שתף קטע נבחר

לנצח דרקונים

"לאחרונה, חוויתי את אחד מהימים היותר מדהימים שהיו לי. ביחד עם חברי לתנועת הנוער 'כנפיים של קרמבו' – לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים, ניצחתי את כל הדרקונים. ביקרנו בגן לילדי מהגרים בדרום תל אביב ולמדנו ביחד לפתוח את הלב ולקבל אחד את השוני של האחר". ירדן טואג מתנדבת שנת שרות ב'כנפיים של קרמבו', משתפת

"אגדות הן יותר מאמתיות: לא בגלל שהן מספרות לנו שדרקונים קיימים, אלא בגלל שהן מספרות לנו שאפשר לנצח אותם" (ג.ק. צ'רסטנטון)

 

בכולנו קיימים דרקונים. הם נמצאים במחשבות שלנו ומתבטאים בהתנהגות שלנו כלפי האחר. הדרקונים גורמים לנו לגבש דעות קדומות ומוטעות ששונות מהמציאות בהבדלים של שמיים וארץ. הם מחזקים בנו את הפחד מהשונה, מעוותים את המציאות, גורמים לנו לפתח רגשות שליליים ומונעים מאתנו את האפשרות לאהוב.

 

אך למרות חוזקם של הדרקונים, עוד לא נמצא הדרקון שינצח 35 ילדים שובי לב שמצוידים בטונות של קסם אישי, אהבה, שמחה והתלהבות.

 


הרגשתי כל כך אהובה בקרב הילדים המתוקים האלה

 

לאחרונה, חוויתי את אחד מהימים היותר מדהימים שהיו לי. ביחד עם חברי לתנועת הנוער 'כנפיים של קרמבו' – לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים, ניצחתי את כל הדרקונים. ביקרנו בגן לילדי מהגרים בדרום תל אביב שהוקם בשיתוף יוניטף ולמדנו ביחד לפתוח את הלב ולקבל אחד את השוני של האחר.

 

בבת אחת הכול השתנה

כשמאי אופיר, חניכה בת 17.5 מסניף הוד השרון ואני, נכנסנו לגן, הילדים אכלו וההפתעה בעיניהם הייתה ניכרת. הם לא ציפו לבואנו ובהו בנו בסקרנות כשברכנו אותם לשלום ואיחלנו להם בתיאבון. לא אשקר, היה קצת מביך. אבל בבת אחת הכול השתנה. הם סיימו לאכול, ניגשו אלינו, התחילו לדבר אתנו והתלהבו מהנוכחות שלנו שם.

 


"יוצרים יחד מקום ומשמעות לכל אדם"

 

לחלק מהילדים בגן אני ניגשתי, אבל רוב הילדים ניגשו אלי והקיפו אותי בהמון חום ואהבה. ילדים בגילאי 3-6 שהרעיפו עלי אהבה מבלי להכיר אותי כלל. הם לא ידעו מי אני, מאיפה באתי ומה אני עושה בגן שלהם. זה בכלל לא היה להם משנה וזה היה אחד מהדברים שהכי ריגשו אותי במפגש הזה.

 

הרגשתי כל כך אהובה בקרב הילדים המתוקים האלה שמשכו אותי לפינת המשחקים שלהם כשהצחוק שלהם ממלא כל פינה בגן. אני ונועה דותן, רכזת הדרכה בסניף תל אביב דרום, החלטנו שאנחנו ממשיכות לנצח את הדרקונים ביחד והתחלנו ללמד את כל ילדי הגן מוראלים בשפת הסימנים.

 


התחלנו ללמד את כל ילדי הגן מוראלים בשפת הסימנים.

 

המוראלים הם שירי התנועה שמלווים בתנועות ידיים, כדי שגם חניכים לקויי שמיעה יוכלו לשיר ביחד עם כולם. כך בעצם חיברנו ביום אחד בין כמה עולמות שונים – בין עולמם של ילדי המהגרים, עולמם של בני הנוער שבאו מערים שונות במרכז ועולם הצרכים המיוחדים. ילדים בגילאים האלה, בדרך כלל לא פוגשים ילדים עם מוגבלויות, ולכן היום הזה היה כל כך מיוחד.

 

ילדי הגן זכו לפגוש את בשארה, חניך בן 11 עם שיתוק מוחין מסניף יפו. בשארה החייכן מתנייד באמצעות כיסא גלגלים, מה שגרם לילדים להסתקרן מאוד. הם עמדו סביבו, שאלו שאלות, נגעו, ליטפו, שיחקו אתו ולמדו שאפשר לתקשר גם בלי מילים.

 

אין דבר שאני אוהבת יותר מלראות את חזון התנועה שלנו "יוצרים יחד מקום ומשמעות לכל אדם" - הופך למציאות ממש מולי. תודה על יום מיוחד.

 

"נפש נפגשת בנפש, וחיוך ממיס דעות קדומות. זו הדרך ללמוד לקבל את האחר".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ירדן בפעילות בגן
דרקונים סיבוב
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים