התפיסות החדשניות שיזניקו את ענף הבנייה
ענף הבנייה ממשיך לפעול כפי שפעל לפני 2,000 שנה ואימוץ טכנולוגיות ותפיסות חדשות בו הוא איטי. האם במדינת הסטארט-אפ יכול הענף לאמץ דפוסי מחשבה שונים תוך אימוץ טכנולוגיות שיזניקו אותו קדימה? ארבעה מומחים בתחום סבורים שכן, בין היתר לאור האקו-סיסטם והבנייה הירוקה
בשיתוף תרמוקיר
"קונסטרקשן טק" זו כותרת למגוון רחב של טכנולוגיות, פלטפורמות, כיווני פיתוח ויזמות שמיועדים לענף הבנייה - ענף שבו השינויים הם איטיים להחריד. דבר אחד ברור, בענף הבנייה כבר אלפי שנים עובדים באותה דרך - הפרויקטים מתחילים תמיד בתכנון ולאחריו מגיע בדרך כלל הביצוע, ואז השלב הארוך בחיי בניין הוא השלב השלישי, האחזקה ותפעול לשנות דור. אז למה לשנות? כי ב-2016 עדיין מתרחשות ליקויי בנייה ואסונות שגובים חיי אדם - בזמן שהטכנולוגיות ויכולות הבנייה בישראל נמצאות בליגה אחרת לגמרי.
כתבות נוספות בנושא
"מדינת ישראל חושבת רק על הטווח הקצר"
בנייה איכותית משרתת את הדייר והקבלן
קיימנו שיחה בנושא עם נציגי התחומים הללו, כל אחד מוביל בתחומו ובדרכו. יוראי גבריאל, ממייסדי הסטארט-אפ רידרטק, דורון אבקסיס, מנכ"ל קבוצת דגש - ניהול פרויקטים, ניר ינושבסקי, סמנכ"ל פיתוח עסקי של החברה הקבלנית המשפחתית ינושבסקי ואבנר לבציון, מנהל השיווק והפיתוח העסקי של חברת תרמוקיר המספקת פתרונות מתקדמים לענף הבניה.
חדשנות בענף הבנייה, לא הגזמתם?
לדברי גבריאל, חדשנות היא לא רק טכנולוגיות מפוארות שפורצות דרך, זה גם שינוי תפיסה, זו יצירת ערך באמצעים חדשים. "בענף הבנייה יש תעשייה כבדה, מסורתית שעדיין עובדת. כשמדברים על חדשנות במובן של טכנולוגיות מתקדמות אנחנו לא שמים לב לאזורים בעייתיים בתעשייה שעושים נזק כלכלי וסביבתי ו עסוקים רק בטכנולוגיות ולא איך נייצר שינויים משמעותיים באופן שבו התעשייה הזו פועלת. זו תעשייה שמבוססת על כוח אדם פיזי, המון עבודות כפיים, הרבה פרויקטים מורכבים. החדשנות תבוא מכיוון של שינוי בתפיסות ניהוליות, בתהליכי עבודה, התמודדות עם אתגרים.
לדברי ינושבסקי, אין פתרון פלא שיחליף את המלאכה הסיזיפית שעושים היום. "אין עדיין מצב שבו אנחנו לוחצים על כפתור ובניין נבנה לבד", הוא אומר. "הפיתוחים הטכנולוגיים שמתמקדים בהם היום זה בתחום החומרים, כמו תרמוקיר למשל או בתחום התכנון. כל התפיסה של איך בונים בניין צריכה להשתנות. צריכה להיות פה תפיסה שמאפשרת בכלל להכניס טכנולוגיה. היזמים צריכים להכניס טכנולוגיה חדשה וכל הענף צריך להבין שזהו סיכון, לקבלני הביצוע יש סיכון גדול גם ככה היום. אני מוכן לקחת על עצמי סיכון כזה בפרויקט שאני גם היזם וגם הקבלן המבצע כי יש לי שליטה. יש מחיר, זה יכול לקחת יותר זמן או לבצע עבודה פעמיים אבל אני מוכן להתנסות בטכנולוגיות".
לבציון מציין כי דו"ח חברת מקינזי העולמית קובע שמערך ההתקשרויות וניהול הסיכונים צריך להשתנות בענף. "צריכה להיות כאן תפיסה של ערך כי לא יכול להיות שיזם שקיבל את הכסף מהדייר ומצפה ממנו לתת לו דירה איכותית, בתפיסה היום במערכת היחסים ביניהם היזם לא רואה בכלל את חובתו לעשות זאת", הוא אומר.
איכות בביצוע
מחקר שנעשה בטכניון שם את הזרקור על ליקוי בנייה ומצא כי 2% מכלל הגורמים לליקויים מקורם בחומרים ובציוד לא מתאים שנעשה בהם שימוש במהלך התהליך. יתר 98% - מקורם בגורם האנושי. כוח האדם בענף הוא בבעיה קשה, כאשר העובדים מגיעים ממדינות רבות ושונות מבחינה תרבותית.
"זה הרבה יותר מורכב מזה", אבקסיס חוזר כמה צעדים אחורה לתחילתו של כל פרויקט. "אם בוחנים את תהליך הבנייה כבר בתחילתו במשרדי היזם, וניר מכיר את זה משני הצדדים - מכינים דוח אפס. דוח האפס נועד להציג את ריווחיות הפרויקט וקובע כמה הון עצמי היזם יביא מהבית. במהלך המו"מ מול הבנק המממן מתחילים הלחצים וההערכות בסופו של דבר יותר נמוכות וכבר בנקודה הזו יש הערכת חסר – אלו הזרעים הראשונים של הפורענות".
גבריאל מציג את אחת הבעיות הקשות של הענף. לדבריו החדשנות שאנו רואים בתעשייה נוצרת כשחברות שואלת – איזה בעיה אני רוצה לפתור. "ברגע שמציגים את הסוגיה ופותחים אותה לדיון ודנים בפתרון שלה בצורה יצירתית – שם תתחיל חדשנות מדהימה. אחת הבעיות היא שרוב הפעמים קשה לתעשייה להודות בטעויות. ואם אף אחד לא מודה בבעיה, לא יהיה דרייב לקדם חדשנות".
אבקסיס מוסיף: "אם יש בעיות בחברות הבנייה הן משאירות את זה בפנים ולא מוציאות את זה החוצה. אנחנו יכולים ללמוד הרבה מאוד מחיל האוויר שמנהל תחקירים. לא מתגברים על האגו אצלנו. בעשרות אלפי אתרים ברגע זה בארץ מבוצעים אותם ליקויים באיטום, בריצוף, בבטון וכו׳, זה נשמע לכם הגיוני? חסרה פה תרבות תחקורית שאומרת אל תעשו א' ב' ג', צריך לעשות אחרת".
האם הענף ישתנה?
אי אפשר לדבר על חדשנות בבנייה ולא להזכיר את ה-BIM, טכנולוגיה שמאפשרת לבנות את הפרויקט בפעם הראשונה בתוך המחשב לפני שתוקעים כף באתר. השיטה הזו מאפשרת לגזור נתונים שמקצרים לנו תהליכים בתהליך הבנייה ונהנית מדחיפה רגולטורית.
אבקסיס, שמעיד על עצמו כחובב וכמאמץ טכנולוגיות, עונה: "בשנים האחרונות אנו עדים לכניסה מסיבית יותר של פלטפורמות אינטרנטיות (לניהול תכנון, ניהול פרויקטים, בקרה), מהפכת המובייל, כניסת 'האינטרנט של הדברים', בנייה ושימוש בביג דאטה וחפיצים לבישים שעושים את כולנו לאנשים ביונים מבחינת היכולות.
"דו"ח מקינזי קובע שמבחינת עלויות פיתוח והשקעה בטכנולוגיות אנו רואים שהענף שלנו משתרך הרחק הרחק מאחורי ענפים כמו רכב, פרסום ופיננסים. מדובר בפחות מאחוז מהמחזור בהשקעה במחקר ופיתוח. זה שליש מהממוצע הרב ענפי ושישית מהענפים המובילים שציינתי. הדרך עוד ארוכה", אומר אבקסיס.
"בארץ אנו כבר צועדים בדרך לשינוי תפיסתי. כמדינה הנחשבת למתקדמת טכנולוגית, הבסיס לפריצת דרך משמעותית מונח כאן לפנינו", טוען אבקסיס. "סטארט-אפ ניישן יכולה לקחת רחוק את הקונסטרקשן טק. היתרון בישראל הוא האקו סיסטם הקיים כאן שמבוסס על 3 יתרונות בולטים: תשתית יזמית נרחבת; מרחקים גיאוגרפיים קטנים; מיעוט מעגלי הפרדה בין האנשים, כאשר כולם מכירים את כולם ויכולים לדבר עם מנכ"ל של חברת בנייה או יזם היי-טק באמצעות מתווך אחד לכל היותר ולא 3 או 4.74 כפי שמראה המחקר האחרון של פייסבוק".
גבריאל מרחיב: "הצעד ראשון בדרך לשינוי התפיסה נעשה בשנה וחצי האחרונות בחסות חברת גוגל שמארחת מפגשי קונסטרקשן טק בהם אנו יוצרים גשרים בין אנשי ענף הבנייה ואנשי ההיי-טק. הגשרים הללו מניעים תהליכי חשיבה משותפים למציאת פתרונות למכאובי הענף. עד היום הצלחנו לשרוד אבל המורכבות של הפרויקטים גדלה והעומס הכלכלי גם גדל וזה כבר לא לפני 20-30 שנה שאפשר להסתדר. יותר חברות לא מצליחות לעמוד בהתחייבויות בגלל שהן נמצאות בתוך השוטף".
לבציון מסכם: "ישראל מקום אדיר לדברים האלה. המפתח בהקשר נמצא בחיבור בין אנשים מדיספילנות שונות ולאמץ שיטות חשיבה מתקדמות, כמו לדוגמא הקיימות והבנייה הירוקה. לכן, הכוונה היא לשלב כוחות עם המועצה לבנייה ירוקה ולגרום לכך שהבנייה הירוקה תיהיה מנוף לקידום החדשנות".
בשיתוף תרמוקיר
לפנייה לכתב/ת 
