שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "הלהקה האחרונה בלבנון": עונה לגבעת חלפון
    הקומדיה הצה"לית "הלהקה האחרונה בלבנון" מהדהדת את "גבעת חלפון אינה עונה" של אסי דיין. אמנם עפר שכטר, עופר חיון ואורי לייזרוביץ' אינם שלישיית הגשש וצמד היוצרים איציק קריחלי ובן בכר אינם מושחזים כמו דיין, ועדיין מדובר בלהיט פוטנציאלי מצחיק ולא טיפשי

    כאשר בעיצומו של "הלהקה האחרונה בלבנון" פוצחים שלושת גיבורי הסרט בשירת "תן לשים ת'ראש על דיונה" זה נדמה כמו הכרזה קולנית על מקורות השראתו. ואכן, סרטם של בן בכר ואיציק קריחלי רק מעיד על מעמדו המיתולוגי של "גבעת חלפון אינה עונה", שמתוכו לקוח כידוע השיר הנ"ל, בתולדות הקולנוע הישראלי.  

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    באופן משונה, סרטו המכונן של אסי דיין מעולם לא זכה לעיון אקדמי ותאורטי מעמיק. ודאי לא בהשוואה לסרטי צבא אחרים (ע"ע "מסע אלונקות" ו"בופור"). לא כאן המקום לדון בסיבות להזנחה הזו, אבל נציין רק ש"גבעת חלפון" הוא הסרט המייצג לא רק של הרגע התרבותי וההיסטורי בו נוצר - דמדומי שלטון מפא"י והטראומה של מלחמת יום כיפור - אלא גם של הקומדיה הישראלית לדורותיה.

     

     (צילום: עמית יסעור) (צילום: עמית יסעור)
    (צילום: עמית יסעור)

    ואמנם, שלושת גיבורי "הלהקה האחרונה" אינם שם במקרה. הם מתייחסים במובהק אל שלישיית הגשש החיוור שכיכבה בסרטו של דיין. אך אם ההשוואה ל"גבעת חלפון" מעמידה את היצירה הנוכחית בעמדת נחיתות ברורה, הרי זה בעיקר משום שהסרט חסר את הכתיבה המושחזת והמבריקה של דיין, וכן - לא כל שלושה גברים שמריצים דאחקות הם הגששים.

     

    סרטם של בכר וקריחלי נפתח ביום של נסיגת צה"ל מדרום לבנון אחרי 18 שנות כיבוש. גיבורי הסרט הם חברי להקה כושלת ומסוכסכת בתוך עצמה שמוזמנים להופיע בפני החיילים שעוד נותרו מאחור. סיפור הרקע של השלושה, שלומי (עופר חיון), אסף (אורי לייזרוביץ') וקובי (עפר שכטר), מובא בסדרה של פלאשבקים מהירים וכתוביות מגניבות שמזכירים, למרבה הפלצות, את הקולנוע של גאי ריצ'י. ואכן, מחצית השעה הראשונה של הסרט מעוררת ספקות באשר לאפשרות שנשרוד את ההמשך.

     

     (צילום: ורד אדיר) (צילום: ורד אדיר)
    (צילום: ורד אדיר)

    שרשרת של נסיבות שמובאות באותה סדרה מסורבלת ומייגעת (ולמען האמת גם לא לגמרי מובנת) של פלאשבקים גורמת לשלושה להישכח מאחור בלבנון, בבסיס שעליו משתלטים אנשי חיזבאללה, אחרי שאחרון החיילים יוצא. בניסיונות, שרק חלקם משעשעים, למצוא את הדרך הביתה הם ייעשו מעורבים עם כפריים אנשי צד"ל, עסקת סמים שהסתבכה ושבראשה עומד מפקד הבסיס (הבמאי-שותף קריחלי), ולוחמי חיזבאללה המגלים את דבר נוכחותם במקום - רשימה חלקית בלבד. מהצד הישראלי מתעקשת חוקרת מצ"ח (דניאל גל) לחשוף את המב"ס-המבריח, ואביו הקצין הבכיר של אחד מחברי הלהקה (ישראל קטורזה) מתגייס למבצע ההצלה.  

     

    ביקורות נוספות בערוץ הקולנוע :

     

     (צילום: עמית יסעור) (צילום: עמית יסעור)
    (צילום: עמית יסעור)

    הסרט, שאת התסריט לו כתבו קריחלי ואורי הלוי (שבעברם כתיבת פרקים לסדרות "שמש" ו"הפיג'מות"), אינו נרתע מהצגה לא מחמיאה של בכירי המערכת הצבאית בשטח הלבנוני שמתבססת, מן הסתם, על המציאות - וזה כולל את הפקרת אנשי צד"ל. אבל דומה שהישגו של הסרט, הכל יחסי כמובן, הוא בכימיה שעובדת בין שלושת גיבוריו שלא מן הנמנע שעוד נשוב ונפגוש אותם בסרטים נוספים. לי הם הזכירו את "הארטיסטים" ("Les Charlots"), אותה חמישייה קומית-מוזיקלית צרפתית שהופיעה בסדרה של להיטים בשנות ה-70 שזכו בארץ לכותרות כמו "הארטיסטים בצבא" או "הארטיסטים בחופשה".

     

    החזרה אל החוויה הטראומטית של מלחמת לבנון עמדה במרכז שלושת הסרטים הישראליים הבולטים של העשור הקודם: "בופור" (2007), "ואלס עם באשיר" (2008) ו"לבנון" (2009). מעניין, אגב כך, לראות כיצד את מקום דמות החייל-קורבן ששורטטה בהם תופס עתה דימוי קליל ועדכני יותר - אולי מתוך עמדה שמואסת, ובצדק, בשיח הבוכים-ולא-יורים שאימצו הסרטים הנ"ל.

     

     (צילום: עמית יסעור) (צילום: עמית יסעור)
    (צילום: עמית יסעור)
     

    "הלהקה האחרונה בלבנון", וזה אולי נשמע כמעט כמו התנצלות, מעלה לא מעט חיוכים (למען ההגינות בהקרנה שבה נכחתי נשמעו גם צחוקים), ובעיקר אינו גולש אל סר הטעם והוולגרי. אז נכון שבדיחות המתייחסות למלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן הן החומר שממנו בונים סוכה לחג, אבל יש משהו סימפטי בסרט שהופך את הצפייה בו למהנה בע"מ. לציון מיוחד ראויים העיבודים המוזיקליים (גל תורן ודודוש קלמס), ובהם עיבוד רוק מפתיע ל"כלניות" האלמותי. הסצינה בה מתחזה אחד החיילים לדרשן במסגד ונושא באוזני המאמינים את מילות השיר "בדד" של זוהר ארגוב בערבית, היא אחת המוצלחות בסרט - דווקא משום שהיא פועלת בהפוך-על-הפוך.

     

    שחקני המשנה הפלסטינים, בהם סלים דאו, ג'ורג' איסקנדר והישאם סולימאן, מתבלטים לטובה, ודמויותיהם אינן קורסות אל עבר הקריקטורה המתנשאת והמעליבה. וכך, סרטם של בכר וקריחלי עשוי להיהפך ללהיט הקולנועי הבא שלנו, ומי שצפייה בטריילר שלו עוררה אצלו ציפיות לעוד סרט אסונות נוסח "ארבע על ארבע", יכול אפילו למצוא עצמו מופתע לטובה.

     

    "הלהקה האחרונה בלבנון" (ישראל) - במאים: איציק קריחלי ובן בכר. שחקנים ראשיים: עפר שכטר, עופר חיון, אורי לייזרוביץ', איציק קריחלי, דנה פרידר, דניאל גל, ג'ורג' איסקנדר, סלים דאו, הישאם סולימאן וישראל קטורזה. אורך הסרט: 99 דקות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים