שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בטיפול: בעלי לא מפרגן ורק מתלונן
    כולנו מאוד רוצים שקיפות, בעיקר מבני הזוג שלנו ומאנשים שקרובים אלינו. אבל מה קורה כשהאמת לא נעימה? מה קורה אם בתוך הכנות קיימת גם ביקורת מכאיבה? שרית בכר ברם עם הסיפור של ליאורה והבדידות הגדולה שהיא מרגישה

    כולנו מאוד רוצים שקיפות, בעיקר מבני הזוג שלנו ומאנשים שקרובים אלינו. אנחנו רוצים שיהיו כנים ואמיתיים איתנו ושיגידו לנו את האמת בפרצוף. אבל מה קורה אם האמת לא נעימה? מה קורה אם בתוך הכנות והשקיפות קיימת גם ביקורת מכאיבה? האם גם אז אנחנו באמת ובתמים רוצים, מוכנים ופתוחים לשמוע אותה? או שאנחנו מיד מאשימים את בני הזוג שלנו בביקורתיות ובחוסר פרגון ותמיכה?

     

    ליאורה מרגישה שבעלה לא תומך בה. בכל פעם שהיא נרשמת לסדנה חדשה או קונה לעצמה בגד או תכשיט היא ממהרת להסתיר את זה, כדי שבעלה לא יגלה ויתלונן על כך שהיא סתם מבזבזת כסף ושזו הוצאה מיותרת. הם יתווכחו על זה, היא תרגיש שוב אשמה וכל תחושת הכיף של הקנייה תיהרס לה. בסתר ליבה היא יודעת שבזה שהיא בוחרת שלא לשתף אותו בתחושות שלה, היא בעצם מרחיקה אותו ממנה ומעצימה את תחושת הבדידות שלה, אבל בדידות, מכאיבה ככל שתהיה, זו תחושה שהיא כבר למדה לחיות איתה, והיא עדיפה מבחינתה על כל הריבים והוויכוחים שהיא לא יכולה לשאת.

    למה אתה אף פעם לא מפרגן לי? (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    למה אתה אף פעם לא מפרגן לי?(צילום: Shutterstock)

     

    הבדידות הפנימית

    תחושת הבדידות שאנו חווים מהסביבה שלנו, היא תוצאה והשלכה למעשה של תחושת בדידות בינינו לבין עצמנו. אנחנו מרגישים לא אהובים, לא רצויים ואפילו מרוחקים, והסיבה לכך נעוצה אך ורק בזה שאנחנו מרוחקים מעצמנו, לא אוהבים את עצמנו ולא מחוברים לעצמנו. ליאורה חששה מלהתמודד עם כאב שהיא לא תוכל לשאת אותו ושימוטט אותה. לכן כל ההסתרה שלה מבעלה היתה למעשה מנגנון אוטומטי של תת המודע, שמטרתו להגן עליה.

     

    הסברתי לה שהפחד מחוסר היכולת לשאת כאב הוא בגלל תחושת הבדידות שלה מול עצמה – ככל שהיא יותר מרוחקת מעצמה, היא חלשה יותר ופגיעה יותר. העצמי שלנו הוא מרכז הכוח והעוצמה  שלנו. כשאנחנו מחוברים לעצמנו, אנחנו הכי מוגנים וחזקים שיש. החיבור לעצמי שלנו אינו ברמת התיאוריה או ברמת הידיעה וההבנה, אלא ברמת התחושה הפיזית. ככל שאנחנו יותר מרגישים את עצמנו, כך אנחנו יותר נוכחים, רגועים, בטוחים וחזקים. ככל שליאורה הסכימה להתחבר לעצמי שלה, בתחילה באמצעות מדיטציה קצרה ואחר כך בצורה טבעית, היא חוותה יותר ויותר שקט בראש שלה, תחושת עוצמה ואפילו תחושה של "ביחד" (גם אם היא פיזית נמצאת לבדה).

     

    במפגש הבא ליאורה כבר סיפרה לי שהיא יזמה שיחה רגועה וכנה עם בעלה, וסיפרה לו בפעם הראשונה מה היא באמת מרגישה כלפי כל האמירות שלו אליה, ומה זה עושה לה באופן אישי ולהם כזוג. היא סיפרה לי שעצם השיתוף העמוק הזה שהגיע מתוך תוכה וההקשבה שלו אליה, יצר ביניהם מרחב אינטימי חדש שלא היה קיים שם לפני. לראשונה מזה המון זמן, ליאורה כבר לא הרגישה יותר בודדה. האמת שלנו היא קודם כל להיות מחוברים לעצמנו. לקיחת אחריות למצב שלנו ולכל מערכות היחסים שלנו היא למעשה ההבנה שרק בעצמנו טמון המפתח, ורק בתוכנו קיימת היכולת לשנות את המציאות וליצור מתוך הנוכחות והחיבור הזה את מה שאנחנו הכי רוצים שיקרה.

     

    הכותבת הינה שרית בכר ברם, מטפלת בתקיעויות דרך תת המודע, לב העוצמה והמאמר נכתב ברוח שיטת "חיבורים-NYE".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים