שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אמריקן האני": עדינות באמריקה של טראמפ
    סרט המסע שיצרה אנדראה ארנולד הוא סיפור התבגרות של נערה מבית הרוס - דרך רחובות שבורים ומרחבים פתוחים בחלקים הפחות מבטיחים של ארצות הברית. "אמריקן האני" מאתר חמלה ברגעים קטנים של החיים, תוך שהוא מהדהד את השפה הקולנועית של הבמאית הבריטית מסרטיה הקודמים

    המסע של במאי זר בארצות הברית נושא פוטנציאל למפגש מסקרן בין תרבויות ורגישויות אסתטיות. הטריטוריה האמריקנית מזוהה עם ייצוגה הקולנועי, ולכן יש בתנועה בתוכה, ובניסיון ללכוד אותה סוג של חזרה לבית שבו היוצר מעולם לא היה. מנגד, המרחב האדיר, המקום בו קיימת תרבות שאינה באמת שלך, מאתגר את היוצר במתח שבין הגדרה מחדש וסכנת אובדן הזהות.

     

    אמריקן האני - הטריילר    (צילום: באדיבות קולנוע לב)

    אמריקן האני - הטריילר    (צילום: באדיבות קולנוע לב)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    במיטבם, מפגשים אלו מולידים השתקפות של ארה"ב דרך עדשה ייחודית ומסקרנת. כך היה ב"נקודת זבריצקי" מ-1970 של מיכאלאנג'לו אנטוניוני, "אליס בערים" מ-1974 של וים ונדרס, "סטורשק" מ-1977 של ורנר הרצוג, "Leningrad Cowboys Go America" מ-1989 של אקי קאוריסמקי, או "29 דקלים" מ-2003 של ברונו דומון.

     

    ביקורות נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:

     

    לרשימה מכובדת זו מצטרפת הבימאית הבריטית המוכשרת אנדראה ארנולד בסרטה הרביעי "אמריקן האני" ("American Honey") - סרט מסע שהוא גם סרט התבגרות של נערה אמריקנית. שם הסרט לקוח משירה של שלישיית הקאנטרי ליידי אנטבלום, ומילותיו מבטאות הרהור נוסטלגי ממרחק השנים אודות תמימותה של נערה אמריקנית "שכבר לא יכולה לחכות עד שתצא / אבל עדיין לא לגמרי מוכנה לעזוב". הפלייליסט המשובח של הסרט, הנובע מתוך עולמן של הדמויות הצעירות, מהדהד את השאיפות שהדמויות לא תמיד מסוגלות לנסח, ומאפשר לעצב את מצב הביניים של תנופה רומנטית עם תנועה מתסכלת במעגלים.

     

    לא במקרה השיר "אמריקן האני" מהווה את נקודת ההתייחסות המגדירה את מצבה של הגיבורה, אם כי המקום שממנו היא יוצאת שונה מאוד מאידיאל האמריקנה המהדהד בו. אנו פוגשים את סטאר (סאשה ליין – בתפקידה הראשון), נערה בת 18 מהעיירה מוסקוגיי באוקלהומה – בלב טראמפלנד יו.אס.איי. יחד עם אחותה הקטנה, ואחיה הקטן עוד יותר, הם נוברים בפח זבל מאחורי וולמארט בחיפוש אחר אוכל שמיש שנזרק. בבית מחכה אב אלכוהוליסט שמזכה אותה בתשומת לב זכרית מהסוג המאוד לא רצוי. ספק אם סטאר היא הבת שלו – צבע עורה הכהה שונה מאוד מלובן הוויט טראש של האב ושל האם. ככול הנראה היא תוצר של מערכת יחסים קודמת שננטשה בבית האב החורג.

     

    האפשרות העלובה למדי לברוח (אך הקסומה ורומנטית לעיניה של סטאר) מתגלה באותו סניף של וולמארט. חבורת צעירים תוססת שבראשה עומד ג'ייק (שיה לה-באף) המבוגר יותר, רוקדת לצלילי We Found Love של ריהאנה. יש חילופי מבטים בין סטאר לג'ייק - הוא עושה לכבודה הצגה טווסית, והיא נשבית בהבטחה לחופש. הצעירים עובדים במכירת מנויים למגזינים, לשם כך הם מתנייעים בוואן ממקום למקום, ישנים במוטלים בצד הדרך, עושים שטויות של ילדים ומגשימים סוג מסוים של חופש מבלבל.


    סטאר ממהרת להשאיר את אחותה ואחיה בזרועות האם, ומתייצבת בבוקר המחרת להתחלת חייה החדשים. הצעירים, המגולמים גם הם ע"י שחקנים צעירים בסרטם הראשון, הם קבוצה שטחית ולא מעניינת במיוחד. ארנולד מתמקדת בסטאר, ביחסיה עם גייק, ובצלע השלישית של המשולש – הבוסית הצעירה והקשוחה של האופרציה שנקראת קריסטל (השחקנית רילי קיאו, שהיא גם נכדתו של אלביס פרסלי). למרות שכל מעלותיה של ארנולד כבימאית ניכרים בעבודה עם שלושת הדמויות הראשיות, היותו של הסרט נושק לשעתיים ושלושת רבעי, עם דמויות רקע מוגבלות, בוודאי מהווה נקודת חולשה.

     

    מכל עבודותיה הקודמות של ארנולד נדמה כי "אמריקן האני" הוא חזרה לדמותה של מיה ב"מחוץ למים" (2009), הנערה ממזרח לונדון המשתוקקת לברוח מעליבות חייה בתחתית הסולם המעמדי (גם כאן היה גבר המנצל אותה מינית). אך בעוד ש"מחוץ למים" מסתיים באקט העזיבה, זהו המקום בו "אמריקן האני" מתחיל. המרחבים האמריקניים מציעים את אפשרות הבריחה שלא מומשה בסרט הקודם. בשני הסרטים ארנולד מרבה להשתמש בסמלים הקשורים לנוכחותם של חיות. סוס כלוא והרעיון של דג באקווריום בסרט הקודם, וכאן דימוי החיות מציעים מגוון רחב יותר – מהברוטאלי עד הבלחות של קסם רומנטי כפי שחווה אותו הגיבורה.


    בתוך מסגרת הקולנוע האמריקני "אמריקן האני" מזכיר ייצוגים קודמים של צעירים וצעירות שמגלים את המימד המפתה והמסוכן של החופש. בעיקר את שיתוף הפעולה של התסריטאי הרמוני קורין והבימאי לארי קלארק ב-"Kids" מ-1995  ויותר מכך עבודתו של קורין עצמו ב"ספרינג ברייקרס" מ-2013. בהתאם לכך הסרט כולל רגעים פרובוקטיביים מבחינה מינית, ורגעים שבנויים על המתח הנמצא באוויר, פוטנציאל ההתפתחות של סיטואציות ומפגשים למקומות מאוד לא נעימים.

     

    הסרט ארוך, דורש סבלנות ויותר מכך - ויתור מודע על תנופה עלילתית לטובת השתהות חושית. סרטה הקודם של ארנולד היה עיבוד פראי, יצרי ל"אנקת גבהים" מ-2011 של אמילי ברונטה. פראי במובן שאינו סרט של מילים ואפילו לא של מעמדים דרמטיים אלא של חושניות בהתעכבות על פעולות מגע, בהצגת המרקמים של הטבע, הבגדים וגוף בגוף. גישה זו ניכרת גם בסרט הנוכחי בעודו מחליף את ערבות יורקשייר במרחבים הפתוחים – היפים והמוזנחים, האמידים והמרופטים בליבה של ארצות הברית.

     

    "אמריקן האני" (ארצות הברית) - במאית: אנדראה ארנולד. שחקנים ראשיים: סשה ליין, שיה לה-בוף וריילי קיו. אורך הסרט: 163 דקות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים