שתף קטע נבחר

הטכנולוגיה הישראלית במאבק נגד העישון

פיתוח של חברת סומטיקס מהרצליה, המבוסס על צמידים חכמים, נועד לסייע למעשנים להיגמל באמצעות זיהוי תנועה של היד לפה. כשהחיישנים מזהים סיגריה, אפליקציה ייעודית שולחת למעשן תמריצים כספיים או רגשיים, כדי לגרום לו להפסיק. איך זה עובד, וכמה תרוויח החברה בשנתיים הבאות?

מעשנים רבים מבלים שנים רבות מחייהם בניסיונות שונים להיגמל מעישון, פעמים רבות ללא הצלחה. פיתוח ישראלי, המבוסס על שימוש בצמידים ובשעונים חכמים, מבקש לסייע לכל אותם מעשנים שלא הצליחו להיפטר מההרגל בשיטות הקיימות, באמצעות טכנולוגיה המזהה תנועה של היד לפה. מדובר בפלטפורמת תוכנה שפותחה בידי חברת סומטיקס (Somatix) מהרצליה, המבוססת על טכנולוגיית האביזרים הנלבשים (Wearables).

 

החברה פיתחה פלטפורמת תוכנה מסוג Real time data analytics, המקבלת בזמן אמת מידע משעונים וצמידים חכמים ומנתחת אותו. כאשר המערכת מזהה עישון, באמצעות חיישנים הקיימים בשעונים ובצמידים, מופעלת אפליקציה המכונה סמוקביט (SmokeBeat), אשר מעודדת את המשתמש להפחית את העישון באמצעות תמריצים שונים. במקביל, נתוני העישון מועברים לשרתים היושבים בענן, מנותחים, ומייצרים מידע המסייע למטפל של המעשן לייעל את תהליך הגמילה.

 

מדובר בפלטפורמת תוכנה שאינה נמכרת ישירות למשתמשים, אלא ללקוחות עסקיים כמו מעסיקים, חברות פיתוח וקליניקות רפואיות.

 

איך זה עובד?

המערכת מבוססת על שיטת טיפול פסיכולוגית המכונה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (באנגלית: Cognitive Behavioral Therapy,‏ CBT), הכוללת תמריצים שונים אשר גורמים למטופל לשינוי התנהגות, מסביר מנכ"ל סומטיקס, ערן אופיר. "כיום 50% מהמעשנים מנסים להפסיק לעשן כעשר פעמים בממוצע במהלך חייהם, ורק 7% באמת מצליחים להגיע לגמילה תמידית", אומר אופיר.

 

לדבריו, "אחוז גבוה מהנגמלים חוזרים לעשן. יש הרבה תוכניות טיפול - התנהגותיות או תרופתיות, והרופאים משתמשים בטיפולים שונים. אבל הבעיה היא שאין דרך לעקוב אחרי הצלחת הטיפול. המטפלים ממליצים לאנשים על תוכנית טיפול כלשהיא, ורואים אותם שוב אחרי חודש בזמן הביקור החוזר. מה שאנחנו עושים זה נותנים למטפלים כלי מעקב רצוף אחרי יעילות הטיפול, המאפשר גם לשנות את התוכנית לפי הצורך באופן מיידי.

 (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)
 

"פיתחנו טכנולוגיה ייחודית, שבה אנחנו מזהים על פי תנועת היד של המטופל - האם הוא מעשן, אוכל, שותה או מצחצח שיניים. היכולת הזו נותנת לנו אפשרות לעשות את הדבר החשוב ביותר בטיפול - תגובה מייידית בזמן אמיתי.

 

"אם אני מזהה שאדם מעשן, מיד קופצת למטופל התראה באפליקציה, שנותנת לו חיווי על כך שהוא מעשן. בנוסף לכך הוא מקבל סטטיסטיקות לגבי כמה סיגריות הוא עישן באותו יום, שבוע או חודש, כמה מהסיגריות הוא עישן בבית, בעבודה, או בדרך לעבודה, וכדומה. מתחיל כאן תהליך שבמסגרתו אנחנו נותנים ארבעה תמריצים שונים: כספיים, רגשיים, שכליים וחברתיים - במטרה שלא ימשיך לעשן".

 

איך פועלים התמריצים?

 

"התמריצים הכספים הם אחד הדברים הגדולים כיום בארה"ב בתחום הביטוח. יש הרבה מעסיקים שמפעילים עם חברות הביטוח, במסגרת ביטוחי הבריאות, שיטות שמטרתן להניע עובדים להתנהגות בריאה יותר. 30% מחברות הביטוח בארה"ב משתמשות לשם כך בצמידים חכמים הניתנים לעובדים בחינם. העובד מקבל יעדים יומיים או חודשיים, ואם הוא עומד בהם הוא מקבל למשל דולר ליום, או הנחות והטבות שונות.

 

"התמריצים החברתיים נשענים על העובדה שבכל תרבות אפשרית בעולם הוכח שהדרך הכי יעילה לטפל בתמכרות היא על ידי תמיכה חברתית, ודוגמא לכך היא ארגון אלכוהולים אנונימיים. אנחנו יוצרים מערכת של דירבון באמצעות רשת של קשרים חברתיים, המעשנים יכולים להשוות את עצמם לאחרים מבחינת כמות הסיגריות שעישנו, ואם למשל אתה רואה שאתה מעשן יותר מהממוצע בעיר שלך, זה נותן לך מוטיבציה להפחית בכמות. כמו כן יש קהילה תומכת של חברים ובני משפחה, שמשתתפים בתהליך, רואים את ההתקדמות שלך בתהליך הטיפול ונותנים תמריצים רגשיים ואחרים.

 

"במסגרת התמריצים הרגשיים והשכליים, אתה מקבל הודעות שמניעות תהליכים. למשל מניפולציות רגשיות שמזכירות למטפל את הנזקים הרפואיים של העישון, את הירידה בתוחלת החיים, או את השפעת העישון על הילדים. לדוגמא, שולחים למטופל תמונה של הבת שלו, עם משפט בנוסח: 'אם תרצה ללוות אותה לחופתה, כדאי שתפסיק לעשן'".

ערן אופיר ()
ערן אופיר
 

לדברי אופיר, "התהליך מובל על ידי מטפל, שמקבל את כל הנתונים על מסך, ובאמצעותם עוקב מרחוק על ההצלחה של הטיפול. המערכת יושבת על שרתים בענן, ומודדת את התגובה של המשתמש לסוגי התמריצים השונים שמופעלים עליו. לפי הנתונים נבנה לאורך זמן פרופיל פסיכולוגי של המטופל, ממנו מייצרים חיזוי להתנהגות שלו, ואז ניתן להתאים לו טיפול מדויק יותר. אם לשל אני יודע שאחרי כל ארוחת צהריים אתה מעשן סיגריה, אדע לתת לך תמריצים בזמן הארוחה כדי לנסות למנוע את הסיגריה שאחרי".

 

זה קצת מזכיר פיקוח של אח גדול.

 

"אנחנו לא רואים את זה ככה. כי אתה לא כופה את זה על אנשים. אנשים עושים את זה מבחירה. הם מקבלים תמריצים כספיים ואחרים, כדי להיות יותר בריא. אנשים ממילא הולכים עם שעון או צמיד חכם, אז אם אפשר באותה הזדמנות לקבל על זה כסף, מה טוב".

 

מכירה מסחרית ברבעון הראשון של 2017

חברת סומטיקס הוקמה בידי שני מייסדים – מנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO), אורי שצברג, שפיתח את האלגוריתמים, והמנכ"ל ערן אופיר. החברה רשמה את הפטנטים שלה בשנת 2014, אך הוקמה רשמית בפברואר 2015. החברה יושבת בהרצליה ומעסיקה שבעה עובדים.

 

באפריל 2015 גייסה החברה גיוס ראשוני של מיליון דולר ממשקיעים בארה"ב, ובקרוב תצא לגיוס נוסף של 5-3 מיליון דולר. בחודש נובמבר הקרוב יתחרה המוצר של סומטיקס בגמר תחרות האפליקציות, שתתקיים במסגרת תערוכת הציוד הרפואי MEDICA, בדיסלדורף שבגרמניה.

 

מה חדשני במוצר שלכם לעומת מוצרים קיימים?

 

"המוצר חדשני משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שאין היום שום טכנולוגיה מקבילה שמאפשרת לזהות בזמן אמיתי מה הבן אדם עושה, עם שעון או צמיד חכם. אנחנו היחידים המחזיקים בטכנולוגיה הזאת, שפיתחנו במשך שנתיים. יש היום בשוק 400 אפליקציות לגמילה מעישון, אבל לאף אחת מהן אין יכולת לזהות בצורה עצמאית שהבן אדם מעשן - המשתמש צריך להכניס בעצמו את הנתונים למערכת, וזה פוגע באמינות שלה.

 

"דבר שני – אלו רק אפליקציות – אין להם שרתים שבונים מאפיין התנהגות ופרופיל פסיכולוגי. אנחנו עובדים עם פרופסורים בארץ ובעולם, לקחנו מתודולוגיות פסיכולוגיות והטמענו אותן באלגוריתמים שבנינו. הפסיכולוגים שאנחנו עובדים איתם רואים את זה כמהפכה בתחום, מדובר ביכולת לתת פידבק מיידי ומושכל כדי להניע באמת תהליכי שינוי".

 

לדברי אופיר, פלטפורמת התוכנה שפיתחה סומאטיקס מתאימה לעשרות שעונים וצמידים חכמים הקיימים כיום בשוק העולמי: "המערכת עובדת היום בפיילוטים בארבע מדינות בארה"ב – ניו יורק, פנסילבניה, אילינוי ווושינגטון, בישראל יש פיילוט עם אוניברסיטת תל אביב, וכמו כן יש פיילוטים בתורכיה בקנדה. המערכת תחל במכירה מסחרית בסוף רבעון הראשון של 2017".

אורי שצברג ()
אורי שצברג
 

"כדי למכור פריט בשוק מוצרי הבריאות צריך להציג מחקרים אקדמיים ועדויות להצלחת הטיפול. אנחנו עובדים עם מוסדות גדולים, החוקרים משתמשים במערכת שלנו כדי להריץ מחקרים, הם לא מקבלים מאיתנו שום דבר מלבד הזכות להשתמש במערכת לטובת המחקר שלהם".

 

מהי תחזית ההכנסות שלכם?

 

"אנחנו מצפים להגיע בשנים 2017 ו-2018, שנתיים בהן נבנה את הפעילות המסחרית של החברה, להכנסות חד ספרתיות של מיליוני דולרים".

 

באילו יעדים יתמקדו המכירות?

 

"ישראל פחות מתאימה מבחינת המודל שלנו, כיוון אין פה חברות ביטוח או מעסיקים שעובדים עם צמידים חכמים. השווקים שלנו כרגע הם ארה"ב, אנגליה וסין - שבה יש 330 מיליון מעשנים. העישון מוגדר כבעיה לאומית בסין, ובכל יום מתים במדינה כ-3,000 אנשים כתוצאה מעישון. בכל העולם עישון הוא גורם המוות מספר אחד, אבל בסין זו ממש מגיפה.

 

"טעות מקובלת לחשוב שהעישון נחלש בעולם המערבי. הסטטיסטיקה מראה שזה לא נכון. בארה"ב 19% מהאוכלוסיה הבוגרת מעשנת ובישראל 21%. לפי משרד הבריאות האמריקני, מתים בארה"ב מדי שנה כתוצאה מעישון 480 אלף איש, והתחזית היא שתוך פחות מעשור המספר יגיע ל-550 אלף. בכל העולם יש כיום 1.2 מיליארד מעשנים".

 

האם תנצלו את הפלטפורמה לטיפול בהתמכרויות נוספות?

 

"אנחנו מתמקדים כרגע בגמילה מעישון, ואחרי השלמת הגיוס הבא נפתח מוצרים נוספים. יש הרבה פעולות הכוללות תנועה של היד לפה, ושייכות לעולם הטיפול והגמילה, כמו עישון, אכילה כפייתית, שתיית אלכוהול, הקאה, צחצוח שניים או כסיסת ציפורניים. אפשר להשתמש במערכת גם בתחום האבחון – למשל אבחון מוקדם של מחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון, וכן בתחום הפיקוח על אזרחים מבוגרים המתגוררים לבד".

 

"התחום עדיין נמצא בחיתוליו"

מנהל ענף מחשוב ומיכשור רפואי במכון היצוא, תומר אפשטיין, מסביר כי התחום שבו עוסקת סומטיקס נחשב לחדש יחסית, אולם הוא צובר תאוצה בעולם. "זה טרנד מאד מעניין. הרבה חברות אוספות מידע, הרבה חברות עוסקות בתחום המוצרים הלבישים. אבל הם עדיין לא יודעות מה לעשות עם זה", אומר אפשטיין, "למשל, אוספים מידע על מטופל, כמו דופק, דם, גנטיקה, החברות לוקחות את הממצאים, אבל עדיין לא יודעות מה לעשות עם המידע - ששווה הרבה מאוד כסף".

תומר אפשטיין (צילום: רונן אקרמן) (צילום: רונן אקרמן)
תומר אפשטיין(צילום: רונן אקרמן)

כאן נכנסות חברות כמו סומטיקס, שחושבות מה ניתן לעשות עם המידע, אומר אפשטיין, "זה תחום מאוד מענין שנמצא עדיין בחיתוליו ולוקח תנופה קדימה. אפשר למשל לחזות באילו מחלות ילקה המטופל, או לאיזה סוגי סרטן הוא רגיש בגלל הנתונים הגנטיים שלו. אפשר גם לעבד נתונים של מדינה שלמה, ולחזות מה תהיה המגמה של מגיפה קיימת".

 

אפשטיין מוסיף, כי אחד החסמים בתחום הוא החסם הרגולטורי במדינות מסויימות: "לא תמיד אפשר לאסוף את המידע, ולעתים צריך לבקש אישורים. יש מדינות שאוסרות על איסוף מידע ויש כאלה שמתירות. בקנדה, למשל, דורשים ששרתי החברה יהיו בקנדה ולא בישראל".

 

לדבריו, "הרבה חברות פועלות בעיקר בארה"ב ובמערב אירופה. מדובר לרוב בחברות צעירות עד בינוניות. הן כבר התחילו בחתימה על חוזים ובמכירות, אבל עדיין לא מדובר פה על עשרות מיליוני שקלים.

 

"בענף מדעי החיים של מכון הייצוא אנחנו מסייעים לתעשיינים ולחברות לקדם את המוצרים שלהם בחו"ל, ולמצוא הזדמנויות עסקיות עם חברות וגורמים בינלאומיים. אנו עושים זאת בין היתר בתערוכות בינלאומיות במדינות כמו גרמניה, ברזיל וסין, ובמשלחות של חברות לחו"ל, שפוגשות גורמי מפתח בבתי חולים, מפיצים, סוכנים ויבואנים".

 

מאות נציגים מחו"ל יגיעו לכנס המכשור הרפואי

ב-7 במרס 2017 יתקיים בישראל הכנס הבינלאומי ה-4 למכשור ומחשוב רפואי 2017 MEDinISRAEL. הכנס, בהובלת מכון היצוא ובשיתוף משרדי הכלכלה, החוץ והבריאות, יעסוק באתגרים הגלובליים של מערכות הבריאות העולמיות, תוך ייצוג חשיבות הרפואה הקהילתית ובהטמעת הטכנולוגיות החדשניות לטובת בריאות הכלל.

 

לכנס צפויים להגיע כ-2,000 משתתפים, מתוכם 800 אורחים מחו"ל וביניהם גם שרי בריאות, נציגי יבואנים ומפיצים, מנהלי בתי חולים, מנהלי IT ורכש של בתי חולים ממשלתיים ופרטיים, גורמי ממשל ומוסדות רגולטוריים, חברות גלובליות ועוד.

 

האורחים המגיעים מעשרות מדינות ברחבי העולם צפויים לקיים מאות מפגשים עסקיים עם נציגי החברות הישראליות בסיוע מערך הנספחים הכלכליים של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. לצד הכנס תתקיים תערוכה מקצועית שבה יוכלו המבקרים להתרשם ולפגוש חברות מכשור ומחשוב רפואי ישראליות המציגות מגוון טכנולוגיות ויישומים.

 

בשיתוף מכון הייצוא

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים