שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    עסקת טיעון במקום הרשעה ברצח: "מסחרה על הצדק"

    השבוע נרשמו עסקאות טיעון של נאשמים ברצח שהורשעו בהריגה בלבד ועוררו את הוויכוח סביב ההסדרים שחותמת הפרקליטות. ב-2015 הסתיימו 68% מהתיקים בעסקאות שאמנם חסכו כסף, אבל השאירו את הצדק לוט בערפל. ניר סומך, שהתעקש לסרב לעסקה וזוכה: "אומרים לך 'עזוב, שב שנתיים ותצא'"

     

    אביו של יפתח גריידי אחרי העסקה    (צילום : ניצן דרור)

    אביו של יפתח גריידי אחרי העסקה    (צילום : ניצן דרור)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "בשבילי הוא היה רוצח ויישאר רוצח. החוק יבש אבל אזרחים נרטבים. השופטים דחפו בכל הכוח לסגור עניין והם מקלים על עצמם. זו השיטה. רואים את זה כמעט בכל משפט רצח שמהר מאוד נסגר בהריגה. קשה לי להבין מה זה רצח במדינת ישראל. את בני לא אקבל בחזרה, אבל כדי לבנות חברה ראויה יותר החוק חייב להשתנות".

     

    את הדברים הללו אמר ביום שלישי עזר גריידי, אביו של החייל המנוח יפתח גריידי ז"ל, במחאה על עסקת הטיעון שנחתמה עם בן גניש, שבאפריל 2014 דקר את בנו למוות במהלך בילוי במועדון ברעננה. גריידי האב לא מבין כיצד אדם שנטל סכין ומזלג ממטבח המועדון ותקף את בנו - הורשע בהריגה בלבד. וגריידי אינו היחיד. לפי הדו"ח השנתי של הפרקליטות, כ-68% מההליכים המשפטיים ב-2015 הסתיימו בהרשעה בהסדר טיעון.

     

    מלבד המקרה של גריידי, עלו עוד שני מקרים דומים לכותרות השבוע. ביום שני הגישה הפרקליטות כתב אישום בגין הריגה בלבד נגד גביהו טגנה, שדקר למוות את ברוך אנבייה בחודש שעבר, למרות שהנאשם דקר את אנבייה שש פעמים. כמה ימים קודם לכן הורשעו - שוב בהסדר טיעון - שני נאשמים בפרשת מותו של מיכאל מנשרוב שנורה למוות בבת ים בשנת 2012.

    שלושה קרבנות, שלושה סעיפי הריגה. מימין לשמאל: אנבייה, גריידי ומנשרוב ()
    שלושה קרבנות, שלושה סעיפי הריגה. מימין לשמאל: אנבייה, גריידי ומנשרוב

    למשוואה יש שני צדדים. לעסקאות טיעון יש גם פן חיובי, עד כמה שאפשר: הן מאפשרות יעילות בהליך המשפטי וחוסכות במשאבים ציבוריים. עסקאות טיעון גם מבטיחות הרשעה במקרים שבהם יש קשיים ראייתיים שעלולים להביא לזיכוי.

     

    אבל פעמים רבות, במיוחד בפשעים חמורים, ההסדר מותיר את משפחות הקורבנות ואת הציבור בתחושה קשה שפוגעת באמון במערכת המשפט. במקרים אחרים הסדר גם עלול לפגוע בנאשמים שרוצים להילחם על חפותם עד הסוף אך חוששים ובוחרים להתפשר בדרך.

     

    "רוב התיקים שמסתיימים בעסקאות טיעון, במיוחד בתחום הפלילי ועבירות צווארון לבן, מגיעים לכך מהבנה של הצדדים שניהול התיק לא ישתלם לאף אחד מהם", מסביר עו"ד אייל בסרגליק, מומחה בתחום הפלילי. "אחרת התביעה תצטרך להשקיע המון משאבים, צוות תובעים שינהל תיק בעלויות של מיליונים, והיא עלולה להיכשל בסופו של דבר. מנגד, ההגנה חוששת קודם מהרשעה, ואחר כך ממשפט ארוך שבמהלכו הנאשם לא יכול לנהל את חייו".

    בן גניש, כפי שתועד לפני שדקר את יפתח גריידי ()
    בן גניש, כפי שתועד לפני שדקר את יפתח גריידי

    עו"ד בסרגליק. "המשפט לא משתלם" ()
    עו"ד בסרגליק. "המשפט לא משתלם"

    לדברי עו"ד בסרגליק, בניגוד למצטייר בציבור, החתירה להסדר טיעון משקפת את המצב הראייתי בזמן אמת: "כשהתביעה מנהלת תיק כמה שנים, ובסוף היא מגיעה לאותה תוצאה שניתן היה להשיג בהסדר אחרי כמה חודשים, גם המדינה מפסידה מזה וגם הציבור. הפן השלילי בכך הוא שלעתים הלחץ מוביל לעסקה. אדם יכול למצוא את עצמו מודה במשהו שהוא לא עשה".

     

    למה אין סעיף בין רצח להריגה

    אבל היעילות המשפטית לא מנחמת משפחות של קורבנות. לבני המשפחה יש זכות חוקית לקבל עדכון על הסדר, אך אין להם יכולת להתנגד ולמנוע אותו.

     

    בניסיון להגיע להרשעה ברצח התביעה מתמודדת עם קשיי הוכחה גדולים: עליה להוכיח לא רק את העובדות, אלא גם כוונה. כלומר, החלטה להמית, פגיעה בדם קר והכנה מוקדמת שעומדת מאחורי המעשה שלקח חיים. כשיש קושי להוכיח את כל אלו עקב קשיים בראיות, הדרך להסדר סלולה.

     

    במשך שנים דובר על שינוי החוק כך שיכלול אפשרויות נוספות במדרג גרימת המוות. הצעת תיקון של שרת המשפטים איילת שקד מבקשת לקבוע מדרג חדש ומפורט של עבירות ההמתה שיספקו לכך פתרון. החוק נמצא בטיפול של ועדת חוקה, חוק ומשפט ועדיין לא עברה קריאה שנייה ושלישית. הרפורמה משנה את ההבדל היום בין רצח להריגה, ומקדמת מדרג, או מגוון, של מצבי המתה, שלצדם תהיה ענישה שונה. כך יהיה סעיף רצח בכוונה תחילה ורצח חמור פחות "בדרגה שנייה". בינתיים החוק עדיין לא בתוקף, והמשפחות שאיבדו את יקיריהן נאלצות פעם אחר פעם לראות שמי שנטל חיים - יורשע בסעיף מקל.

     

    ומה לגבי נאשם שמאמין בחפותו אבל מופעל עליו לחץ להגיע להסדר? בערעור בעליון שהוכרע בפברואר השנה זוכה קצין מג"ב לשעבר ניר סומך מהריגת שכנו, והשתחרר אחרי שלוש שנים בכלא. לאורך כל שנות ההליכים המשפטיים הוא סירב להסדרי טיעון ונלחם על חפותו.

     

    ניר סומך משתחרר לביתו, בפברואר השנה

    ניר סומך משתחרר לביתו, בפברואר השנה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ל-ynet הוא אומר כעת: "בעסקת טיעון אין שום דבר שהוא לטובת הציבור. למה? קח אדם שנטען שעשה עבירה. באה המדינה, ובמקום לחקור אותו ולהילחם - עושה לו הנחה. מתמקחים על הצדק. מצד שני, מסכת הלחצים על נאשם היא מטורפת, ורבים שאין להם יכולת להילחם בוחרים למזער את הנזק. רק להתחיל משפט עולה מאות אלפי שקלים.
    אז באים אליך ואומרים 'עזוב, תשב שנתיים ותצא'. 99% מהאנשים יגידו תודה.

     

    "כולם יודעים שבעסקת טיעון, המסמך הסופי הוא לא נכון. לקחו צדק והכניסו אותו לעולם המסחר. מסחרה על הצדק. והאזרח הפשוט נפגע כאן באופן קריטי. אני לא הייתי מוכן לעשות עסקת טיעון. לא הייתי מוכן לשמוע על זה. הרגשתי בתוכי שאם אפגע בערכיות שלי ואודה במשהו שלא עשיתי, אין לי טעם לחיים. ניצחתי אבל גם יכולתי להפסיד".

     

    מהפרקליטות נמסר בתגובה: "אם בעבר התייחסו להסדרי טיעון כאל 'הכרח בל יגונה', היום בתי המשפט כבר מכירים בחשיבותם ובתרומתם. לעתים קיימים שיקולים שונים המטים את הכף לכריתת הסדר טיעון עם נאשם, למרות הסתייגות נפגעי העבירה. שיקולים אלו אינם תמיד ידועים ומובנים לציבור הרחב, והם נוגעים לרוב לקשיים העולים מחומר החקירה - לעתים אלו מתגלים רק לאחר תחילת המשפט - לאי-רצונו של עד להתייצב על דוכן העדים או לרצון לחסוך מנפגע עבירת מין את הטראומה שבעדות. השיקולים הרלוונטיים בכל תיק מוסברים לנפגעי העבירה. הפרקליטות מייחסת חשיבות רבה למתן מענה הולם וראוי לנפגעי העבירה ולמימוש זכויותיהם בהתאם לחוק".

    פורסם לראשונה 17/11/2016 22:17

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים