11 האגדות של הפועל תל אביב
היא הייתה בסכנת היעלמות ממשית וההווה שלה אולי מבייש את העבר המפואר, אבל שום דבר לא ימחק את ההישגים, התארים והכוכבים הגדולים שהצמיחה הקבוצה. אבינעם פורת בוחר בסדרת כתבות חדשה את השחקנים הגדולים של כל הזמנים. והפעם: ה-11 של האדומים
בזמן הדיונים האין-סופיים סביב פירוק הפועל ת"א, במצב הכלכלי הקשה שהמועדון נקלע אליו, דובר רבות על ערך המותג. ובצדק. ניסינו לתרגם את המותג למשאב האנושי של המועדון, הקיים כבר 94 שנים והקים שושלות של כדורגלנים מעולים, במעבר בין דורות ולעיני מאות אלפי אוהדים שהקבוצה הייתה ועדיין יקרה לליבם.
בכתבה שלפניכם בוצעה בחירה של הרכב 11 השחקנים הטובים ביותר בכל הזמנים בהפועל ת"א. 11 אגדות כדורגל אדומות מתוך מבחר עצום של שחקנים מצוינים לפי פרמטרים משתנים. מבין הרבים שלא נכללו בהרכב הנבחר, והיו קרובים מאוד, נזכיר את כוכב שנות ה-50 וה-60 הקשר רחביה רוזנבוים, הקשר שלום תקווה, החלוץ יחזקאל חזום (סגן מלך השערים של הקבוצה עם 97 הבקעות) וערן זהבי. קפטן הנבחרת המשחק בסין לא נבחר משום שאת עיקר תהילתו צבר בשורות היריבה הנצחית של הפועל, מכבי ת"א. אין ספק כי אכן יש לו מקום ב-11 הצהובים.
פרט חשוב ויוצא דופן על רקע מציאות הכדורגל הנוכחית: לא פחות מ-9 מבין ה-11 האלה גדלו במחלקת הנוער של הפועל.
שוער
יעקב חודורוב
מגדולי שוערי ישראל ואגדה. נחשב לשוער גמיש במיוחד, ובזמנו כינה אותו ה"ניו יורק טיימס" במהלך מסע לארצות הברית "ציפור מעופפת". על אף שהתנשא לגובה 1.78 בסך הכל ידע לקטוף את הכדורים שהוגבהו לעברו. שיחק 16 שנים בהפועל ת"א, שבמהלכן זכתה הקבוצה באליפות (1957) ובגביע 4 שנים לאחר מכן. הגיע מהפועל ראשון לציון.
שלא כמו בתקופה הנוכחית, חודורוב נאלץ להפסיק פעמיים את הופעותיו בקבוצה בגלל מלחמת השחרור שבה השתתף כנוטר במשטרת הישובים העבריים ולוחם בחטיבת גבעתי. הוא היה בין הכוחות הנצורים בכפר אוריה, וגם השתתף בפריצה למפקדת חסן סלאמה ברמלה.
בנבחרת הלאומית, במדיה שיחק 31 פעמים, היו לו מספר הופעות נהדרות. הגדולה שבהן הייתה במשחק הגומלין מול וויילס במוקדמות המונדיאל ב-1958 בקרדיף, שבו ישראל הפסידה 2:0 למרות יכולת אדירה של חודורוב, שגילה גבורה הרואית כאשר המשיך לשחק לאחר שנקע את כתפו ושבר את אפו. הוא אף אושפז אחר כך בבית חולים מקומי. בדירוגים של אז בעיתונות הבינלאומית הוא נבחר לאחד מחמשת השוערים הגדולים בעולם.
ב-1962 עזב להפועל רמת גן עמה עלה מהליגה השנייה לראשונה, וכחלוף שנה מילא תפקיד חשוב בזכייתה באליפות, תחת המאמן דוביד שוייצר. שיחק בהמשך בשמשון ת"א לפני שפרש בגיל 40.
חתן פרס ישראל ב-2006, השנה בה נפטר, לא יכול היה להגיע לטקס בשל שבץ מוחי. הפועל ת"א שינתה ב-2008 את שמו של מתחם האימונים ל"מתחם חודורוב".
מגן ימני
דוד פרימו
החל את הקריירה שלו כמגן ימני ואחר כך עבר לתפקיד הבלם. שחקן "קלאסי", לפי ההגדרה המקובלת. היה שותף בכיר לזכייה של הפועל ת"א באליפות ב-1966 ושש שנים אחר כך בגביע המדינה. גדל במחלקת הנוער של הפועל ת"א ועלה לבוגרים ב-1963. את עיקר תהילתו קנה במונדיאל מקסיקו 1970, שם שותף בכל 270 הדקות במשחקים מול אורגוואי (2:0), שבדיה (1:1) ואיטליה (0:0). בסך הכל צבר 34 הופעות בנבחרת.
שנתיים לפני גביע העולם במקסיקו, שיחק בארה"ב בבולטימור בייז וב-1975 העביר עונה אחת בניו יורק קוסמוס. נחשב לשחקן "בלתי עביר", כשמיקומו ומהירותו סייעו לו לנצח בתיקולים "נקיים".
בלם
אמציה לבקוביץ'
אמציה, שהובא מגדנ"ע יהודה, מועדון נוער שסיפק שחקנים רבים לליגות הבכירות, הגיע להפועל ת"א ב-1955 ושיחק בשורותיה עד פרישתו ב-1968. הבלם השקט שידע לקרוא את המשחק, היה אחד המרכיבים העיקריים ב-2 אליפויות מדינה בעונות 1957 ו-1966, בגביע המדינה ב- 1961 ובדובדבן - אליפות אסיה לקבוצות ב-1967.
בהפועל ת"א שיחק ב-278 הופעות, ובמקביל צבר 42 הופעות בנבחרת הלאומית, כולל הזכייה בגביע אסיה בר"ג ב-1964. בהמשך הפך לאחד המאמנים המצליחים בכדורגל הישראלי, כשפסגת הישגיו היו צמד האליפויות הרצופות עם הפועל באר שבע ב-1975 ו-1976, שהמתינו 40 שנה עד לשחזור עם ברק בכר ואלונה ברקת. תארים נוספים כמאמן: אליפות עם מכבי חיפה ב-1989 וגביע כמאמן הפועל ירושלים ב-1973. הוביל את נבחרת הנוער לזכייה באליפות אסיה, והיה עוזרו של המאמן עמנואל שפר במונדיאל מקסיקו 70'.
בלם
יעקב אקהויז
קודם כל, הסטטיסטיקה האישית: שיאן ההופעות של הפועל ת"א, עם 454 בליגה הבכירה ו-30 בליגת המשנה. 18 שנים בקבוצה הבוגרת, לאחר שהגיע ממחלקת הנוער. "ינקה" שיחק כבלם וגם כקשר אחורי, וניחן ביכולת טכנית גבוהה, משחק ראש מעולה ותיקולים נקיים. מעמדתו בהגנה הבקיע 12 שערים. לא פחות חשובה הייתה תדמיתו כאחד השחקנים ההוגנים בארץ. סמל אמיתי של הפועל ואוהד מסור של הקבוצה עד היום.
אקהויז שהחליף במרכז ההגנה את דוד פרימו שפרש, מילא בהמשך תפקיד מרכזי ב-3 אליפויות וגביע אחד. היו אלה האליפויות ב-1981, 1986 ו-1988 ובגביע ב-1983. הופיע 29 פעמים בנבחרת ישראל.
מגן שמאלי
יגאל אנטבי
אנטבי הגיע להפועל ת"א רק בגיל 24 ממכבי הרצליה. בעונתו הראשונה ב-2000 זכתה הקבוצה בדאבל בהדרכת דרור קשטן. שנתיים לאחר מכן רשמה הפועל ת"א עם אנטבי כמגן שמאלי הישג שיא בגביע אופ"א, כשהעפילה לרבע הגמר לאחר חורף מקצועי קסום ועל אף שאירחה את יריבותיה בקפריסין. ברבע הגמר ניצחה "בבית" 0:1 את מילאן, אך הפסידה לה בגומלין 2:0.
למרות צירופו בגילו המאוחר יחסית, צבר אנטבי לא פחות מ-351 הופעות בהפועל ת"א, שמדרגות אותו במקום הרביעי בין האדומים. ב-2012, כשהוא בן 38, זכה עם הפועל בגביע המדינה. הוא שיאן ההופעות במשחקי הדרבי מול מכבי ת"א (24).
ב-2009 היה קפטן הקבוצה במשותף עם וואליד באדיר. המגן הנייד, שהרבה להצטרף להתקפה, תרם למועדון גם הבקעת 9 שערים ופרש כשהוא בן 40.
קשר אחורי
יוסי אבוקסיס
חרף העובדה שבאמצע שנות ה-90 שיחק 5 עונות בבית"ר ירושלים וזכה עמה בשתי אליפויות, בבלומפילד רואים באבוקסיס "פועליסט". זאת מכיוון שהחל את הקריירה הבוגרת בהפועל ת"א ב-1987 וגם סיים אותה בקבוצה ב-2008 (לפני שהספיק לשחק כתחביב במכבי קביליו).
אבוקסיס נחשב לשחקן "נשמה", שלט במרכז השדה, התחיל התקפות במסירות מדויקות, בישל והבקיע 29 שערים ב-262 משחקיו בהפועל תל אביב.
הוא חזר ב-2001 מבית"ר ירושלים להפועל ת"א והיה ממצטייני הקמפיין המעולה בגביע אופ"א ב-2002. בהפועל זכה "רק" באליפות אחת, בעונתו הראשונה בבוגרים ב-1988, אבל גם בשני גביעי מדינה רצופים ב-2006 ו-2007. בשלב מסויים אימן לתקופה קצרה את הפועל לפני שפוטר. היה עוזרו של אלי גוטמן בשנותיו היפות בהפועל ת"א בעונת הדאבל ב-2010, ובגביע שנה לאחר מכן. צבר 33 הופעות בנבחרת ישראל, בהן כבש 3 שערים.
קשר
גדעון טיש
עוד אגדת כדורגל מבית היוצר של הפועל. מגדולי השחקנים בכדורגל הישראלי לדורותיו. בגיל 17 הפך לשחקן הצעיר ביותר שלבש את מדי הנבחרת הלאומית (שיא שגיא אסולין שבר ב-2008). רבים זוכרים את משחקו הפיזי והיעיל, אבל טיש היה לא פחות מכך סקורר מחוליית הקישור. עד כדי כך שהוא מדורג שביעי בטבלת הכובשים של הפועל ת"א בכל הזמנים עם 55 שערים.
למרות עמדתו כקשר אמצע, טיש הוכתר שלוש פעמים למלך שערי הקבוצה: ב-1961, 1963 ו-1966, עונת אליפות. בעונה זו חלק טיש עם יחזקאל חזום את תואר מלך המבקיעים.
שותף בכיר ל-3 אליפויות (1956, 1966, 1968) וגביע המדינה ב-1961 עם הבקעת שער הניצחון בגמר מול הפועל פתח תקווה. בנבחרת הופיע 36 פעמים והבקיע שער אחד, מול דרום קוריאה באצטדיון רמת גן (1:2), בגביע אסיה שבו זכתה ישראל. בשונה לדור של היום, הוא היה נהג אגד ושירת כלוחם בנח"ל במלחמת ששת הימים, יום הכיפורים, ההתשה ומלחמת לבנון הראשונה.
קשר
רפעת טורק
הכדורגלן שגילה אוהד הקבוצה במשחק על חוף הים ונשלח להבחן במחלקת הנוער, עשה קריירה נהדרת שבמהלכה הפך לכדורגלן הערבי הראשון בנבחרת ישראל. במונטריאול 1976 הוא היה הספורטאי הערבי השני במשלחות ישראל לאולימפיאדות (אחרי המשקולן אדווארד מרון ב-1960), כשהיה חלק מנבחרת הכדורגל שהעפילה לרבע הגמר. הקריירה הספורטיבית התחלפה אחרי פרישתו, לפחות זמנית, לפוליטית - כשבין היתר כיהן כסגן ראש עירית ת"א.
כמו גדעון טיש לפניו, העמדה על המגרש כקשר אמצע לא מנעה ממנו להבקיע הרבה, ובסך הכל הוא רשם 40 שערים ב-238 הופעותיו. שערו המפורסם ביותר היה כמובן הטיל ב-1981 במשחק מול הפועל ירושלים, עונה שבה זכתה הפועל ת"א באליפות. לפני העונה ההיא נבחן במנצ'סטר יונייטד ובאיפסוויץ' שרצתה בו, אך הוא לא שוחרר וחתם על חוזה חדש בהפועל. בנבחרת נרשמו לרפעת "ג'ימי" טורק 36 משחקים ושלושה שערים בין 1976 ל-1986.
קשר
משה סיני
שחקן ענק. היה בו הכל. הוא היה טכני בצורה בלתי רגילה, חכם במשחק (מבשל בחסד) ובעל בעיטה נקייה ועוצמתית שהניבה 87 שערים, השלישי בכל הזמנים במועדון. היה המאסטרו ב-3 האליפויות של הפועל תל אביב המפוארת בשנות השמונים, ב-1981, 1986 ו-1988.
בעונה היחידה שבה גלה לקבוצה אחרת בארץ (בחו"ל שיחק בתקופה קצרה בבוורן הבלגית ב-1988), הוא הוביל את בני יהודה לאליפות היחידה שלה ב-1989.
המאמן הלאומי ג'ק מנסל זימן ב-1981 את סיני הצעיר "רק כדי להשלים 22 שחקנים לאימונים" - אבל בתום שבוע של מחנה בשפיים הוא נכלל בהרכב הראשון והצטיין מול סקוטלנד, 1:0 בר"ג. כבש שבעה שערים ב-47 הופעות במדי הנבחרת.
חלוץ
גילי לנדאו
צבר בליגה הבכירה 298 הופעות - כולן בהפועל ת"א כתוצר מחלקת הנוער. במהלך 16 שנותיו בקבוצה, היה שותף משמעותי בשלוש האליפויות ב-1981, 1986 ו-1988. ב-1986, הוא הבקיע את שער הניצחון בדקה ה-86 של המחזור האחרון מול מכבי חיפה שהחזיר את התואר לבלומפילד. השער זכור גם מכיוון שעד היום ישנן חילוקי דעות האם השופט, צבי שריר, צדק כאשר אישר אותו במצב של נבדל פסיבי.
גילי גם הביא גביע בשער שכבש בידו בגמר ב-1983 בדרבי מול מכבי ת"א שהסתיים ב-2:3 לאדומים. השופט עובדיה בן-יצחק, שלא ראה את נגיעת היד, אישר את השער ובחלוף תקופה הודה לנדאו כי הבקיע תוך שימוש בידו. לנדאו היה תחבולן וטכני מאוד במשחקו. התקפת הפועל של שנות ה-80, עם מוריס ז'אנו ושבתאי לוי לצדו, היוותה סכנה מתמדת ליריבים. הבקיע 43 שערים בליגה הבכירה ו-56 בכל המסגרות. בנבחרת, כולל האולימפית, שיחק 12 פעמים.
חלוץ
שייע פייגנבוים
מה כבר לא נאמר על שייע פייגנבוים? מלך השערים של הפועל ת"א בכל הזמנים עם 132 שערי ליגה ו-175 בכל המסגרות, 24 שערים בנבחרת ישראל ב-50 הופעות (קרוב לממוצע של שער לשני משחקים), כולל 4 שערים באולימפיאדת מקסיקו 1968. שיחק במונדיאל 1970, והבקיע בהמשך הקריירה עוד 14 שערים בקבוצות.
שייע לא רק גדל בהפועל ת"א - נערותו עברה בבית סמוך לאצטדיון בלומפילד, שם התגוררה משפחתו. שם המשחק שלו היה נוכחות ברחבה. הוא ידע להימצא במקום הנכון ומשם לכבוש. כמאמן עבד פייגנבוים עבד בהפועל ת"א בשתי קדנציות. ב-1994 תחת משה סיני, וכעבור 10 שנים סייע יחד עם שלום תקווה להציל את הקבוצה מירידה.
המאמן
דוד שווייצר
"הכריש" - כך כינו את דוד (דוביד) שווייצר על הישגיותו, על יכולתו להוציא משחקניו את המירב ועל הטקטיקה הערמומית שלו. לא בכדי זכה עם קבוצותיו ב-6 אליפויות, בהן 3 עם הפועל ת"א, בהפרש של 20 שנה מהראשונה לשלישית - 1966 ו-1986.
שווייצר החל דרכו בהפועל תל אביב, אך דווקא כשחקן כדורסל. אחרי מלחמת השחרור התמסר לכדורגל ושיחק כמגן ימני בקבוצה. הוא שיתף פעולה, בין היתר, עם חודורוב ורחביה רוזנבוים. צבר 6 הופעות בנבחרת.
כמאמן לאומי זכה תחילה בגביע אסיה עם נבחרת הנוער (1972), ואחר כך הוביל את הנבחרת הבוגרת לגמר גביע אסיה ב-1974 בטהרן (הפסד 1:0 מול איראן הביתית) ולרבע גמר אולימפיאדת מונטריאול 1976. רק דרור קשטן, עם דאבל ב-2000 וקמפיין אירופי אדיר, היה יכול להתקרב לשווייצר בהפועל. הבחירה הנכונה שלו היא מאמן כל הזמנים של בית"ר ירושלים.
לפנייה לכתב/ת 
