שתף קטע נבחר

"טרולים": ג'סטין טימברלייק דביק, מתוק וכיפי

הניסיון המגושם של אולפני דרימוורקס להקים לתחייה את בובות הטרולים הנושנות על המסך הגדול נובע מחוסר מקוריות ומשאיפה לקידום מרצ'נדייז. אבל סרט האנימציה המוזיקלי "טרולים" בכיכובו של ג'סטין טימברלייק הוא זריקת סוכר צבעוני בכמויות מוגזמות, אך ערבות לחך הילדים

ניתן להשוות את חווית הצפייה במיוזיקל האנימציה "טרולים" (Trolls) לזלילת קילו של ממתקי גומי מפוקפקים. זה צבעוני באופן חשוד, מפתה במגוון צורותיו, יוצר היי של עודף סוכר ומכיל ערך תזונתי אפסי אם לא שלילי. ובכל זאת, ואולי בגלל זאת, מפעם לפעם קשה שלא להיכנע לפיתוי. 

 

"טרולים" מבוסס על הבובות החמודות-כעורות שהגיעו מדנמרק לארצות הברית לפני למעלה מחצי מאה. הן הפכו ללהיט מכירות במחצית הראשונה של שנות ה-60, ושוב בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90. גם אם המותג איבד מאז מזוהרו, אין בכך כדי למנוע מאולפני דרימוורקס לנסות ולהחיות אותו. במנטליות ההוליוודית העכשווית יותר הגיוני להשקיע 120 מיליון דולר בסרט על בובות שהיו בשיאן לפני רבע מאה מאשר להסתכן בעיצוב עולם ודמויות מקוריות.  

 

זהו תוצר מובהק של אולפן שמעסיק אנשים מוכשרים ונטולי יומרה לחדשנות. אולפני פיקסאר מאזנים את שאיפות המרצ'נדייזינג הגלויות של סדרות "מכוניות" ו"מטוסים" בסרטים מקוריים ואפילו נועזים כמו "הקול בראש". בדרימוורקס מנסים להפוך כל סרט לסדרה, ולכן הרעיונות העלילתיים מתחילים בנוסחה ומסיימים באוסף קלישאות. הדלות היצירתית מסתתרת מתחת לאנימציה מרהיבה וצבעונית, עלילה גדושה בדמויות, וקצב קינטי מסחרר. גם להיות הטובים ביותר בפאסט פוד זה לא מעט.

 

עם כל מגבלותיו, הסרט הנוכחי הוא גרסה משוכללת ומוצלחת יותר לסרטי הדרדסים. יוצרי "טרולים" נמנעו מהניסיון המגושם שהיה בסרטים אלו לשלב בין אנימציה ללייב-אקשן. כנראה כדי לא להשחית זמן יקר על דמויות שלא ניתן להפוך לצעצועים.

 

ביקורות נוספות בערוץ הקולנוע :

 

הטרולים הם יצורים קטנים, צבעוניים ועליזים, שופעי אהבה דביקה האחד לשני. בכל שעה צמיד על ידם מאותת כי הגיע הזמן לחיבוק קבוצתי. כל הווייתם המנג'סת מושתתת על שירה וריקוד של שירים שנכתבו זמן רב לפני לידתם של הצופים הצעירים של הסרט.

 

משנות ה-60 מגיע - עד כמה שזה ישמע לא יאומן - ביצוע טרולי ל"The Sound of Silence" של סיימון וגרפונקל, ומשנות ה-80 "הלו" של ליונל ריצ'י ו"True Colors" של סינדי לאופר. בשירים עכשוויים יש משקל מיוחד לאלו של ג'סטין טימברלייק שבנוסף מדבב את אחת הדמויות ומשמש כמפיק מוזיקלי. את השירים הטרולים מלווים כוריאוגרפיות משוכללות, עליזות ומופרכות שבמהלכן הם עושים שימוש במגדלי השיער הצבעוני שעל ראשם. בקיצור, דרדסים עם שילוב של ספידים ופטריות הזיה.

 

סיפור הרקע המוצג בפרולוג הוא שילוב בין השואה ויציאת מצרים בגרסת הטרולים. הקהילה המוגדרת כ"יצורים השמחים ביותר שחיו אי פעם", חיה את חייה הצבעוניים והתוססים על עץ ענק, אולם הברגנים - מפלצות אוגר (ogre) ענקיות ונטולות שמחה, גילו כי זלילת הטרולים משולה לאפקט של סם המשנה את מצב רוחם הקודר תמידית - חדשות רעות לטרולים המסכנים. העץ שלהם גודר כדי שלא יברחו ומסביבו נבנתה עיר של ברגנים. בהתאם למסורת פעם בשנה הם חוגגים בזלילת טרולים.

 

בתחילת הסרט מוביל המלך פפי (ג'פרי טמבור) את הקהילה לבריחה נועזת מהברגנים החמדנים, לעבר מקום מסתור חדש במעבה היער. המלך גריזל (ג'ון קליז) זועם על כך שבנו הנסיך גריזל (כריסטופר מינץ-פלאס) לעולם לא ידע טעמו של אושר. בזעמו הוא מגרש את השפית המרושעת (כריסטין ברנסקי) שמואשמת במחדל.

 

העלילה מתחילה בקפיצה של כמה שנים קדימה, כאשר הטרולים חיים בתחושת ביטחון מופרזת בביתם החדש. הנסיכה פופי (אנה קנדריק), בתו של המלך פפי, היא השמחה והתוססת מכולם, ומובילה את שאר הקהילה בחינגות השירה והריקוד. רק טרול אחד לא חולק את תחושות האכסטזה הקולקטיבית: בראנץ' (טימברלייק) הוא טרול שצבעו אפור ודאגותיו רבות. הוא מסרב לרקוד ולשיר ומעדיף לשאת נבואות זעם על חוסר הזהירות שיאפשר לברגנים לאתר אותם. כמובן שאף אחד לא טורח להקשיב לו.

 

למרבה הפלא הוא צודק. מסיבה רועשת במיוחד מושכת את תשומת ליבה של השפית הברגנית המנודה. היא מגיעה למשכנם החדש וחוטפת טרולים מלוא הפאוץ'. כוונתה להביא אותם לעיר הברגנים על מנת לטהר את שמה. הנסיכה פופי משכנעת את בראנץ' לצאת איתה למסע להציל את החטופים. כשיגיעו לשם יתגלה כי המפתח טמון ביכולת לרקום ברית עם ברגנית נמוכת מעמד - ברידג'ט (זואי דשנל) העובדת כנערת מטבח בשירות השפית המרושעת, ומאוהבת בסתר בנסיך גריזל.

 

"טרולים" גדוש ברגעים שיזכירו סרטים שראיתם וסיפורים שקראתם. קשה להניח שצופים בוגרים יהיו מרותקים למהלך העלילתי מתחילתו ועד סופו. ובכל זאת, לא ניתן שלא להתפעל מאיכות האנימציה הממוחשבת, ממרקם הדמויות דמוי הלבד והבד, ולפחות מחלק מעיבודי השירים עם הגודש המסחרר של ויזואליה צבעונית, מטופשת ומהנה.

 

"טרולים" (ארצות הברית) - וולט דוהרן ומייק מיטשל. שחקנים ראשיים: ג'סטין טימברלייק, אנה קנדריק, ג'פרי טמבור, ג'ון קליז, כריסטופר מינץ-פלאס, כריסטין ברנסקי וזואי דשנל. אורך הסרט: 91 דקות.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים