שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הצעת חוק: שטחים ירוקים לכל תושב
    השטח הציבורי הפתוח העומד לרשות ישראלי עירוני עומד כיום על כ-3 מ"ר בממוצע, לעומת 20-40 מ"ר במערב אירופה. הפערים קיימים גם בתחומי מדינת ישראל: אם בצפון תל אביב כל תושב נהנה מכ-13 מ"ר ירוק, בפלורנטין מדובר על 1 מ"ר בלבד. הצעת חוק חדשה רוצה לשנות את המצב: מוסדות התכנון יחויבו להקצות לכל אדם שטח ירוק קרוב לביתו

    ישראלי שמתגורר בעיר בארץ זוכה רק ל-3 מ"ר של שטח ציבורי פתוח. כלומר, לכל עירוני ישראלי יש רק 3 מ"ר של עצים, פארקים ודשא. לשם השוואה, במערב אירופה יש לעירוניים ויושבי הפרברים 20-40 מ"ר של שטח ירוק לתושב. על רקע נתונים אלה, יוצאת לדרך יוזמת חקיקה חדשה - חוק הגינה הציבורית.

     

    לכתבות נוספות בערוץ הנדל"ן

     

    מדובר בהצעת חוק של ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), אותו יזמה בשיתוף ארגון "אדם טבע ודין". ההצעה תחייב את מוסדות התכנון להקצות לרשות כל אדם המתגורר בעיר 7 מ"ר כשטח ציבורי פתוח (שצ"פ), במרחק שלא יעלה על חצי ק"מ מביתו, או שזמן ההליכה מהבית לשצ"פ לא יעלה על 10 דקות.

     

    כיום יש הבדלים עצומים בכמות השטחים הפתוחים לנפש בין אזורים שונים בארץ, ומפת השצ"פים מקבילה במידה רבה לרמתם הסוציו-אקונומית של היישובים השונים.

    שטח ירוק בהוד השרון (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    שטח ירוק בהוד השרון(צילום: עידו ארז)
     

    כך לדוגמא, בצפון תל אביב כל תושב נהנה מכ-13 מ"ר של שטח פתוח - או יותר. לעומת זאת בדרום העיר, בייחוד בשכונת פלורנטין, יש לעתים פחות מ-1 מ"ר לתושב.

     

    בירושלים קיים מחסור אדיר בשטחים פתוחים בשכונות מרכז העיר, בייחוד במאה שערים והסביבה. גם בשכונות החדשות השצ"פים מבוזבזים על מעברי מדרגות, קירות ועוד.

    שכונת פלורנטין בתל אביב (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    שכונת פלורנטין בתל אביב(צילום: ירון ברנר)
     

    בעיר חיפה, הדר הכרמל והעיר התחתית סובלות אף הן ממחסור בשצ"פים. בכרמל סופרים את הוואדיות כשצ"פ, אבל בפועל הם לא שמישים ונגישים לתושבים. ביישובים ערביים אין בכלל שצ"פים, או שיש מעט והם מוזנחים. שצ"פים רבים נשארו "על הנייר" בלבד, כי אין לעיריות משאבים לפתח ולתחזק אותם.

     

    גרמן: החוק בא לשנות קונספציה וסדר עדיפות

    הח"כית גרמן שימשה כיו"ר וועדת תכנון ובניה בהרצליה וחברה בוועדת התכנון והבניה המחוזית בתל אביב, ומכירה מבפנים את מערכות התכנון והכשלים בהם. "מרבית הקבלנים מחפשים קודם איך למקסם את הרווחים שלהם, איך להרבות ביחידות דיור. את השטחים הפחות איכותיים הם מייעדים לשצ"פ", היא אומרת.

    ח"כ יעל גרמן (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
    ח"כ יעל גרמן(צילום: הרצל יוסף)
     

    גרמן טוענת, כי נוצר מצב בישראל שבו רק בעלי הממון זוכים ליהנות משטחים פתוחים, ולהתאוורר ממפלצות הבטון העירוניות. "אנחנו לא רוצים מצב בו רק במקומות כמו רעננה, הרצליה ותל אביב - רשויות חזקות שיכולות להרשות לעצמן לבנות פארקים - ייהנו משצ"פים.

     

    "יש לשטחים האלה ערך לסביבה, העצים מורידים את הטמפרטורה אם יש, ילדים יכולים לשחק בהם. אנחנו לא רוצים שרק בעלי ממון יוכלו ליהנות מזה. גם זוגות צעירים ותושבי שיכונים צריכים ליהנות משצ"פ במרחק הליכה סביר. זה רק עניין של תודעה. החוק בא לשנות קונספציה וסדר עדיפות. כשיזם מתכנן ומגיש תוכנית, קודם כל עליו חשוב על השטחים הפתוחים".

    עו"ד עמית ברכה (צילום: אדם טבע ודין) (צילום: אדם טבע ודין)
    עו"ד עמית ברכה(צילום: אדם טבע ודין)

    לדברי מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, "מדובר בהצעת חוק סביתית-חברתית, המצמצמת, ולו במעט, את הפערים החברתיים המתבטאים בתנאי הדיור, כאשר יש כאלה הנהנים מגינות פרטיות צמודות ואחרים הגרים בדירות צפופות שאין בקרבתן אפילו פארק שכונתי"

     

    בהצעת החוק נקבע כי לא ניתן יהיה להשלים את הבנייה ללא הקצאה ופיתוח של השצ"פ, וכי תינתן זכות ערר קבועה בחוק למקרה שמוסד התכנון לא נתן מענה להתניה זו.

     

    בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מעולם לא נקבעו בישראל מיכסות מחייבות של שטח שצ"פ לנפש". אם לא די בכך, טוענים יוזמי החוק, כיום ניתן לראות בתעלות ניקוז כשטחים פתוחים, ובמקרים מסויימים - כמו בתכנית פינוי-בינוי - ניתן להקים אזורי מגורים ללא שטחים ירוקים בכלל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים