שתף קטע נבחר

הקשר בין ירידה במשקל להפחתת כאבי ברכיים

המפרקים כואבים? ירידה במשקל - אפילו של קילוגרמים בודדים - יכולה להוביל לירידה משמעותית בכאבים

שחיקת הסחוס הבין־מפרקי (אוסטאוארטריטיס) היא המחלה הניוונית השכיחה ביותר באוכלוסייה הבוגרת. המחלה פוגעת בעיקר בסחוסים של מפרקים נושאי משקל - ברך וירך. הסימן הראשון לבעיה הוא הופעת כאבים במפרק מיד בתחילת ההליכה, כשהיא מתבצעת לאחר מנוחה ממושכת, שחולפים לאחר כמה צעדים. עם התקדמות המחלה והחמרת הפגיעה במפרק הכאבים הולכים ומתגברים, הם קיימים לאורך כל זמן ההליכה ומגבילים באופן משמעותי את הניידות.

 

למחלה ישנם טיפולים שונים, המיועדים לגרום לשיפור בתפקוד המפרק: פיזיותרפיה לחיזוק השרירים סביב המפרק ולשיפור איכות וטווח התנועה במפרק, או טיפול בהזרקות של חומרי סיכוך. בנוסף, יש טיפולים שמטרתם להפחית את הכאב ואת התהליך הדלקתי, כמו מתן תרופות או זריקות נוגדות דלקת. ולבסוף, אם הטיפולים השמרניים לא מועילים, מומלץ לבצע ניתוח להחלפת המפרק הפגוע.

 

הסיבה המדויקת להופעת שחיקת הסחוס עדיין אינה ברורה, אולם זוהו כמה גורמי סיכון: גיל מבוגר, מין (נשים סובלות יותר מגברים), היסטוריה של פציעות או של חבלות במפרקים. אך בעוד שעל אלה אין לנו שליטה, גורם הסיכון המשמעותי ביותר כן ניתן לשינוי: השמנת יתר.

 

החולים לא מודעים

במפתיע, למרות הקשר ההגיוני בין עלייה במשקל לעומס מוגבר על מפרקי הגוף, רוב החולים אינם קושרים את הכאבים למצב של עודף משקל. אז לידיעתכם, מחקרים שבדקו לאורך זמן אנשים בגיל העמידה מצאו שעלייה במשקל בגיל הזה, אפילו קלה, מגבירה בכ־10% את הסיכון לעבור ניתוח להחלפת מפרק הברך.

 

מתברר שבמצב הליכה או ריצה רגיל, הפעילות גורמת להזנת הסחוס על ידי הנוזל המפרקי. אולם במצב של השמנה המלווה בשינוי במנח המפרק, העומס שמופעל עליו גדל משמעותית ועובר סף מסוים אשר גורם לנזק מכני ומאיץ את התהליך הדלקתי של שחיקת הסחוס.

 

הבשורה המעודדת היא שיש קשר ישיר בין הפחתת משקל לירידה בכאבים ולשיפור בפרופיל הסחוס. ככל שהירידה במשקל גדולה יותר, הירידה בכאבים והשיפור במצב המפרק גדולים יותר. מחקרים הראו שירידה של 10% במשקל השיגה ירידה של 50% בכאבים והובילה לעלייה דרמטית בתפקוד.

 

אם, למשל, אדם מפחית ממשקלו 10 ק"ג, העומס שפועל על המפרק בזמן הליכה למרחק של קילומטר (כ־750 צעדים) פוחת בכ־3,000 ק"ג.

 

הירידה בעומס על המפרק והעלייה בתפקוד מלווים גם בשינויים בסחוס עצמו. מחקרים הראו שירידה במשקל גורמת לאורך זמן לעלייה בעובי הסחוס, לשיפור בפרופיל תאי הסחוס ולירידה בתהליך הדלקתי.

 

חשוב לזכור שבכל המחקרים הירידה המומלצת במשקל היא הדרגתית. קצב ההפחתה המומלץ הוא בין חצי ק"ג לק"ג בשבוע, והשיפור בתפקוד וברקמת הסחוס מגיע לשיאו לאחר כמה חודשים, ואפילו עד שנה, של שמירה על משקל הגוף החדש.

 

חשוב לבצע את הדיאטה בשילוב עם פעילות גופנית לא רק כדי להגביר את ההוצאה הקלורית המזרזת את הירידה במשקל, אלא גם במטרה לשפר את תפקוד השרירים

 

סביב המפרק - מה שיוביל לשיפור תפקוד המפרק עצמו. כאשר הירידה במשקל מבוצעת ללא תרגול לחיזוק שרירים, התוצאה היא ירידה במסת השרירים באזור המפרק, דבר שעלול לעכב את ההשפעה המיטיבה. הפעילות המומלצת הינה תרגול יומיומי, שמורכב מאימון אירובי - תחילה ללא נשיאת משקל הגוף (לדוגמה אופניים או שחייה), וביצוע תרגילי חיזוק לשרירי הרגליים בדרגות קושי שונות, תחילה בישיבה, ועם השיפור בתפקוד השרירים - בעמידה. 

  

הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט, מכון פיזיולייף בהרצליה לפיזיותרפיה ולכושר אישי

 

הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"




 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
מה יקל על הכאבים?
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים