כמה פשוט זה להיות מאושר

את רוצה להיות מאושרת. אתה רוצה להיות מאושר. כולם רוצים להיות מאושרים. האושר הוא המטרה העיקרית שלנו בחיים. אנחנו מדברים על זה המון. קוראים ספרים. רואים סרטים. הולכים לסדנאות. מחפשים אותו כל חיינו. אבל לא מצליחים להשיג אותו. כשהוא כבר מופיע, הוא נעלם במהירות. חומק לנו מהידיים. ומותיר אותנו מתוסכלים ואומללים.

אז למה אנחנו לא מצליחים להיות מאושרים? מה עוצר אותנו? מה מפריע לנו? מה השתבש בדרך? איך יכול להיות שאנחנו לא מצליחים להשיג דבר שאנחנו כל כך רוצים?

רגע, אם אנחנו לא משיגים את האושר הנכסף, אולי אנחנו לא באמת כל כך רוצים אותו? אולי אנחנו בוחרים לא להיות מאושרים?

האם אפשר לבחור להיות מאושרים?

לעוד טורים של אבישי מתיה

כן, זה אפשרי. וזה תלוי רק בנו. רק אנחנו אחראים לאושר שלנו. ואם אנחנו אלה שאחראים לאושר שלנו, אנחנו יכולים להשיג את האושר שלנו. אם רק נרצה.

בכל בוקר אתם יכולים לקום ולהחליט שהיום אתם מאושרים. אושר אינו שמחה, הנאה, או אהבה. אושר הוא הרבה יותר עמוק, עוצמתי וממוקד מכל זה. אושר הוא הביטחון המוחלט בעצמנו. הוא הקבלה של מי שאנחנו. בכל מצב. ובכל תנאי. זו התשתית לאושר.

בכל בוקר אתם יכולים לקום ולהתמקד באושר שלכם.

איך מתמקדים באושר?

פשוט. שואלים את עצמכם: מה יעשה אותי היום מאושר?

מה ישמח אותי? מה יגרום לי קורת רוח? מה יהפוך את היום הזה ליום מיוחד?

כדי שזה יקרה, צריך לסלק את כל התירוצים, הנסיבות, הביקורת, ההלקאה העצמית והמחשבות השליליות מתוך הראש שלכם.

האם אתם מוכנים לעשות זאת? האם אתם מסכימים לנקות את המוח מכל אותן הפרעות? האם אתם מסכימים לחיות בלי פחד, ובלי אשמה, ובלי ריצוי, ובלי שקרים, ובלי שיפוטיות, ובלי זלזול ובלי הקטנה עצמית?

כי אם אתם יוצאים לעולם עם מזוודת הפחדים והרגשות השליליים, אין סיכוי שתהיו מאושרים. זה יכביד, יפריע, יאט ויבטל את הסיכוי שתוכלו להתקדם בחייכם ולהיות מרוצים מעצמכם ולאהוב את מי שאתם.

האם אתם מסכימים לוותר על כל האשפה הרגשית שצברתם במהלך חייכם? האם אתם מסכימים להפסיק להביט לאחור ולא להאשים את אבא ואת אמא, את המורה בבית הספר, את המפקד בצבא, את החברה הראשונה שעזבה אתכם, את הבוס במשרד, או את מזג האוויר?

האם אתם מוכנים לקחת אחריות על חייכם?

לקחת אחריות זה אומר שאני אחראי לחיי ולא אף אחד אחר. זה אומר שהכוח נמצא אצלי. זה אומר ששום דבר לא יכול להגביל אותי, אלא אם אני מחליט להגביל את עצמי. ואם אני בוחר להפסיק להגביל את עצמי, אז השמיים הם הגבול. וגם כל מה שמעבר להם.

האם הבטתם אי פעם אל השמיים וראיתם שם את עצמכם? האם הסכמתם אי פעם לחוש את הגודל האמיתי שלכם? האם הבנתם אי פעם שאתם הרבה יותר גדולים מאשר אתם משערים? האם אתם יכולים להעלות בדעתכם אלו חיים מצפים לכם אחרי שתסלקו את כל מה שמעכב אתכם וסוף סוף תראו את עצמכם בדיוק כפי שאתם?

נכון שזה מפחיד? נכון שזה מרגש?

אז להיות מאושר זה לפחוד ולהתרגש. זה לחוות בכל נימי נפשנו, כשהלב הולם והסומק עולה בלחיים, את החיים. את החיים כפי שהם באמת. אם עד היום ציפיתם לרע מכל והתרגלתם להיות קטנים ומאוכזבים, מה דעתכם לצפות לטוב מכל ולהיות גדולים ומאושרים?

בהצלחה בחייכם החדשים.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת