שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "נמלטת": מל גיבסון מגלם את עצמו
    גיבורו של סרט האקשן "נמלטת" הוא גבר מזדקן מוזנח, שמתמודד עם השלדים שבארון הכוללים בעיית אלכוהול, הסתבכות עם החוק ומעורבות בתנועות גזעניות. דמותו מזמנת כמובן את קורות חייו של מל גיבסון שמגלם אותו. זה מעניין יותר מהעלילה עצמה

    האם 2016 תהיה השנה שבה תשוקם הקריירה של מל גיבסון? בתחילת החודש עלה "הסרבן", עבודת הבימוי הראשונה של גיבסון מזה עשר שנים. הסרט, שזכה לביקורות סבירות והכנסות בינוניות, מכיל את השילוב המוכר בין אלמנטים של קדושה לאלימות קיצונית, שהגיע לשיאו ב"הפסיון של ישו" (2004). נראה שהלגיטימיות הראשונית הושגה, ומל גיבסון חזר להיות בעל מקצוע בדרך לפרויקט הבימוי הבא.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מה שקשה יותר לשקם הוא הצד הגלוי והמוכר יותר - קריירת המשחק של גיבסון. הצלחתו הקולנועית האחרונה כשחקן בתפקיד ראשי הייתה ב-2002. הוא כבר היה בשלב הדעיכה של הקריירה, כאשר הגידופים האנטישמים שהטיח בשוטר ב-2006 והקלטות האיומים והקללות שכוונו כלפי אוקסנה גריגורובה (חברתו לשעבר ואם בתו) ב-2010 השלימו את המלאכה. גם השנים עושות את שלהן, במיוחד עם בונוס אלכוהוליזם, והשנה הוא חצה את גיל 60.

     


    הפעם האחרונה שבה גיבסון שיחק בסרט שאינו אקשן הייתה ב-2011 ב"חייו הכפולים של וולטר", שביימה חברתו הנאמנה ג'ודי פוסטר. מאז היו רק שלושה תפקידי אקשן: הראשון היה לא רע ("לתפוס את הגרינגו" מ-2012) אבל נכשל בקופות, ובשני האחרים - "מצ'טה הורג" של רוברט רודריגז מ-2013, ו"הבלתי נשכחים 3" מ-2014, הוא היה חלק מצוות גדול של שחקנים. סרטו הנוכחי "נמלטת" ("Blood Father") נותר במחוזות האקשן או ה-B-Movie, אבל מחזיר אותו לתפקיד הראשי, ומציע התכתבות מודעת עם דמותו הציבורית המוכתמת.

     

    "נמלטת" הוא סרט מוצלח יותר מכפי שאמור היה להיות. הבמאי הצרפתי פרנסואה רישה (שאחראי על המותחן המוצלח "אויב הציבור מס' 1") והתסריטאים פיטר קרייג ("משחקי הרעב: עורבני חקיין") ואנדריאה ברלוף ("Straight Outta Compton") - כבר עבדו על הפקות משמעותיות. העלילה מתאימה ככפפה לידו של גיבסון - היד של סרטי "מקס הזועם", "הפטריוט" ו"כופר". ובכל זאת יש פה טוויסט: הדמות שנלחמת ומקריבה למען הבת נגועה בעצמה בחטאי העבר.

     

    נדמה כי שני מודלים לשחקנים דומיננטיים בעשור מתקדם לחייהם שולבו כאן - הראשון הוא מוטיב האב המגונן בכל מחיר על חיי בתו המוכר היטב מסדרת סרטי "חטופה" בכיכובו של ליאם ניסן. המוטיב השני הוא זה של היטהרות מחטאי העבר, תוך התכתבות מודעת עם העבר האישי או הקולנועי של השחקן - כפי שהיה ב"בלתי נסלח" וב"גראן טורינו" של קלינט איסטווד.

     

    ביקורות נוספות במדור הקולנוע של ynet:

    מנצ'סטר ליד הים

    חיות הפלא והיכן למצוא אותן


    בגיל 14 לידיה (ארין מוריארטי) ברחה מבית אמה. האם חיה בנפרד מהאב ג'ון לינק (מל גיבסון), שהוא שילוב בין גבריות כוחנית הירואית (לוחם לשעבר בצבא ארצות הברית) והרסנית (עבריין ואלכוהוליסט שישב שבע שנים בכלא). שנתיים לאחר ההיעלמות, לידיה נכנסת לצרות רציניות. החבר העבריין ג'ונה (דייגו לונה) מכריח אותה להשתתף בפעולת נקמה כלפי משפחה שגרה בבית שבו הטמין קרטל סמים מכסיקני כסף. המשפחה, לטענת ג'ונה, גנבה את הכסף, ולידיה היא זו שתצטרף ללחוץ על ההדק ולהוציא להורג את אם המשפחה. היא יורה בחבר, ככל הנראה הורגת אותו, ונאלצת לברוח מ"האנשים הרעים" שמנסים לחסלה. אין לה ברירה אלא לפנות לעזרתו של האב.

     
    לינק מוצג כגבר מבוגר בשולי החיים. פניו חרושי קמטים וזקנו עבות. הוא גר בקרוון מרופט בפאתי לוס אנג'לס. האזור מאוכלס בדלילות בקרוונים נוספים שנדמה כי כל יושביהם הם גברים שלקחו כמה וכמה פניות שגויות בחייהם. הוא מתפרנס כאמן קעקועים, וחי חיים של בדידות ודלות במנותק מכל אדם השייך לעברו הבעייתי. חברו היחיד ושכנו בקרוון הסמוך הוא קירבי (וויליאם ה. מייסי) המשמש גם כחבר התומך שלו בקבוצת האלכוהוליסטים האנונימיים שאותה הוא פוקד.

    הקשר המתחדש בין הבת והאב מחזיר את הסכנה לחייו. הבת מגיעה עם שלל הרגלים מגונים - סמים, אלכוהול והתנהגות לא זהירה בחברה גברים בעייתיים. וכמובן, היותה מעורבת במעשים פליליים ונרדפת על ידי קרטל רצחני.

    תוך זמן קצר השניים ימצאו עצמם בדרכים בניסיון להימלט מרודפיהם. העלילה תחזיר את האב לחיים שאותם ניסה להשאיר מאחור - אנשי הפשע המכסיקנים שאותם הוא הכיר ומהם ינסה להבין מה הסיפור מאחורי החבר לשעבר של הבת, ולמה הקרטל שלח מחסל מקצועי ("סיקריו") למשימה. בצד השני של הספקטרום האתני והתרבותי, הוא יחזור לטריטוריות של הכנופיות הלבנות שבהן היה פעיל. המפגש הטעון ביותר יהיה עם "פריצ'ר" (מייקל פארקס), מי שהיה המנטור שלו בחייו הקודמים - מפקדו בצבא, ומנהיג הכנופיה שלו, ומי שמתפרנס כיום ממכירת מזכרות נאציות. במקביל, וכצפוי, העלילה תכיל גם ממד של היכרות מחודשת וקרבה שנוצרת בין הבת והאב.

     

    האב, שאיבד הכל ונפל לתוך שנות אלכוהוליזם - מהדהד, כמובן, את חייו של גיבסון עצמו. העליבות של חייו היא חלק מכפרת העוונות של חוטא השואף להטיב את דרכו. אך הגאולה השלמה, במלוא המובן הנוצרי שלה, יכולה להתרחש רק כאשר הוא יחזור להיות אב, וזה לא יכול להיעשות אלא במחיר דמים. כל המוטיבים המזוהים עם סרטי גיבסון נמצאים כאן.

     

    רובד מעניין נוסף עולה לאור האירועים הפוליטיים בחודשים האחרונים בארצות הברית. התייחסויות שליליות רבות למכסיקנים, וגיבור שנראה כמו גילום מובהק של ה"ווייט הטראש הזועם", גורמים לסרט להיראות כאובייקט התרפקות של מצביעי טראמפ (כולל כמה טקסטים של "פריצ'ר" שהקיצוניים במצביעיו של הנשיא הנבחר היו חותמים עליהם בשמחה). חלקו השני של הסרט מציג תמונה מורכבת יותר, ובהחלט מהווה בסיס לוויכוח אפשרי על העמדות המשתקפות בו. מה שלא מוטל בספק, ומזוהה לחלוטין עם גיבסון, הוא שהגאולה תתרחש, בסופו של דבר, תחת הסימן הקדוש של הצלב.

    "נמלטת" (ארצות הברית) - במאי: פרנסואה רושה. שחקנים ראשיים: מל גיבסון, ארין מוריארטי, דייגו לונה, וויליאם ה. מייסי ומייקל פארקס. אורך הסרט: 88 דקות. 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים