עם 3 פריצות דיסק וחוליה שבורה הילה רצה 33 ק"מ: "השחייה ריפאה אותי"
עישנתי 3 קופסאות סיגריות ביום, עבדתי מהבוקר עד הלילה, אני מגדלת שלושה ילדים ועוסקת בגיוס כספים בעיריית ערד, אבל רק כשהייתי קרובה לניתוח בגב עקב חוליה שבורה הבנתי מה באמת חשוב בחיים - החיים עצמם. ואז, התחיל השינוי האמיתי. הילה צחי מספרת איך החיים שלה עברו מהפך
כל חיי סבלתי מהגב. מגיל קטן הייתה לי עקמת, ובגיל 20 עברתי תאונת דרכים בעקבותיה אובחן בלט דיסק בחוליה בגב התחתון. כאדם עצמאי שלא נתן לשום דבר בעולם לעצור אותו ממירוץ החיים המשכתי בסדר יום מטורף שכלל פגישות מהבוקר ועד הערב, נסיעות ברחבי הארץ, גידול הילדים ואין ספור פרויקטים. בגיל 40, בזמן שיש מי שנקלע למשבר כזה או אחר, אני החלטתי לעשות את מה שמעולם לא ניסיתי - ספורט.
זה התחיל מהרשמה לחדר כושר בשביל 'להזיז' קצת את הגוף', אימוני זומבה שלוש פעמים בשבוע ובהמשך, בתמיכתה של המדריכה, אירית מרקוס, שהאמינה בי יותר ממה שאני האמנתי בעצמי בהתחלה, התחלתי לרוץ ומהר מאוד התמכרתי.
החיים נעו ממירוץ למירוץ ובשיא האדרנלין. שנתיים אחרי, ביום שבו הצלחתי לגמוא 10 ק"מ, היה היום בו החלטתי להפסיק לעשן. מ-3 קופסאות סיגריות ביום ירדתי לאפס, נכנסתי לכושר וכדי שלא רק אני אהנה מכל הטוב הזה פתחתי קבוצת ריצה בעיר במטרה לחבר כל אחד לפעילות ספורט בכלל ולריצה בפרט.
אלא שאז, מאמן כושר חדש החל להעמיס עליי משקלים ולאתגר את גופי עד שיום אחד, לאחר אימון בחדר כושר, התקשיתי לזוז ובאמצע הלילה כשרציתי לקום מהמיטה מצאתי את עצמי משותקת, זוחלת לשירותים.
זה היה טראומתי עבורי בעיקר בגלל שהבנתי שאני נכה (גם אם באופן זמני). התחלתי לבכות וצעקתי שאני לא רוצה להיות נכה. הרופאים אבחנו חוליה שבורה ו-3 פריצות דיסק. תחושת מחנק ליוותה אותי ופחד מהבלתי נודע. הייתי כפופה, לא הצלחתי להתיישר וחששתי כיצד זה ישפיע על איכות חיי. מאדם עצמאי ופעיל הפכתי לתלותית ומבלי יכולת לזוז.
הצלצול הגואל
ישבתי בבית והתחלתי לשקוע בדיכאון. הרופאים כבר קבעו תור לניתוח ואני השבתי ש'על גופתי המתה'. החלטתי לעשות הכל כדי לעמוד על הרגליים. ידעתי שאצליח להחלים בלי ניתוח, אבל לא ידעתי איך. חשבתי על פעילויות ספורט שיתאימו למצבי ויוציאו אותי מהדיכאון.
כך הגעתי לבריכה העירונית. באותו זמן חברה שלחה לי כתבה שהתפרסמה ב'-ynet על שיטת השחייה TI - Total Immersion וסיפרה עד כמה זה עזר לבנה שסבל מפציעת גב. מיד הבנתי שזה מה שיציל אותי וכבר למחרת הרמתי טלפון ונרשמתי לקורס טוטאל אימרז׳ן.
אל השיעורים הראשונים בבריכה הגעתי עם קביים, ותוך 3 שבועות בלבד מתחילת אימוני השחייה חזרתי גם לרוץ. קצב הריפוי היה אדיר. הכניסה למים השקיטה את הכאב והם היוו תחליף למשככי כאבים.
בזכות שיטת ה-TI למדתי לשחות נכון, מקצועית והכי חשוב, בלי לגרום לנזק מיותר לגב. ההתמקדות הייתה בסגנון 'חתירה' כבסיס לשחייה בריאה. כך הופכת השחייה מעבודה מאמצת ומפרכת לחוויה של ממש.
ב-12 שיעורים קיבלתי כלים לשחייה יעילה ומדויקת, ובטכניקה נכונה שמנצלת יותר את אורך התנועה ומבזבזת פחות אנרגיה ומאמץ. התאמנתי בכל יום, לעתים פעמיים ביום. בסך הכל מרגע שלא יכולתי ללכת ועד היום שבו חזרתי לרוץ, ספרתי חודש אחד בלבד!
איכות חיים אמיתית
אני פה כדי לחדד ולומר שלא צריך כוח סבל ובוודאי שלא להגיע למצב כמו שלי כדי להתחיל לפעול. צריך לעשות את זה עוד קודם, לקחת אחריות על הבריאות שלכם ולהקשיב לגוף. קוראים לזה רפואה מונעת, אחרי שלמדתי את שיטת ה-TI אני קוראת לזה הצלצול הגואל.הריצה זו האהבה שלי, השחייה היא התחזוקה שלי. בכל הזדמנות אני ממשיכה לשחות, לשפר ולשמר, העיקר לא לחזור לאחור. כשאני מפסיקה ליום-יומיים אני כבר שומעת את הגב 'מזכיר' לי שהעבודה היא אינסופית, אבל כשהיא גם משלבת יכולת נכונה ובעיקר כיף, היא הופכת לשגרת חיים.
בנוסף, אני מתאמנת היום אצל מאמן כושר, תומר ניסני, שהוא גם ספורתרפיסט, בעל ידע והבנה עצומים. תומר מסייע לי לשקם ולבנות את הגוף והשרירים מחדש.
לאחרונה השתתפתי במירוץ סובב עמק והשלמתי 33 ק"מ. חציתי את קו הסיום והרגשתי שסגרתי מעגל. ניצחתי, לא רק בגוף, אלא גם ברוח. השחייה בכלל ושיטת ה-TI בפרט הצילו אותי ומאז הפכתי לשגרירה של השיטה.
הרגשתי שמעבר למה שהרווחתי בזכותה, והרווחתי המון, הרבה דברים בחיי השתנו מאז אותה פציעה כואבת. התחלתי לקחת דברים באיזי, האטתי את קצב החיים והבנתי ששום דבר לא קורה סתם.
מעז יצא מתוק. למדתי שכל דבר בחיים הרבה יותר מהנה אחרי שאתה מוצא את האיזונים הנכונים במינונים הנכונים. אני ממשיכה לרוץ, אבל את מירוץ החיים הכנסתי לפרופורציות. עכשיו אני יכולה לומר בפה מלא - כך נראית איכות חיים אמיתית.
לפנייה לכתב/ת 
