טרסות אורז בין ההרים ואנשי כפר שלווים ומאירי פנים. המחוז נקרא על שם שבט האיפגאו שעד לפני עשרות שנים היה שבט של ציידי ראשים, כשבמיויאו ניתן לפגוש באחרוני הציידים ולשמוע סיפורים על הקרבות שהתרחשו בצעירותם.

 

כפר בטאד במחוז איפגאו - הכפר המפורסם ביותר בפיליפינים בו צולמו תמונות עוצרות הנשימה של טרסות האורז לגלויות ומגזינים. ההגעה לכפר מתאפשרת רגלית בלבד, בהליכה שאורכת כשעה. זהו כפר קטן שממוקם בנקודת תצפית מרהיבה לטרסות אורז שנראים כאצטדיון ענק הבנוי כולו מטרסות. לאחר עונת שתילת האורז הנוף מרהיב אף יותר כשכל הטרסות ירוקות.

 (צילום: אורנה פינגל) (צילום: אורנה פינגל)
(צילום: אורנה פינגל)

סגדה - סגדה היא עיירה כפרית בהרים של מחוז מאונטיין פרובינס, כ-1,500 מטר מעל פני הים. מזג האוויר הטרופי המאפיין את הפיליפינים אינו חל על סגדה, שמרגישה יותר כמו עיירה באירופה עם טמפרטורות סביב ה-10 מעלות. גולת הכותרת של סגדה היא מערת סמוגינג - מערת נטיפים מהמדהימות באסיה. זוהי מערה שיורדת לעומק של מעל ל-300 מטר מתחת לאדם ומצריכה ליווי של מדריכים מקומיים שיאירו את הדרך עם עששיות. במערה יש המון מים זורמים ובריכות עם מים צלולים והיא נחשבת בגדר אתר חובה למבקרים בפיליפינים.

 

מחוז קלינגה - מעט מאוד תיירים מגיעים למחוז זה שמאופיין באזור הררי מאוד ודרכי עפר שבהם ניתן להתנייד אך ורק באמצעות רכבי 4X4. המחוז נקרא על שם שבט הקלינגה, שעד לא מזמן ניהל קרבות עקובים מדם עם שבט האיפוגאו. בכמה כפרים באיפגאו ניתן לחזות באחרוני ציידי הראשים ואף לראות את הגולגולות שאספו ותלו בחזית ביתם. בני שבט הקלינגה ידועים בקעקועים השבטיים שמעטרים את גופם כאות גבורה.

 

טגאיטאי - דרומה ממנילה ממוקמת העיירה טגאיטאי, המפורסמת בעיקר בשל היותה נקודת תצפית להר הגעש המדהים טאאל שנחשב להר הקטן והמסוכן ביותר בעולם, וממוקם כאי בתוך אגם טאאל. מדובר בהר געש פעיל וניתן להבחין בקיטורי עשן שיוצאים מבטן האדמה.

 

פורטו גלרה - ממוקם מדרום לאי לוזון ואפשר להגיע אליו בסירה בלבד. זהו אחד האיים המרהיבים שיש לפיליפינים להציע, והוא נחשב לאחד מאתרי הצלילה הטובים בעולם, וניתן לחוות את העולם התת ימי גם באמצעות שנורקל ולצפות בשוניות מרהיבות, שלל דגים וצבי ים ואפילו דולפינים. החופים הלבנים והים התכול מרהיבים ביופיים, ויש שיגידו שפורטו גלרה הוא המלדיבים של הפיליפינים.

 (צילום: Moshe Shai) (צילום: Moshe Shai)
(צילום: Moshe Shai)
 

 

לגלות מקומות חדשים וליהנות מחופים לבנים - הירשמי למסע מלכת המדבר לפיליפים

 

 

יואב גולן הוא מדריך טיולים המתמחה בטיולים בפיליפינים ומנהל סניף פלייאיסט פיליפינים

 

בשיתוף מלכת המדבר

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות ארכיון מלכת המדבר
ארבע על ארבע מול הים - הפיליפינים
באדיבות ארכיון מלכת המדבר
מומלצים