שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מי חזק יותר - התאגידים או המתפללים?
    על רקע שאיפה להעביר צינור נפט באדמות יפיפיות ושופעות מים, מתקיים בארה"ב בחודשים האחרונים מאבק: מצד אחד - שבטים אינדיאנים שהתאחדו אחרי מאה שנות פירוד ותמיכה של עשרות אלפים מכל העולם במאבק לא אלים, הנשק שלהם - תפילה ושירה. מהצד השני: חברות נפט עתירות ממון המגובות בכוחות משטרה חמושים. הנשק שלהם: כדורי גומי, גז מדמיע וגז פלפל, כלבים ומעצרים. המאבק על סטנדינג רוק, מאבק סביבתי חברתי או נבואה שמתגשמת מול עינינו?

    צ'יף קרייזי הורס, ראה בנבואתו ב-1877 שיבואו ימים, בהם תאוות בצע, ניצול וזיהום ישלטו על כדור הארץ. האנושות תהיה צמאה לחיבור עם הרוח, ותפקידם של הילידים יהיה ללמד ולהזכיר את קדושתה של אמא אדמה. הוא חזה שיהיה זה הנוער של הדור ה-7 שיוביל מהלך שיאחד מסביבו אנשים מכל העולם שישבו ביחד מתחת לעץ החיים, והעולם יחזור להיות מעגל.

     

    בנבואה, תעמוד האנושות מול איום "הנחש השחור", שבמידה ויחצה את אדמותיהם המקודשת של הילידים, סופה של האנושות קרב. אז יתאחדו שבעת השבטים, ויצרפו אליהם המונים כדי להילחם בנחש.

     

    נבואה אחרת של האינקה מדרום אמריקה מבשרת ש"כשהקונדור מהדרום והנשר מהצפון יעופו יחדיו בשמיים, האנושות תתעורר לעידן חדש".

     


    פיסת טבע יפיפה - סטנדינג רוק. כל הצילומים באדיבות רוב ווילסון

     

    האירועים בסטנדינג רוק התחילו בחודש אפריל 2016 בהובלת הנוער של הדור השביעי, שיצאו לפעולה כשנודע להם שצינור נפט עומד לעבור דרך אדמותיהם הקדושות ומתחת לנהר המיזורי, המספק מים לכ-18.5 מיליון איש, למרות התנגדותם.

     

    בנות ובני הנוער ארגנו ריצה מצפון דקוטה לבית הלבן, כדי לעלות את המודעות לגבי הסכנה.

    כמה עשרות מנשות שבט הסיוקס, שקראו לעצמם מגיני המים, תמכו והקימו מחנה, על גדות הנהר, סמוך לאתר בניית הצינור. מחנה האבן המקודשת הן קראו לו. הנשק שלהן: תפילה ושירה.

     

     

    במהלך חודש אוגוסט הצטרפו למחנה מאות שבטים מכל העולם, מצפון ואף מדרום אמריקה, קנדה, אלסקה, הוואי, ניו זילנד וצפון אירופה. מחנה הלהבה של שבעת המועצות הוקם, בו שבעה אוהלי טיפי מסביב למדורה מקודשת: "אושטי סאקוווין". אלו רגעים מרגשים של איחוד בין שבטים שלא היו בקשר יותר ממאה שנה.

     

    פעולות המחאה: תפילה לא אלימה, בהנחיה והשגחה מוקפדת של זקני השבטים

    פרשים על סוסים לצד משלחות על סירות קאנו, הגיעו בתפילה, שירה וריקודים לשדרה הראשית של "אושטי סאקוווין" שהלכה והתמלאה בדגלי כל השבטים. במחנה נערכו טקסים ותפילות, יום ולילה, כדי לעצור את הנחש השחור. באופן מוחלט הוחלט שפעולות המחאה יהיו תפילה לא אלימה, בהנחיה והשגחה מוקפדת של זקני השבטים.

     

    אנשים מכל העולם החלו להצטרף, וברשתות החברתיות נוצרה קהילה תומכת של "מגיני המים" שהלכה וגדלה, גם כאן בישראל.

     

    אל מול המחאה הגואה, רשויות צפון דקוטה, הגיעו חמושים כצבא פרטי של "סונוקו לוג'יסטיקס" ו"אנרג'י טרנספר", חברות הנפט, והגיבו באלימות חסרת פרופורציה שכללה יריות בכדורי גומי וכליאת המפגינים במשך 48 שעות בכלובי כלבים.

     


    אנשים מכל העולם החלו להצטרף ונוצרה קהילה תומכת של "מגיני המים"

     

    זכויות האדם הבסיסיות: חופש ביטוי, חופש דת, חופש העיתונות, חוקי המעצר התקין, הופרו מול עינינו ברגל גסה. אנשים בתפילה, נגררו מסווט לודג' ומעגלי תפילה למעצר, נורו בכדורי גומי, רוססו בגז מדמיע וגז פלפל, תותחי מים קפואים ותותחי קול שומשו לפיזורם, כלבי שמירה שוסו בהם, רימוני הלם נזרקו, ומעצרים לא חוקיים היו לחם חוקם.

     

    צפו בסרטון מתורגם לעברית המסביר את השתלשלות המאבק:

     

    בגלל הכבישים החסומים על ידי המשטרה, רבים מהפצועים אף לא יכלו להתפנות לקבלת סיוע רפואי. כל זאת, בנוסף לשקרים והאשמות מצד חברת הנפט והרשויות המקומיות הנתמכות על ידה הופצו בתקשורת המקומית. מסתבר, שאחרי הכל, היחס לילידים האמריקאים מצד הרשויות לא השתפר רבות מאז ימי המערב הפרוע.

     

    תמיכה בלתי צפויה מחיות הטוטם

    אחד הרגעים המרגשים היה בעת פינוי "המחנה המקודש" שהוקם על תוואי הצינור, בזמן ששורה של אנשי משטרה חמושים דוחפים אחורה את המתפללים: בשטח הופיע עדר של מאות בופלו (חיית הטוטם של השבטים) שדהרו לכיוון קו העימות ומיד הוברחו על ידי מטוסי המשטר. הילידים ראו בהם אות תמיכה וברכה מאבותיהם, והשמיעו שאגות של שמחה

     

    צפו בעדרי בופלו שהגיעו במפתיע לקו העימות בסטנדניג רוק:

     

     

    יומיים לאחר מכן נחת נשר זהוב פראי ליד המפגינים והרשה להם לגעת בו:

     

     

     

    במשך חודשים רבים, התיעוד היחיד מהשטח היה ברשתות החברתיות, ועיתונאים עצמאיים באינטרנט בעוד גופי התקשורת הגדולים נמנעים מכל פרסום בעניין.

     

    עד ליום זה, מטוסים והליקופטרים מסיירים מעל המחנה יום ולילה חמושים במכשור אלקטרוני, בניסיון לשבש ולהגביל את התקשורת הסלולרית, כדי שהעולם לא יראה את האמת.

     

    ככל שהזוועות התגברו, הצטרפו יותר תומכים למאבק, סלבס, אנשי איכות הסביבה, פוליטיקאים, אנשי דת ואנשים פשוטים שרוצים שלילדיהם יהיו מים נקיים ועתיד על כדור הארץ.

     

    ערוצי העיתונות והממשלה המשיכו בשתיקתם, למרות אלפי הפניות לבית הלבן, למחלקת המשפטים האמריקאית, לאמנסטי, לאו"ם ולעוד גופים רבים נוספים, כדי שישימו קץ למצב.

     


    זכויות האדם הבסיסיות הופרו מול עינינו ברגל גסה

     

    בעקבות זאת יצאה קריאה לציבור להוציא את כספו מהבנקים שמושקעים בפרויקט צינור הנפט, ובעסקים לא אקולוגים באופן כללי. בסוף נובמבר, החלו להתארגן אנשי צבא וותיקים שהיו בויאטנם, עירק ואפגניסטן, והגיעו להביע את תמיכתם במחנה, באומרם: "אנחנו נשבענו להגן על אזרחי ארצות הברית, משטרת צפון דקוטה משתמשת באמצעים שלנו אסור היה להפעיל מול האויב", התגייסו כדי ליצור קיר הגנה בין המשטרה למגני המים.

     

    טקס סליחה מחילה וריפוי

    בתחילת דצמבר הגיעו קרוב ל-5,000 יוצאי צבא למחנה שכבר הכיל קרוב ל- 10,000 איש. בעוד הם במחנה, ביקשו וותיקי הצבא האמריקאי לערוך טקס סליחה, מחילה וריפוי העולם מול ראשי השבטים ולבקש את מחילתם על התנהגות הצבאות האמריקאים כלפיהם מאז תחילת הכיבוש בידי המתיישבים האמריקאים ביבשת.

     

    הטקסים ריגשו את כל העולם. מי שהנחה את טקס המחילה מצד וותיקי הצבא היה לא אחר מווסלי קלארק הבן, בנו של הגנרל בדימוס ווסלי קלארק האב, המפקד העליון לשעבר של צבאות נאט"ו.

     

     צפו בטקס המחילה מתורגם לעברית:

     

    מתוך חשש להתרחבות המאבק, הכריז הנשיא היוצא ברק אובמה ב-4 לדצמבר שאינו מאשר את מעבר צינור הנפט מתחת לנהר המיזורי.

     

    השמחה הרגעית על הניצחון לא הרגיעה את שומרי המים, המורגלים בהבטחות שווא של הממשל. כ- 1,000 שומרים, נשארו במחנה, למרות תנאי מזג אוויר קשים ביותר, סופות שלגים וטמפרטורות של מתחת לאפס, כבישים שעדיין חסומים ומשטרה שאינה מרפה. בהמתינם שחברות סונוקו לוג'יסטיקס ואנרג'י טרנספר יעזבו את השטח.

     

    אולם כצפוי סונוקו לוג'יסטיקס ואנרג'י טרנספר ממשיכות לחפור למרות האיסור. הם משליכים את יהבם על הנשיא הנכנס דונאלד טרמפ המושקע בעצמו בפרויקט הנפט, שיבטל את החלטת אובמה.

     

    לאחרונה התחילו המשפטים של העצורים הראשונים, הרשויות מבקשות להפוך אותם לדוגמה למען יראו ויראו, במטרה לדכדך ולמנוע מנוספים להצטרף למאבק.

     

    קדושת האדמה והמים, וכוח התפילה

    אם נבקש לחזור לכתוב בנבואה האינדיאנית, נאמר כי השבטים כולם יתעצמו ויתאחדו מסביב ללהבה המקודשת, וכי זקני השבטים ילמדו מחדש את האנושות את קדושת האדמה והמים, וכוח התפילה.

     

    בזכותם, מיליונים בעולם כבר זוכים להתעוררות ומבינים שהכוח כמו גם האחריות לשנות בידינו, כדי שלילדינו יהיה עתיד על כוכב הארץ. גם כאן בישראל ישנו "שבט" שמקיים הפגנות ומעגלי ריפוי, כמו אחד שהתקיים בכיכר רבין לאחרונה.

     

     

    בסיומה מספרת הנבואה, על הלהבה השמינית, שתבשר את תחילתו של העידן החדש. לאחרונה נערך טקס בו כובתה הלהבה השביעית שדלקה ב"אושטי סאקוווין" מחודש אוגוסט. בהנחיית זקני השבט, הדליקו את הלהבה השמינית ושינו את השם של המחנה ל "אושטי אויאטה", "המחנה של כל העמים".

     

    עכשיו תורנו לתת מכוחנו. תמכו במאבק בהפצת המידע ברשתות החברתיות, דברו עליו עם חבריכם, תמכו כספית במחנה ובשבטים, חתמו על עצומות והצטרפו למעגלי הריפוי והתפילה. 

     

     

    • הכותבת אורי אבני היא מורה לטאי צ'י, אדריכלית הוליסטית ומלווה תהליכי התפתחות אישית וריפוי. משומרי האדמה והמים. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מי חזק יותר - התאגידים או המתפללים?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רוב ווילסון
    צילום: רוב ווילסון
    צילום: רוב ווילסון
    צילום: רוב ווילסון
    צילום: רוב ווילסון
    צילום: רוב ווילסון
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים